נטסומה סוסקי

נטסומה סוסקי

סופר

נטסומה סוסקי, מגדולי הספרות היפנית, פרופסור לספרות אנגלית בטוקיו, נחשב לסופר הפרוזה הבולט ביותר במאה העשרים ביפן. ספריו תורגמו לעשרות שפות.

לא פעם מכונה נטסומה סוסקי "הסופר היפני המייצג של הספרות היפנית בשיאה". ישנם המכנים אותו "הסופר בעל עיני החתול רואות הכול," וישנם הטוענים כי הוא הסופר שהביא את מיטבה של הספרות האירופאית אל חוגי המשכילים של יפן, וקבע את דמותה של יפן בעיני הקוראים במערב..
לא כך הייתה התמונה בראשית שנת 1867, תקופה בה פריחת הדובדבן ביפן מבשרת על התחלות חדשות.
נטסומה קינוסקו (שם הלידה של נטסומה סוסקי) נולד בחודש פברואר שנת 1867 בעיר הקטנה באבאשׂיטה ונפטר בסוף שנת 1916 בעיר הבירה טוקיו. חייו חופפים לזמנו של עידן מייג'י, העידן בו יפן עברה מחברה פיאודלית לחברה מודרנית, ויסודות המסורת ארוכת השנים היפנית התערערו. כתיבתו משקפת באופן מושלם את אותה תקופה.
נטסומה נולד כילד "לא מתוכנן" לאמו שהייתה בת ארבעים בלידתו ולאביו שעבר את שנת החמישים לחייו. הוא היה הבן השישי, ולידתו העיקה על המשפחה — אף שלא הייתה ענייה — הן מבחינה כלכלית והן מבחינה מוסרית, כיוון שהמסורת היפנית ראתה בלידת תינוק בגיל מבוגר, במשפחה ברוכת ילדים, מעשה חסר אחריות.
בגיל שנה — בשנה בה החלה תקופת מייג'י — אומץ נטסומה על ידי זוג חסר ילדים, וגדל בביתם עד גיל תשע. אלא שאז התגרשו בני הזוג המאמץ ונטסומה חזר לבית הוריו, לשמחתה של אִמו ולזעפו של אביו. חייו וחיי בני משפחתו היו חסרי ביטחון, קשים. תחושה זו התעצמה כשאִמו מתה בהיותו בן 14.
האם היה זה מותה של האם שדחף את נטסומה אל עולמה של הספרות? אחד מאחיו העיד כי לאחר מותה של האם החל נטסומה לדבר על כך שברצונו להיות סופר "מקצועי". בבית הספר שבעיר טוקיו אכן למד ספרות סינית, שנחשבה באותה תקופה כיסוד וכבסיס לכתיבה ספרותית יפנית. אלא שמשפחתו החליטה כי עליו להיות דווקא מהנדס–ארכיטקט.
בשנת 1884 החל בלימודי ההנדסה באוניברסיטת טוקיו, אך עדיין לא זנח את חלום הכתיבה. כיוון שחוייב ללמוד במסגרת שיעוריו את השפה האנגלית, השקיע בכך מאמץ וזמן, קרא ספרות אנגלית וחלם לכתוב בצורה מקצועית. אם לא יכתוב בסינית או ביפנית אולי יוכל לכתוב באנגלית...
ידיד טוב משך את נטסומה לכתיבת שירי האייקו והחזיר אותו אל תחום הכתיבה היפנית. נטסומה פרסם את שיריו תחת השם סוסקי, שמשמעו ביפנית "העקשן". בשנת 1890 עזב את לימודי ההנדסה והקדיש את כל זמנו במטרה ללמוד ספרות אנגלית.
משנת 1893 החל לעבוד כמורה לאנגלית בבתי ספר ובאוניברסיטאות. במקביל המשיך לפרסם את שירי ההאייקו והחל לכתוב פרוזה, שלא התגבשה לידי פרסום, ביפנית ובאנגלית. בשנת 1896 נשא לאישה את נאקנה קיוקו.

