אריך פרום

אריך פרום

סופר

אריך פרום (גרמניה, 1900 – ארה"ב 1980) - פסיכואנליטיקאי, פילוסוף, וסופר יהודי ממוצא גרמני. היגר לארה"ב עם עליית הנאצים לשלטון. כתביו עוסקים בחירות ומשמעותה לאדם המודרני, בהיבטים חברתיים, מוסריים ותרבותיים של הפסיכולוגיה, ובאומנות האהבה.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (162):
לקרוא, פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה, פסיכו, עיון, על הפנים, ספרים שיש לי וקראתי, ספרים שאני באמצע..., Wishlist - רומאן, Wishlist - עיוני, ספרים שקראתי, אומנות האהבה, ספרים שרוצה לקרוא, ספרים שקראתי ואהבתי, עיון וסיפרות- במשקל כבד, רוצה לקרוא: פסיכולוגיה ובני משפחה, מתה לקרוא, ספרים שאהבתי, שווה להשיג, ספרי חובה - לפני המוות..., עוד ...
1.
`ישאל כל אדם את עצמו כמה בני אדם אוהבים באמת ובתמים הכיר מעודו`` מבקש אריך פרום מקוראיו, וממשיך וטוען כי רוב בני האדם חושבים על סוגיית האהבה לא מצד היכולת שלהם לאהוב אלא מצד היותם נאהבים. הם יודעים שאהבה היא גורם מרכזי בחייו של האדם, אך אינם מעלים על דעתם שהיא מיומנות נרכשת שיש ללמוד אותה ולהתאמן בה. באמנות האהבה טוען פרום כי האהבה על סוגיה השונים - אהבה רומנטית וארוטית, אהבת הורים לילדיהם, אהבת אחים, אהבת האדם את האל ואף האהבה עצמית - היא החשובה היחידה לקיום האנושי. ביכולתה לפתור את מכאובי דורנו המנוכר והבודד, ולהרוס את המחיצות שקמו בין בני האדם. אמנות האהבה ראה אור בשנת 1956. בעברית הוא הופיע לראשונה בשנת 1964, ועתה בתרגום חדש ובמהדורה מעודכנת. הספר העמיד דורות של קוראים והפך ברבות השנים לקלאסיקה. הוא נמכר בשישה מיליון עותקים בעולם כולו, ונחשב לפורץ דרך בתחומו. אריך פרום היה פילוסוף ופסיכואנליטיקן, שפעל באירופה ולאחר מכן בארצות-הברית ובמקסיקו. דעותיו המקוריות, שבאו לידי ביטוי בספריו הרבים, השפיעו על המושגים והמחשבה במאה ה20-....

2.
ספר זה הוא חלק ממחקר מקיף על מבנה האישיות של האדם המודרני ועל פעילות הגומלין בין גורמים פסיכולוגיים וסוציולוגיים. ``מנוס מחופש`` מנסה לנתח את תופעת החרדה, תופעה שנבעה מקריסת העולם של ימי הביניים. לאחר מאות שנות מאבק הצליח האדם להגיע לשפע חומרי שלא היה כדוגמתו. הוא בנה חברות דמוקרטיות באזורים מסוימים של העולם, ולאחרונה עלה בידו לעמוד בפרץ מול משטרים טוטליטריים חדשים. אך כפי שהניתוח מנסה להראות, האדם המודרני עדיין סובל מחרדה ומתפתה למסור את חירותו בידי רודנים מכל הסוגים, או לאבדה בכך שהוא הופך את עצמו לבורג קטן במנגנון, שבע ולבוש היטב, ועם זאת לא אדם חופשי, אלא אוטומט. ``מנוס מחופש`` הוא ספרו הקלאסי החשוב ביותר של אריך פרום. בניתוח מעמיק ומבריק חושף פרום את המחלה הקשה של זמננו; ``אדם שאיננו מסוגל לחיות עם החופש, פונה אל הפאשיזם``, אומר פרום. ``מנוס מחופש`` קורא תיגר על המציאות הזאת, מגדיר את שורשיה במוח האדם ובוחן את תוצאותיה המסוכנות....

