אז אחרי שקראתי את המתנדבת ספרה הקודם של <mark>נטעלי גבירץ</mark> ,שנשאר איתי זמן רב לאחר קריאתו
לא בכדי הוא היה ברשימת הנכללים לפרס ספיר כשיצא לאור , מה גם שלא שוכחת את כריכתו
הנוכחת ציורית צבעונית המאוירת מושלמת , ( סקירה למעוניינים אצלי בדף הפרטי ) או כמו שאומרים :
גבירץ עשתה זאת שנית בכריכה מופלאה ומושכת עם ספרה החדש העולם הבא שגרמה לערימות
של ממתינים לקריאה פשוט להמתין ...
בכתיבה קסומה ומ

שם הספר : המתנדבת
שם הסופרת : <mark>נטעלי גבירץ</mark>
הוצאת : כתר
304 עמודים

בכתיבה אמינה אותנטית מלאת תשוקה המזכירה נשכחות ויחד עם זאת בהמון יופי וחמלה מביאה הסופרת <mark>נטעלי גבירץ</mark> את ספרה המתנדבת תוך שימוש בהווי חיי הקיבוץ על כל צדדיו היפים ואלה שפחות ...
היא מביאה את סיפורה של מירה בתה של ורה שבעקבות מותה , היא יוצאת למסע מביתה בשוודיה לקיבוץ שדות המוריק שם התנדבה אמה בצעירותה . היא מגיע

עם הספר הזה היה לי חיבור מיידי. למרות שהקשר בינינו לא היה אהבה ממבט ראשון. קודם קראתי עליו פעם מזמן באיזה עיתון, וסימנתי לעצמי בראש שהוא מעניין אותי. כעבור חודשים רבים, בחנות ספרים, הצלחתי רק לזכור שיש ציור של תפוזים על הכריכה. המוכרת החרוצה הצליחה לאתר אותו, אבל אז בדיקה זריזה כאן בסימניה הבהירה לי שמצב הכוכבים שלו לא מזהיר. אז עזבתי. אבל בהמשך נתקלתי בו שוב ביריד הספרים של "מודן" בפסח, והחלטתי ל

זמן קצר אחרי מות אמה ורה נחתה מירה אוברג השוודית בישראל עם מטרה ברורה.
יש לה מפה שהשאירה האם, רשימת שמות בקיבוץ שדות בו שהתה כמתנדבת עשרות שנים קודם וציוד עזר.
תקופה אחרת של מתירנות, חופש וחיים פשוטים של הישראלים והמתנדבים. טלפון בבית? בחלומות.
את העולם של אז זוכרים ותיקי הקיבוץ. הלינה המשותפת, חדר האוכל, המטלות. איש כפי יכולתו ולפי צרכיו. דור הבנים למד להכיר בהדרגה את עולם הטלפון החכם, ויי פי

יש משהו במה שכתב פה "ראובן" לפני כמה חודשים כאילו זה ספר משעמם. דברים אמנם קורים כולל מאורעות אלימים ורבי מתח. עם זאת, מה שעלול להפוך את הקריאה למתסכלת הוא שמתוך המאורעות האלה, רבים מתרחשים רחוק (הן במרחק הן בזמן) מהעלילה העיקרית. אל דאגה: כמעט הכל מתקשר איכשהו. אבל סופרים אחרים היו אולי דבקים יותר לעיקר, כותבים ספר של 200 עמודים במקום 300. בואו נגיד שהספר משקיע הרבה בעניין של פיתוח דמויות.

כריכת הספר שהיא מעין גלויה תיירותית מזמינה, תמונה תמימה אבל הספר הזה הוא לא כזה כלל. ספר ששוחט פרה קדושה..נוקב וביקורתי. מה שקרה הוא בושה וכלימה לחברה הקיבוצית.
בשנות השבעים היתה בקיבוצי ארצנו תקופת זוהר בדמות המתנדבים הרבים שהגיעו בעקבות מלחמת ששת הימים. הגיעו צעירים ויפים בעיקר המתנדבות מסקנדינביה שהיו בלונדיניות יפהפיות שבאו עם רוח צעירה, מתירנות וחופש.
מירה בת הארבעים שוודית בתה של ורה שהיתה

נראה לי שזאת הפעם הראשונה שהצלחתי לבחור ספר במהירות שיא. קראתי את התקציר וקטע קצר מן ההתחלה ואמרתי לעצמי: "לכי עליו".
אכן לא טעיתי בבחירה. עד מהרה התחלתי לקרוא ושקעתי בתוך השערורייה. (הסקנדל = עברית של החבר'ה), גם העברית כתובה יפה, מעבירה את התקופה המסופרת את המשתתפים בעלילה בצורה האמינה ביותר גם לגבי הזרים וגם לגבי הצברים. בתום יממה הייתי מאחוריו.
קיבלתי מנת שביעות רצון מן העלילה שמתארת את הנ