בשנת 1900 חל המפנה הגדול בחייו. הוא נבחר על ידי הממשלה היפנית לנסוע לאנגליה כ"מלומד היפני הראשון במעלה בתחום הספרות האנגלית". הוא נסע לאנגליה, ללא אשתו, אולם המענק שקיבל היה זעום והוא לא היה יכול להרשות לעצמו לימודים באוניברסיטה יוקרתית. בקושי יכול היה לכלכל את עצמו בלונדון, כשהוא לומד שם בקולג' האוניברסיטאי וחי בחדרים טחובים ובדלות איומה.
הספרים מילאו את חייו תוכן באותן שנים והוא קרא ולמד, קרא ולמד. הוא עצמו העיד במאמר שפרסם כי בתקופה זו בחייו "חי בלונדון ככלב מוכה בתוך להקת זאבים, כאביון מטולא בגדים בלב חבורת ג'נטלמנים הדורי לבוש".
תקופה קשה זו נטבעה עמוק עמוק באישיותו. למרות קשייו למד והשתלם בספרות האנגלית והאירופאית. כשחזר לטוקיו זכה להכרה, מונה כממלא מקומו של פרופסור לאפאסדִיו הארֶן, מי שליקט ותיעד את אגדות ומִשלי יפן לדורותיה, כפרופסור לספרות אנגלית, וכפרופסור לביקורת ספרות באוניברסיטה הקיסרית בטוקיו, במחלקה לספרות אנגלית.
כעת היה עליו רק לפרוץ את דרכו אל עולם הספרות.

בשנת 1903 החל נטסומה סוסקי לפרסם שירים וסיפורים בעיתונים ובירחונים לספרות הנחשבים ביותר ביפן. תחילה פרסם שירי האייקו וסיפורים קצרים. אולם רק בשנת 1905 לאחר פרסום "אני חתול", פרץ כמטאור זוהר לשמי הספרות היפנית. מאותו רגע, עד למותו בשנת 1916, לא פסק מלכתוב ולפרסם.
הוא המשיך בכתיבת שירים, ליקט וערך קבצים של אגדות יפניות מסורתיות וערך מחקרים משווים בין עולם המיתולוגיה היפני לבין המיתולוגיות המערביות. אחד מספריו עוסק ב"אגדת המלך ארתור" בנוסחה היפני.
בשנת 1984 הוכרז רשמית כסופר היפני החשוב ביותר ביפן המודרנית... כאשר דיוקנו נבחר לאתר שטר כסף של 1000 ין!

» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (37):
רוצה לקרוא, ספרות מתורגמת , קראתי, יפנים, Turning Japanese, יפן , ספרות יפנית, ספרים על חתולים, חתולים, מחכים על המדף - מתורגמים, ספרים שאני רוצה לקרוא, ספרים שאני רוצה לקרוא, לקריאה, חתולים, חתולים-ספרים שקשורים לחתולים, ספרות מתורגמת למכירה, To Read List, רוצה לקרוא, 10 ספרים ב- 100, עוד ...
1.
ני חתול. עדיין אין לי שם. אין לי מושג היכן נולדתי. אני זוכר ק שהפעם הראשונה שייללתי היתה במקום לח וחשוך, כשראיתי לראשונה יצור אנושי. יצור אנושי זה, כך שמעתי לאחר מכן, משתייך לאחד מהזנים האנושיים האכזריים ביותר: שוסיי, אחד מאותם סטודנטים, אשר בתמורה לשהייה במקום מגורים, מבצעים מלאכות קטנות בבית... כך תחילתה של אחת היצירות האהובות ביותר על הקוראים ביפן - אני חתול. בהומור ובשנינות מספר חתול זה שאין לו שם, שאינו מסוגל לתפוס עכבר, שאין דבר בו הוא מצליח, את סיפורו... פרי התכונה היחידה בה הוא מצטיין - התבוננות בבני אדם. אני חתול היא יצירתו הראשונה והמפורסמת ביותר של נטסומה סוסקי, יצירה שפורסמה בשלושה המשכים - המשך לשנה, משנת 1904 עד 1906 - וזכתה להכרה כפאר יצירתו. נטסומה סוסקי (נולד 1867, מת 1916) נחשב כיום לגדול הסופרים היפנים, ואין ספק כי הוא הקריא והנקרא ביותר שבהם הוא מייצג את תקופת המעבר בה עברה יפן שינוי מחברה פיאודלית שמרנית לחברה מודרנית. בעברית ראה אור ספרו בוצ`ן (אדון צעיר), שהו ספר הפולחן של בני הדור הצעיר ביפן. אני חתול כולו יראה אור בשלושה חלקים במשך השנה הקרובה....

