מאריה הורנבאכר

מאריה הורנבאכר

סופרת


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (46):
הרשימה החמה, ספרים שאני רוצה לקרוא, זלי תקרא בהמשך, רוצה לקרוא, רוצה לקרוא, חנה :), וניל, נקרא באהבה..., רשימה, רק הזמן מפריד ביננו., הספרים שקראתי כבר..., need to read, קראתי, רשימת הקריאה העתידית שלי, ספרים לקרוא:, היי, להשיג ולקרוא, רוצה לקרא, ספרים שאני רוצה לקרוא 2, עוד ...
1.
כתבתי את הספר הזה כי אני מאמינה שיש אנשים שיזהו בו את עצמם, גם כאלה שיש להם הפרעות אכילה וגם כאלה שאין. כתבתי אותו כי לעתים קרובות אנשים מתייחסים אל הפרעות אכילה בזלזול, וטוענים שהם סתם גילוי אי בגרות ושיגעון. במידה מסוימת כל זה נכון, אולם מעבר לזה זו התמכרות.זהו סוג של תגובה, גם אם תגובה מעוותת, לסביבה, למשפחה, לעצמי. אני אעשה הכל כדי למנוע מאנשים ללכת בדרך שבה אני הלכתי. וכתיבת הספר הזה היתה הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. מריה הורנבאכר גדלה במשפחה אמריקאית מהמעמד הבינוני, והיתה ילדה נבונה, אנרגטית ושאפתנית מכפי גילה. בגיל 5 חזרה הביתה משיעור בלט, לבשה סוודר ענקי, נשכבה במיטתה, ופרצה בבכי כיון שחשבה שהיא שמנה מדי. בגיל 9 היא כבר פיתחה נטיות בולמיות והיתה מקיאה בכל פעם שחזרה מבית הספר. מספר שנים מאוחר יותר היא פיתחה גם אנורקסיה והיתה מתגאה ביכולתה לרעוב במשך זמן ממושך. מה גורם לילדה כשרונית להיכנס אל ארץ המראה, בה הכול הפוך, ואוכל הוא תועבה? מה גורם לה לפתח רומן עם הרעב, עם התרופות ועם המוות? מאריה הורנבאכר נאבקה בבולמיה ובאנורקסיה. היא עברה חמישה אישפוזים ממושכים וקשים וטיפולים פסיכולוגים ארוכים. היא איבדה את משפחתה, חבריה ומקומות עבודה. בסיפור חיים מרגש ונוקב זה, משחזרת מריה את חוויותיה המצמררות ומצביעה על סבך הנסיבות האישיות, המשפחתיות והסביבתיות אשר הביאו אותה למצב עגום זה. בשיא מחלתה הגיע משקלה עד ל - 23 קילוגרם. מבוזבזת הוא סיפור על מסעה של מאריה אל הצד האפל של המציאות, ועל החלטתה למצוא את הדרך חזרה. זהו ספר על הרס עצמי ועל גאולה - מדהים בעוצמת הכאב והתקווה, האותנטיות וכשרון הכתיבה....

2.
3.
"אני מתענגת על חיי. אלה הם חיים שאני מגוננת עליהם בנחישות. משכתי אותם בכוח בחזרה מהטירוף, והטירוף לא ייקח אותם ממני שוב. אני לא אבזבז אותם. אז מה אם אלה לא חיים נורמליים? אלה החיים שיש לי. כל מה שהם, כל מה שיביאו – שלי." מתוך הספר כשמאריה הורנבאכר פירסמה את ספרה הראשון - מבוזבזת: סיפורה של נערה שהתגברה על אנורקסיה ובולמיה - לא היה לה מושג מה באמת גרם לכאוס השיגעוני הזה בחייה. ואז, בגיל עשרים וארבע, אובחנה הורנבאכר כלוקה בהפרעה דו-קוטבית קיצונית. טירוף הוא תיעוד עוצמתי מטלטל של מאבק נואש במצבי הרוח הסוערים והאלימים שלה על ידי הרעבה עצמית, שימוש בסמים ואלכוהול, סקס משתק וחתכים עצמיים. זהו ספר אמיץ של אישה הנלחמת על שפיותה בתוך הטירוף המסויט, ומתעקשת לקיים שגרה וזוגיות אף שההפרעה אורבת לה כל הזמן מעבר לפינה. מאריה הורנבאכר היא סופרת ועיתונאית עטורת פרסים, מרצה על כתיבה ובריאות הנפש. חיה עם בעלה במיניאפוליס, מינסוטה. ספרה מבוזבזת תורגם ל-40 שפות. בגיל 9 היא היתה בולמית. בגיל 15 אנורקסית. מגיל 16 אושפזה שוב ושוב במוסדות פסיכיאטריים. האבחנה: הפרעות אכילה. בגיל 19 היא שקלה 23.5 ק"ג והרגישה כמעט מושלמת. בגיל 24, אחרי אינספור התמוטטויות ובריחות והתקפים ואבחונים, היא הגיעה באקראי לפסיכיאטר הנכון. אין לך דיכאון, הוא אמר בביטחון, יש לך הפרעה דו-קוטבית. "כותבת וירטואוזית!" ניו יורק טיימס "באותו גילוי לב אינטימי ואותה עוצמה רגשית כמו בספרה הקודם, הורנבאכר לוקחת אותנו אל מבוך השדים הפסיכולוגיים המבעיתים שלה." ELLE "לופת את הקורא מהשורה הראשונה... עוז הרוח הנוקב של הורנבאכר לא מניח לנו לזוז ממנה." יו אס איי טודיי ...

4.

האמת היא שהספר כתוב בצורה מעולה, קולח ומעניין. הסיבה שעזבתי את הספר במחציתו היא, ששום דבר בעצם לא השתנה מתחילתו. המחברת מתארת את החיים שלה ... המשך לקרוא
מארְיָה הורנבאכר כתבה ספר על חייה. זיכרונות חדים ובהירים עד כאב החל מגיל 7, כאשר פגעה בעצמה בפעם הראשונה, דרך הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות, ה... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
"לכל זמן, ועת לכל חפץ". כך אמר קוהלת. ואם כך אמר - מי אני שאחלוק עליו? כנראה שאמצע הקיץ הוא לא הזמן הטוב כדי לקרוא ספר ששמו "לב החורף". תחשבו על ... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
ביום חורפי אחד כשבאתי לקחת את הגדולה מבית הספר היא סרבה לסגור את המעיל. היה גשום וקר ואני, פולניה שכמותי, התעקשתי. "לא סוגרת" היא הודיעה נחר... המשך לקרוא
54 אהבו · אהבתי · הגב
התאבדות. ואישה שנשארה לבד עם שני ילדים. התמודדות עם אובדן ורגשות אשם, השאלה האם עליי להמשיך הלאה או להתאבל כל חיי. האם האהבה הייתה אמיתית... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
בתור מי שמתנגדת לאופנת הרזון, ניסיתי לעקוב ולהבין. מדובר ביומן של חולת אנורקסיה-בולמיה צעירה. אין פה הסברים פסיכולוגיים.הכל מתואר מנקודת ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