3.
4.
והייתם כאלוהים, אריך פרום, הוצאת א' רובינשטיין, תשל"ה, עמ' 95-96 ...המערכה השלישית כוללת את נדידת העברים במדבר. במצריים סבלו; מעבדות יצאו; אך לאן הובאו? למדבר שממה, שבו סבלו תכופות מרעב וצמא. הם אינם מרוצים ומתלוננים, לדבריהם, מפני שאין להם מספיק מזון. אך האם אפשר לפסוח על העובדה שפחדם היה לא רק מפני הרעב? הם פחדו גם מפני החופש. הם פחדו כיוון שאיבדו את מסגרת הקיום המוסדרת כהלכה שהייתה להם במצריים - הגם שהיו אלה חיי עבדים - כיוון שלא היה עליהם משגיח, מלך ואלילים שאפשר לסגוד להם. הם פחדו כיוון שהיו עם שאין לו אלא נביא המשמש כמנהיג, אוהלים-של-ארעי למגורים, ושום משימה פרט להליכה לפנים לקראת יעד בלתי-נודע. הבטחון שהיה להם כעבדים במצריים דומה שהוא עדיף לדידם בהרבה על אי-הבטחון שבחירות. הם אומרים: "מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצריים, בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשובע; כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב" (שמות ט"ז, 3). נראה שה' מבין שעבדים, גם לאחר שהשתחררו, נשארים בליבם עבדים, ועל כן אין סיבה לכעוס. הוא מספק להם מזון – המן שהם מוצאים בכל בוקר. שתי מצוות קשורות בליקוט המן, ולשתיהן חשיבות רבה. האחת אוסרת עליהם לקחת יותר משיוכלו לאכול ביום אחד (הללו שמלקטים יותר מוצאים למחרת היום שהעודף מלא תולעים). משמעות המצווה הזו ברורה: מזון נועד לאכילה, לא לחיסכון; החיים נועדו כדי לחיותם, לא לצבור אותם. במידבר אין בתים ובאותה מידה אין בו קניין. באקלים של חירות כל הדברים משרתים את החיים, אולם אין החיים משרתים את הקניין. ...

5.
6.
7.
8.
אריך פרום אריך פרום מעלה בספר נפלא זה שתי תיזות הנלחמים על נשמת האדם:מצד אחד סגנון חיים של רכושנות, תאוות בצע, חומרנות, כוחו ותוקפנות ומצד שני מימוש עצמי המבוסס על אהבה, חדוות השיתוף ופעילות יוצרת משמעותית ולא פעילות בזבזנית-ממסמסת. המדבר הוא הסמל החשוב ביותר לשחרור זה [=מהשעבוד לחומר והרכושנות]. המדבר אינו בית. אין בו ערים. אין בו רכוש. זהו מקומם של נוודים שיש להם מה שהם צריכים לו, ומה שהם צריכים לו אינו אלא צורכי החיים ההכרחיים, לא נכסים. [...] חיים במדבר כהכנה לחיי חרות. ...

