“#
זה קובץ הסיפורים השלישי של לינק שאני קוראת, וכמו בשניים שקדמו לו נשימתי נעתקה לפעמים מעושר הדמיון והיצירתיות. אפשר לציין שלושה דברים על כתיבתה של לינק: 1. סיפוריה אינם עתידנים ואינם היסטוריים. הם הווה טהור. 2. אי אפשר לספר את סיפוריה, למרות שיש להם עלילה. 3. קלי לינק מצליחה לשלב בין מציאות, דמיון, פנטזיה ואימה בדרך שעוד לא פגשתי כמוה אצל שום סופר אחר.

יש בספר הזה 9 סיפורים. גם פה כמו בספריה הקודמים יש כאלה שהתפעלתי מהם מאד כמו "אנשי הקיץ", "מוסר השכל", "החבר החדש", למשל, ויש כאלה שפחות אהבתי. בכל הסיפורים משולב העולם כפי שאנחנו מכירים אותו היום – רשתות חברתיות, סלבס וגרוריהם, זוג הומואים שהפונדקאית שלהם בהריון, בת עשרה המכירה מישהו באינטרנט באמצעות התחזות לאשה בוגרת. הדמויות מעוצבות היטב. הן חלשות ואנושיות (מעמד נמוך, נוער, אנשים לא-נחשבים) ולינק מפליאה להבין לנפשן ולהיכנס מתחת לעורן. רוב הסיפורים מסופרים בקולות גיבוריהם ומאפשרים לנו להבין את העולם שבראה לינק ואת הדרך הלא-שיגרתית שהיא מתבוננת בעולם השיגרתי.

כסופרת המקוטלגת "פנטזיה" לינק היא עוף מוזר, נראה לי, בז'אנר. סיפוריה אינם עוסקים בכוחות יוצאי דופן, לא ביצורים משונים ולא בפיזיקה רומנטית. למעשה רוב הסיפור ריאליסטי, עם טוויסט ההופך את הקערה על פיה.

מי לא יאהב את סיפוריה? 1) קוראים האוהבים ספרים ישנים ו"קלאסיים" 2) קוראים הדוחים את תרבות ההווה שהתפתחה בעשורים האחרונים: סמארטפונים, ריאליטי, חיים ברשת. 3) קוראים רומנטיים הסבורים שהעולם היה טוב יותר בימי הקרינולינות. 4) קוראים האוהבים ספרות נוער פנטסטית
מי יאהב את סיפוריה? האמת שאין לי מושג.”

“החיים על פי קלי לינק:

1. לכל דבר יש שם. גם לתחושה הזאת שמגיעה בבוקר בין ערות לשינה בה הקיר בחדר הופך למשהו אחר, גם ליחסים המורכבים עם בן הזוג שאת בטוחה שאת אוהבת אותו אבל יודעת שאין טעם להמשיך בקשר הזה, גם לאנשים שאתם פוגשים רק פעם אחת בשנה ובקושי מחלפים איתם מילה, או לאלה שיודעים לעשות רק דבר אחד אבל עושים אותו הכי טוב שאפשר. אפשר לקרוא לזה רוח רפאים או זומבי. ואפשר לקרוא לזה האנשים של הקיץ.

2. יש זמן אבל הוא לא יחסי. הוא סבתא זקנה סורגת, סבתא ששכחה איך נראים נכדיה כי מזמן הם כבר לא באים לבקר. סבתא שמריחה כמו שוקולד ישן וחמאה מלאה בכולסטרול.

3. להיכנס לצרות פירושו להיכנס לחלום של מישהו אחר ולהתבגר מתוכו. להתבונן באוסף פסלי החמאה הענקיים שהוא הכין, או לדבר עם בועת דם ענקית או עם גיבורת על שמהבהבת כאילו הוא מוקרנת מגלקסיה אחרת. כולנו מסתבכים בצרות מתוך מישהו אחר. וכולנו נתעורר בבוקר עם תובנה לא כל כך ברורה אבל כזאת שתלווה אותנו לכל החיים.

4. אין דבר כזה אני. ואולי יש אבל הוא מכוסה באלפי מסיכות. בכל פעם שתסיר אחת תצטרך להתמודד עם האחרת: להכיר אותה, לקרוא לה בשם (ע"ע 1) אבל בעיקר תוכל להשתמש בה אם אתה נוסע למרחק של 20 שעות נסיעה באוטובוס לפגוש את אהובתך, או לברוח בעזרתה למקום אחר לחפש את אבא למשל.

5. אנחנו אף פעם לא לבד. תמיד נפגוש כאלה שילוו אותנו בדרך, או יופיעו בדיוק שלא נוכל להיעזר בהסבר הגיוני. הם בדרך כלל לא התענינו בנו או בצרותינו, אבל הם יפתחו לנו את הפירמידה שלהם למשל. זה אולי יקשה עלינו אבל לפחות לא נרגיש בדידות.

6. סקס זה אביזר. מתנה לשנה החדשה עטופה בנייר צלופן מרשרש. אפשר לעשות סקס כמו שאפשר לקנות דג זהב בחנות חיות.

7. אין דבר כזה מוות. יש לא-חיים.

נספחים

* הקובץ הזה הוא השלישי של קלי לינק שיוצא בעברית, והוא משמעותית פחות טוב מהשניים שקדמו לו.
* מה עבר בראשם של המוציאים לאור עם האיור כריכה הכעור הזה?
* הסיפור הפותח את הקובץ נקרא "האנשים של הקיץ". שווה לקרוא את הספר בעיקר בזכותו. איזה סיפור מדהים.”

“בספר זה יש תיאור של רוחות רפאים, שדים וכל עולם הנסתר. הספר מחולק לפרקים כאשר כל פרק הוא סיפור אחר. קלי לינק מביאה לספר עולם מטורף שבו אנשים כל כך מיואשים אחד מהשני שהם קונים לעצמים בובות אדם. הספר ברובו טוב לפעמים העיסוק ברוחות רפאים קצת ילדותי ומוגזם. את הספר הזה התחלתי היום וסיימתי היום יש בו 372 עמודים. ספר טוב אני נותן לו שלושה כוכבים. יצא בהוצאת בבל.”