2.
"אני חתול. עדיין אין לי שם. אין לי מושג היכן נולדתי. אני זוכר רק שהפעם הראשונה שייללתי היתה במקום לח וחשוך, כשראיתי לראשונה יצור אנושי" ("אני חתול") "אני חתול", ששהה במשך כמאה שנה בצמרת רבי המכר ביפן, הוא הסיפור שלנו, היצורים המכונים בני אדם, כפי שאנו נראים ללא מסכה וללא איפור... בעיניו של חתול בית שאפילו שם לא ניתן לו. בבית יפני אופייני, בתקופה עתירת הזעזועים שבה יפן המסורתית נלחמת לשמור על מסורתה, ויפן המודרנית מנסה לפרוץ למאה העשרים, חי לו חתול שעיניו רואות כל פרט ואוזניו שומעות כל רחש, כולל רחש מחשבותיו של אדונו. סביבו חגים כתפאורות בני האדם המלומדים, שרגליהם נטועות במסורת היפנית וראשם שואף, אל תרבות המערב הנשגבה בעיניהם. "אני חתול" החל כסיפור שהתפרסם ברבעון יפני, זכה לאהדת הקוראים והמשיך בסיפורים נוספים שפורסמו בעיתונות היפנית. בעקבות הצלחתם, פרסם נטסומה את "אני חתול" בשלושה חלקים שמאוחר יותר הודפסו שלושתם בכרך אחד, המוגש כאן במלואו. "הספר הטוב ביותר שנכתב במאה העשרים ביפן על ידי גאון ספרותי הולך על ארבע.." (הרבעון היפני לספרות) על הספר "אני חתול", ספרו הידוע, המצליח, עב הכרס והמרתק של נטסומה סוסקי הוא גם יצירתו הראשונה שראתה אור כספר. הרומן הסטירי הודפס במלואו רק בשנת 1905, לאחר שסיפורים מתוכו פורסמו בפרסומים ספרותיים. שנינותו של הסופר באה לידי ביטוי כבר בשם הספר ביפנית. נטסומה השתמש בביטוי יפני בשפה גבוהה, אצילית, והניגוד בין הביטוי הנמלץ ובין דמות החתול שהופיעה על עטיפת הספר מיתג את היצירה מיד כסטירה. רבים הופתעו כשהרומן רחב היריעה זכה לאהדת ההמונים. יפן של אותם ימים לא נשאה עיניה אל ספרות המערב, ונטסומה הביא אליהם תבשיל ספרותי שיש בו מניחוח המערב ביחד עם מטעמי יפן. בעקבות הצלחת "אני חתול" ביפן, תורגמו יצירות ספרות אירופאיות רבות ליפנית וסופרים יפנים החלו לכתוב גם באנגלית, צרפתית וגרמנית. תחילתו של "אני חתול" בסיפור קצר. אלא שטאקאהאמה קיושי, ידידו של נטסומה ועורך הירחון "הוטוטוגיישו", שכנעו להמשיך ברצף הסיפורים שבמרכזם חתול חסר שם. לבסוף פורסם "אני חתול" בעשר חוברות שצורפו לכתב העת הוטוטוגיישו. לאחר מכן הודפסה היצירה בשלושה כרכים ולבסוף, בשנת 1911, ערך נטסומה סוסקי את ספריו מחדש, ובעקבות כך הודפסו שלושה כרכים שהכילו את היצירה כולה. בשנת 1975 הפכה היצירה לתסריט מרתק ממנו הופק סרט, שזכה להצלחה מרובה. ככל הנראה, כתב נטסומה סוסקי תחילה מספר פרקים מ"אני חתול" באנגלית, ותרגם בעצמו פרקים אלו ליפנית. בעזבונו נמצאו גם מספר פרקים שנכתבו ביפנית ותורגמו לאנגלית. מתרגמיו לאנגלית עשו שימוש בעזבונו בתרגמם את היצירה לאנגלית. התרגום הנפוץ ביותר הוא של איקו איטו וג. וילסון (1979). התרגום לעברית נעשה על ידי ליאורה כרמלי מהתרגום האנגלי, בעוד העריכה וההתאמה למקור היפני נעשתה על ידי ד"ר פוסאנוסוקה שייקי, בשנת 2000, כאשר שהה בירושלים ולמד בחוג לתנ"ך באוניברסיטה העברית, בשליחות הכנסייה הנוצרית בה הוא חבר. ...