9.
במסורת המערבית אי הציות נחשב לחטא האולטימטיבי. ביהדות היה זה אי הציות של אדם וחווה ביחס לציווי האלוהי שהביא לגירושם מגן העדן. במיתולוגיה היוונית אי ציותו של פרומתיאוס לאיסור של זאוס על השבת האש לבני האדם הביא אותו להיות כבול לסלע ולסבול את הניקור הנצחי בכבדו. בנצרות, אי הציות של אדם וחווה זכה לכינוי "החטא הקדמון", ועליו מתבקשים בני האדם לכפר יום-יום מהולדתם ולמשך כל חייהם. עם זאת, גם במקרה היהודי וגם במקרה היווני הביא אי הציות לא רק לענישה אלא גם לראשיתה של הציביליזציה האנושית. לאחר הגירוש, אדם וחווה החלו לעבוד את האדמה, לשלוט בטבע, להתרבות ולפתח תרבות אנושית חדשה. אצל היוונים, לאחר השבת האש, הועשר עולמם של בני האדם ב"מתנות" שהיו טמונות בתיבת פנדורה – מתנות שבלעדיהן אנושיותם הייתה חלקית בלבד. ובכן, האם אי הציות הוא טוב או רע? האם עלינו להפסיק לציית לאלתר לכל ציווי באשר הוא? בספר זה, אשר מתורגם כאן לראשונה לעברית, מנתח אריך פרום (1900-1980) – הפסיכואנליטיקאי והפילוסוף היהודי-גרמני – בשפה ברורה וקולחת את אי הציות כתופעה תרבותית, פסיכולוגית וחברתית. בארבעה מאמרים, אשר כביכול אינם קשורים זה לזה, מציג פרום את השפעתו של אי הציות על הסובייקט, על הציביליזציה ועל החברה הקיימת. הוא מציג קריטריונים שעל פיהם ניתן להחליט מתי לציית ומתי לא, כמו למשל אופי הסמכות או אופיו של הנתון לה. בנוסף לכך הוא מתייחס לשאלת הציות כפי שהיא מופיעה בחברות המערביות השונות ולאפשרויות אשר נפתחות עבור בני האדם במידה ויתחילו להתנגד לסדר החברתי הקיים ולעצב את עתידם על פי העקרונות אשר הוא מציע תחת השם "סוציאליזם הומניסטי"....

10.
11.
אריך פרום,סופר ופסיכואנאליטיקן אמריקני ידוע (ממוצא יהודי גרמני,מנתח בספר זה את קווי-האופי של החברה הטכנולוגית ומתריעעל הפיכתו של האדם ליצור חסר זהות עצמית,לבורג אלמוני במכונה גדולה.סכנה זו אינה,לדעתו,גזר-דין של הגורל שאין מנוס ממנו.עדיין קיימת תקווה לעצור התפתחות זו על ידי שיבה לערכים ההומניסטיים.האדם עדיין בן-חורין לבחור בחיים.פרום אף מתווה תוכנית מעשית ל"תנועה הומאניסטית ראדיקאלית".התנועה המוצעת תשתדל להחדיר אנושיות לחברה הטכנולוגית על ידי הקמת קבוצות קטנות,שתהיינה פעילות בכל התחומים ותחתורנה כולן לאותה מטרה:ליצירת סגנון חיים חדש, סגנון ריאליסטי,כן ואמיץ,מבוסס על אמונה באדם ועל תקווה לאחריתו. אמונה; הומאניזם; היקום; חברה אנושית; חברה טכנולוגית; חווייה אנושית; טבע אנושי; ...

12.
13.
14.
15.
16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.

אי-ציות דינו מוות, לפחות מבחינה חברתית. סטייה מהתלם, משמעה חיים רווי בדידות וספק, שהתגמול אליהם מבושש לבוא, אם בכלל. אולם לאמיצים המעטים וב... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
ספר נעים לקריאה וגם קליל בשונה מהרבה ספרי פילוסופיה (או שמא הוא קליל בשבילי בלבד). פרום מעלה על נס את הערך שהחברה בכללותה איבדה עם השאיפה ל... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מצוין ומומלץ מאוד, הנותן נקודת מבט שונה וחשובה על מהות האהבה - האהבה כאומנות שיש ללמוד, לפתח ולשמר.... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
האם זה ספר משנה חיים? כנראה שכן! זה לא מה שאתם חושבים..בוודאות!! כי בניגוד לפרוייד לא מדובר כאן בספר על אינטימיות, כלל וכלל לא. מדובר באמנו... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
ספר פילוסופיה. מסביר באופן יפה את ההתפתחות האהבה, סוגי האהבה, ומה זאת אהבה במובן הכי פשוט שלה. כיף לקרוא. לפעמים יש קטעים קשים.. כתוב לפעמים... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
"אי-ציות" מאת אריך פרום הוא לא ממש ספר על אי-ציות. מבין ארבעת הפרקים המופיעים בקובץ רק השניים הראשונים עוסקים באי-הציות ממש, וגם ביניהם הפרק... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