אני חתול. עדיין אין לי שם. אין לי מושג היכן נולדתי. אני זוכר רק שהפעם הראשונה שייללתי היתה במקום לח וחשוך, כשראיתי לראשונה יצור אנושי. יצור אנושי זה, כך שמעתי לאחר מכן, משתייך לאחד מהזנים האנושיים האכזריים ביותר: שוסיי, אחד מאותם סטודנטים, אשר בתמורה לשהייה במקום מגורים, מבצעים מלאכות קטנות בבית...
כך תחילתה של אחת היצירות האהובות ביותר על הקוראים ביפן - אני חתול. בהומור ובשנינות מספר חתול זה שאין לו שם, שאינו מסוגל לתפוס עכבר, שאין דבר בו הוא מצליח, את סיפורו... פרי התכונה היחידה בה הוא מצטיין - התבוננות בבני אדם.
אני חתול היא יצירתו הראשונה והמפורסמת ביותר של נטסומה סוסקי, יצירה שפורסמה בשלושה המשכים - המשך לשנה, משנת 1904 עד 1906 - וזכתה להכרה כפאר יצירתו. נטסומה סוסקי (נולד 1867, מת 1916) נחשב כיום לגדול הסופרים היפנים, ואין ספק כי הוא הקריא והנקרא ביותר שבהם. הוא מייצג את תקופת המעבר בה עברה יפן שינוי מחברה פיאודלית שמרנית לחברה מודרנית.
בעברית ראה אור ספרו בוצ`ן (אדון צעיר), שהוא ספר הפולחן של בני הדור הצעיר ביפן. "אני חתול" כולו יראה אור בשלושה חלקים במשך השנה הקרובה.

נטסומה סוסקי

נטסומה סוסקי, מגדולי הספרות היפנית, פרופסור לספרות אנגלית בטוקיו, נחשב לסופר הפרוזה הבולט ביותר במאה העשרים ביפן. ספריו תורגמו לעשרות שפות. לא פעם מכונה נטסומה סוסקי "הסופר היפני המייצג של הספרות היפנית בשיאה". ישנם המכנים אותו "הסופר בעל עיני החתול רואות הכול," וישנם הטועני... המשך לקרוא

שם הספר
כר הדשא
בוצ'ן
אני חתול 2
אני חתול 3