המזוודה / <mark>סרגיי דובלטוב</mark>

הוצאת אחוזת בית ספרים

304 עמודים


טוב, אין ספק שזה ספר טוב ולמי שאוהב ספרות רוסית צפויה הנאה צרופה. אני? אני עדיין לא יודעת איך אני עם הסוג הזה של הספרות. גם עם נבוקוב (שאני מודה שנכון לעכשיו קראתי רק ספר אחד שלו) היו לי אי-אלו בעיות. אני לא יודעת לשים עליהן את האצבע ולכן זה נראה לי לא הוגן בכלל לציין את זה אבל זו הסקירה שלי ואני מרגישה חובה לשתף שלא לגמרי התחברתי

יש לי בספריה הביתית שלי, המון ספרים שהגיעו מכל מיני מקורות ואת רובם דווקא לא קראתי! הם עומדים אצלי על המדפים "במצב הכן" עד שיום אחד אני שולף איזשהו ספר מהמדף ופעמים רבו זה לגמרי באקראי - הספר הנ"ל הוא אחד מהם...
מדובר פה בסופר ממוצא יהודי; כלומר אביו יהודי ואמו ארמנית. כלומר מבחינות רבות הוא נחשב ליהודי אבל מעניין שהוא לקח לו כשם עט את שם המשפחה של אמו הלא יהודיה...
בכל אופן הכרך הזה מורכב משתי

יש פה שני סיפורים שאחד קוראים לו השמורה והשני זה המזוודה.

השמורה זה סיפור על מקום שפעם היה גר בו פושקין. אחרי שמת עשו מזה שמורה ואנשים באים לשם ויש את אלה שעובדים שם בלעשות סיורים לכל אלה שבאים. הגיבור של הסיפור הזה זה אחד שהיה רוצה להיות סופר אבל הוא לא הכי טוב בזה והוא בא לעבוד בלהיות מדריך בקיץ בשמורה הזאת של פושקין.
עכשיו תדמיינו את זה ככה. נגיד האנשים בקיבוץ חולדה אין להם עבודה אז הם או

<mark>דובלטוב</mark> הוא סופר כלבבי. הוא חריף, שנון ומצחיק. תכני הספר לקוחים מחיו של הסופר שכמו חייהם של רבים אחרים ברוסיה הסובייטית אינם קלים, בלשון המעטה, ובמיוחד אלה שמתנגדים לשילטון וצריכים לתמרן בין אמונתם, ודעתם לבין המציאות. מה שעזר שם הרבה בהתמודדות עם הקונפליקטים זה האלכוהול, מהמן הזול תוצרת רוסיה או תוצרת חוץ, ממקור קומוניסטי אחר כמו רומניה למשל. רוב הטקסט מתנהל בין שכרות לחמרמורת. ומה שנאמר רציני א

לא הרבה דברים טובים יצאו מהקפה בפינה של בן ציון וקינג ג'ורג'
יוצא דופן בענין הזה היה הספר של <mark>סרגיי</mark>, זכרתי אותו בגלל הסיפור
שהופיע ב"גופה של אנה", וגם בגלל השם שלו, שבאיזה צורה מוזרה
מזכיר לי את הדיבור בבית הכנסת של סבא שלי. תמורת 20 שקל מהמדף
של "קנה ספר בזול" זה הרגיש כאילו מישהו שלח אותו אלי במתנה.

בתוך הספר יש מגוון סיפורים קטנים ופתק החלפה.
הפתק מתוארך ל20 לאוקטובר שנת 2000. לקח לו 13