סרגיי דובלטוב

סרגיי דובלטוב

סופר


1.
שני רומנים אוטוביוגרפיים קצרים ומבריקים של אחד מחשובי הסופרים הרוסים במאה העשרים, שנאלץ לגלות מברית המועצות בשל התנגדותו למשטר הסובייטי. הרומן הראשון, "אנחנו ושכמותנו", מתאר את חיי המספר במולדתו המתנכרת לו ולכתיבתו. במרכזו של השני, "בארץ ניכר", עומדת מארוסיה, אשה סובייטית קלת - דעת ומלאת חיים, המתגלגלת כמעט שלא מרצונה לגלות ניו - יורק, שם היא מתוודעת למספר ומנהלת איתו קשר של ספק ידידות ספק אהבה עצובה, שאינה באה לידי מימוש. דובלטוב הוא סופר חכם ומצחיק להפליא, ששום דבר אנושי אינו זר לו. בנושאים הכאובים ביותר - רדיפות משטר הדיכוי הסובייטי, ייסורי ההגירה, התלישות, הגעגועים, האובדן - הוא נוגע בקלילות, בסלחנות מלאה חום אנושי, הומור וחמלה, ההופכים את הקריאה לחוויה משעשעת ומכמירת לב, ומעמידים אותו לצד טובי הסופרים של המסורת הרוסית הגדולה....

2.
מפגש עם יצירתו של סרגיי דובלטוב הוא עונג צרוף לכל מי שאוהב ספרות רוסית, וחוויה מתקנת לכל מי שחושש ממנה. דובלטוב, מגדולי הסופרים הרוסים במחצית השנייה של המאה ה-20, חיבר סאטירות שנונות, מלאות חיים – ובעיקר, מצחיקות מאוד – על החיים תחת שלטון המגף הסובייטי. במרכזן עמדה דמותו־שלו: סופר חד אבחנה אך מלא חמלה, שיצירותיו נאסרו לפרסום במולדתו; בן למשפחת אמנים ואנשי ספר, שתרבות רוסית ולא מעט אלכוהול זרמו בעורקיו. במשיכות קו בודדות מצליח דובלטוב לשרטט רגעים אנושיים־אבסורדיים, המתארים בסגנון מושלם את בני תקופתו: עיתונאים כושלים, שתיינים מועדים, פקידים נפוחים, רווקות מזדקנות, כפריים ובוהמיינים החיים בצלה ההולך ומצטמק של האידיאה הקומוניסטית. השמורה והמזוודה הם שניים מהרומנים שפירסם דובלטוב בשנותיו בניו יורק. בראשון מתוארות חוויותיו של סופר נרדף, הנאלץ למצוא את פרנסתו בהדרכת סיורים בשמורת פושקין, האזור הכפרי אליו הוגלה המשורר הרוסי הנודע ב-1824. הסאטירה העוקצנית על "תעשיית פושקין" שפרחה בברית המועצות, היא למעשה שיר אהבה למסורת הספרות הרוסית, וסיפור אישי מרגש על פרידה כפויה של גבר מאשתו ומבתו. ברומן המזוודה נפתח אוצר זיכרונות מהמולדת, בדמות מזוודה ישנה מלאה בפריטי לבוש שמתגלה בביתו של סופר גולה. אוסף הזיכרונות שמרכיבים את הרומן מגולל את מוצאם ההזוי של כמה פריטים שנלקחו במזוודה היחידה שדובלטוב לקח עימו בעת הגירתו.  שני הרומנים רואים אור, לראשונה בעברית, בתרגומה של המשוררת סיון בסקין. בסקין הוסיפה פתח דבר גדוש אהבה, והערות שמספקות רקע היסטורי ותרבותי ליצירות. זהו ספר שני של דובלטוב הרואה אור בעברית, לאחר אנחנו ושכמותנו (הוצאת עם עובד, 2000)....


יש לי בספריה הביתית שלי, המון ספרים שהגיעו מכל מיני מקורות ואת רובם דווקא לא קראתי! הם עומדים אצלי על המדפים "במצב הכן" עד שיום אחד אני שולף ... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
יש פה שני סיפורים שאחד קוראים לו השמורה והשני זה המזוודה. השמורה זה סיפור על מקום שפעם היה גר בו פושקין. אחרי שמת עשו מזה שמורה ואנשים בא... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
אהבתי את המעברים מפסט פרפקט לפסט סימפל אהבתי את ההומור הדק והמשובח וכמו כולם, אהבתי את מארוסיה... המשך לקרוא
סביר. בתוך הספר הוא עושה השוואה בינו לבין שאר הסופרים הרוסיים אך הוא הרבה פחות טוב לצערי.... המשך לקרוא
לא הרבה דברים טובים יצאו מהקפה בפינה של בן ציון וקינג ג'ורג' יוצא דופן בענין הזה היה הספר של סרגיי, זכרתי אותו בגלל הסיפור שהופיע ב"גופה ... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
דובלטוב הוא סופר כלבבי. הוא חריף, שנון ומצחיק. תכני הספר לקוחים מחיו של הסופר שכמו חייהם של רבים אחרים ברוסיה הסובייטית אינם קלים, בלשון המ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