ביקורת ספרותית על קוקורו מאת נאטסומה סוסקי
ספר טוב

---

הספר הזה נבחר מבין האחרים במדף בגלל השם שלו, הצליליות שלה, ואחר כך גם בגלל משמעות השם, בתרגום יעקב רז: לב, מהות, רגש, רוח, מחשבה. והספר הזה, אוהו! מלא מחשבה! הוא מאוד מאוד מרבה במחשבה, יש בספר המורכב הזה שלב שבו ריבוי התיאורים מטילים איזו אטצלה של הזיה או מעשייה קפקאית מנוהלת היטב עם מיטב המאפיינים ושימוש ממולח בלשון. יש בספר הזו איזו דמות שנקראת K, עכשיו במחשבה נוספת זה שוב מזכיר את קפקא, זה וכמובן צירוף הנסיבות והתגלגלות הדברים.
כשקראתי הייתה בתוכי התקוממות קטנה, כנגד הנסיבות וההליכים, התחושה שהחיים עצמם נולדו כדי לייגע, כאילו אין מקום לנחת או לצחוק, לתקווה, לחירות אישית אמיתית. ההתנגדות שיש בי לעניין הזה היא ממקום אישי או אמפתי לחלוטין, אני לא מסוגלת לדמיין את עצמי חיה ככה.
זה ספר של תרבות זרה עבורי, תרבות עדינה ומדוקדקת, שנוברת בנימי נפשה היא על פי הדמות של סנסיי. הספר הזה הוא גם לב גדול, יש בו הרבה מאותו קוקורו שהוא מדבר עליו, וגם קצת אנושיות תמה. אני חושבת שזה נפלא ונורא, שהספר הוא נפלא ונורא, שהסיפור הוא מכמיר לב ונורא, והיה לי מעניין נורא ונפלא לקרוא את הספר, אבל במידת מה זה גם גדש את הסאה, לבסוף.
"ובתוך המהומה הזאת מצאתי את סנסי. בימים ההם היו שני בתי תה על החוף. ללא סיבה מיוחדת, הייתי נכנס ויוצא באחד מהם. בשונה מאותם בעלי החווילות הגדולות באיזור האסה, שהיו להם בקתות רחצה משלהם, היינו אנו, באזור זה של החוף, משתמשים בבתי תה אלה גם כבמלתחות ציבוריות. כאן נהגו הקייטנים לשתות תה, לכאן היו באים לנוח, לכאן באו לשטוף את בגדי הים, כאן נהגו לרחוץ את גופם מן המלח, וכאן היו משאירים את כובעיהם וסוככיהם לשמירה. לי לא היה בגד ים, אך כיוון שפחדתי פן יגנבו את חפציי, נהגתי להפקידם כאן לפני הכניסה למים." (עמ' 10)

» ביקורות נוספות של בירה
» ביקורות נוספות על קוקורו