3.
4.
אני חתול. עדיין אין ללי שם. אין לי מושג היכן נולדתי. אני זוכר רק שהפעם הראשונה שייללתי הייתה במקום לח וחשוך, כשראיתי לראשונה יצור אנושי. יצור אנושי זה, כך שמעתי לאחר מכן, משתייך לאחד מהזנים האכזריים ביותר: שוסיי, אחד מאותם סטודנטים, אשר בתמורה לשהייה במקום מגורים, מבצעים מלאכות קטנות בבית.... כך תחילתה של אחת היצירות האהובות ביותר על הקוראים ביפן - אני חתול. בהומור ובשנינות מספר חתול זה שאין לו שם, שאינו מסוגל לתפוס עכבר, שאין דבר בו הוא מצליח, את סיפורו... פרי התכונה היחידה בה הוא מצטיין - התבוננות בבני אדם. אני חתול היא יצירתו הראשונה והמפורסמת ביותר של נטסומה סוסקי, יצירה שפורסמה בשלושה המשכים. בישראל, אני חתול 1 הודפס ארבע פעמים בחודש הראשון להופעתו, וכבש את לב הקוראים. אני חתול 2 המשיך את הצלחת קודמו וספר זה, אני חתול 3, נחשב לגולת הכותרת של הסדרה כולה. נטסומה סוסקי (נולד1867, מת 1916) נחשב כיום לגדול הסופרים היפנים, ואין ספק כי הוא הקריא והנקרא ביותר שבהם. הוא מייצג את תקופת המעבר בה עברה יפן שינוי מחברה פיאודלית שמרנית לחברה מודרנית. בעברית ראו אור מספריו של סוסקי בוצ'ן (אדון צעיר), ספר הפולחן של בני הדור הצעיר ביפן, וכן הסדרה אני חתול 1 , 2 3 בשלמותה....

5.
אני חתול. עדיין אין לי שם. אין לי מושג היכן נולדתי. אני זוכר רק שהפעם הראשונה שייללתי היתה במקום לח וחשוך, כשראיתי לראשונה יצור אנושי. יצור אנושי זה, כך שמעתי לאחר מכן, משתייך לאחד מהזנים האנושיים האכזריים ביותר: שוסיי, אחד מאותם סטודנטים, אשר בתמורה לשהייה במקום מגורים, מבצעים מלאכות קטנות בבית... כך תחילתה של אחת היצירות האהובות ביותר על הקוראים ביפן - אני חתול. בהומור ובשנינות מספר חתול זה שאין לו שם, שאינו מסוגל לתפוס עכבר, שאין דבר בו הוא מצליח, את סיפורו... פרי התכונה היחידה בה הוא מצטיין - התבוננות בבני אדם. אני חתול היא יצירתו הראשונה והמפורסמת ביותר של נטסומה סוסקי יצירה שפורסמה בשלושה המשכים. בישראל, אני חתול 1 הודפס ארבע פעמים בחודש הראשון להופעתו, וכבש את לב הקוראים. אני חתול 2 ממשיך את הצלחת אני חתול 1. נטסומה סוסקי (נולד 1867, מת 1916) נחשב כיום לגדול הסופרים היפנים, ואין ספק כי הוא הקריא והנקרא ביותר שבהם. הוא מייצג את תקופת המעבר בה עברה יפן שינוי מחברה פיאודלית שמרנית לחברה מודרנית....

6.

סטירה על התקופה של שלטון המייג'י. תקופה שבה יפן אמצה את תרבות המערב ועל פי הספר נוצר בלבול של הגדרות, משמעויות וזהויות. לדוגמא, הספר מסתיים ... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
אני חתול? לא, אני צב... ובכל זאת בשעת קריאת הספר הרגשתי כמו חתול. הספר "אני חתול" הוא ספר עב כרס בן כ- 550 עמודים המודפסים בכתב קטן צפוף במיוחד... המשך לקרוא
41 אהבו · אהבתי · הגב
ספר חביב, משעשע למדי. אני לא אוהבת להפסיק ספרים באמצע, אבל כשהגעתי לתחילת הספר השלישי הרגשתי שאין טעם להמשיך. אין פה איזושהי עלילה מחייבת, ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
בסה''כ רעיון נחמד להסתכל על העולם דרך עיניים של חתול, אבל הכתיבה מיגעת והרגשתי שאני מפספסת כל מיני בדיחות פנימיות של יפנים. לא הצלחתי לגמור... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
דיי מייגע בסך הכל. צריך להתחבר לסגנון שכזה. מה שכן לא כל יום מזדמן לקרוא ספר שיש לו ולסופר היסטוריה כזו. ממליצה רק למי שיש זמן מיותר... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
הספר הזה לא קל לצליחה, אך בעיני המאמץ שווה. הוא נכתב בתחילת המאה שעברה, והצליח לחזות כמה מגמות חברתיות, לבשר את הסיינפלד-יזם (לפני שזה עוד נ... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