פתקים הוא ללא ספק, ספר השירה שהכי עורר אותי מאז שפגשתי את ספריה של זלדה. לא זכיתי עוד להכיר משוררת כמו <mark>רבקה מרים</mark>, חופשייה לגמרי בסגנונה, נקייה וזכה, חלומית ומסתורית.

"המת מתלחש איתי במיטה. מותו עשה אותו נחשק יותר. מבטאו נוכרי. רוחו קצרה. סיפורי מסעותיו נושרים מעליו במהירות, כבגדים מגוף משתוקק. כשיושל ממנו אחרון הסיפורים יישאר המת בעירומו.
ואני לא אוכל לשכב עמו אז. גוף לא יהיה לי. גם אני רק א