ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 19 בספטמבר, 2013
ע"י omers
ע"י omers
ראשית כל,אפתח ואומר שכבוד הוא לי לכתוב את הביקורת הראשונה על ספר זה!
אחרי שסיימתי את הפסיכומטרי המקולל (מי המציא את המבחן הנורא הזה?!),הייתי צריך לחזור לעולם הטוב והמוכר של הספרות.אז לקחתי את הספר הזה,חדש מהספרייה,ואני הקורא הראשון שלו.
תמיד לפני שאני קורא ספר,אני מברר קצת על הסופר לפני זה.זה עוזר להבין מאיזה עולם הגיע הסופר,מה גרם לו לכתוב את הספר הזה.וכשמצאתי שהסופר,מיכאיל לרמונטוב,היה משורר,לא הופתעתי במיוחד.יש משפטים בספר שהם כמו נלקחו מתוך שיר,ולא סתם חמשיר מעפן בסגנון "על אדן החלון ישבתי זיכרון לך כתבתי".
הסיפור עצמו מספר על פצ'ורין,אבל בעצם לא מספר עליו.זאת אומרת,הסיפור עוסק בו,אבל הדמות עצמה לא באמת מופיעה.אנחנו מתוודעים לדמות הזו דרך מפגש בין מטייל (שלא יודעים את שמו) לבין אחד מקסים מקסימיץ',חייל רוסי לשעבר ששירת בקווקז יחד עם פצ'ורין.בחלק הראשון של הרומן אנחנו לומדים על פצ'ורין דרך הסיפורים של חברו.בסוף החלק הראשון אנחנו ממש פוגשים את פצ'ורין,אבל רק לרגע קצר.בחלק השני של הסיפור מובאים קטעים מיומנו של פצ'ורין.
אבל מיהו בעצם פצ'ורין?
פצ'ורין הוא צעיר רוסי,עירוני,די מתנשא ויהיר,לא נחמד בכלל ועם תסביכי אישיות קשים.בחלק השני של הסיפור בעיקר אפשר לראות את תסביכי האישיות שלו.הוא אוהב בעיקר את עצמו,וכשהוא מתקרב למישהי יותר מדי הוא מתחיל להתנהג מגעיל.יש בדמות הזאתי משהו מסתורי,אבל גם אמיתי.הדמות הזאת לא מופרכת מהמציאות,באמת אפשר להאמין שיש אנשים כאלו.
מבחינת עלילה,הספר די בנאלי יחסית לספרות רוסית (הזכיר לי למשל את "זרמים באביב" של טורגנייב).אבל בשונה משאר ספרות רוסית קלאסית,בספר הזה הגיבור לא נועד כדי שיזדהו איתו.הוא מעביר מסר,ומסר כבד.כחוט השני עוברת בספר ביקורת כלפי האצולה הרוסית,שכל שעשועיה הם אהבות וטיולים.האצולה מתוארת בסוג של בוז,וזה די מפליא בהתחשב בעובדה שאמו של לרמונטוב הייתה מהאצולה הרוסית.אולי דווקא בגלל זה הוא מרשה לעצמו לבקר את האצולה,כמו שאידית וורטון ביקרה את האצולה הניו יורקית שהיא הייתה חלק ממנה בעצמה.
חבל לי שלרמונטוב הספיק לכתוב רק רומן אחד לפני שהוא נהרג בקרב.אבל עדיין,הוא הספיק לכתוב רומן משובח,וגם שירים שנחשבים לפנינות ספרותיות (לצערי אינני יכול להעיד על כך,כי לא קראתי את שיריו וגם אני אף פעם לא מבין שירה).
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
omers
(לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
חמדת,את באמת צודקת.מרוב שמיהרתי שכחתי לציין זאת
|
|
חמדת
(לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
חבל שלא פירגנת על התרגום המדהים של נילי מירסקי.
|
7 הקוראים שאהבו את הביקורת