יאיר אסולין

יאיר אסולין

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (28):
1.
גיבורי 'הדברים עצמם' הם נערה ושני נערים, שלושתם בשר מבשרה של הציונות הדתית: דרור לומד בישיבה תיכונית, אביטל היא בת שירות לאומי, ושי לומד בישיבת הסדר. קרועים בין כמיהה גדולה לאהבה לבין מסגרת דתית שמרנית, הם מחפשים שוב ושוב את 'הדברים עצמם' – האמת החמקמקה, חסרת השם, הלא-חילונית ולא-דתית, שאולי תאפשר להם לפלס דרך עצמאית. אביטל היא נערה דעתנית ומרדנית אך גם דחויה ושבורת לב, ומערכות היחסים שמתפתחות בינה לבין דרור, הצעיר ממנה בכמה שנים, ובינה לבין שי, בן גילה, מעוררות אצל שלושתם תשוקות עזות ורגשות סותרים, שכל אחד מהם מתמודד איתם בדרכו המיוחדת – בסחרור ותדהמה, בסקרנות ובשמחה גדולה, או בנדנדה של רוך ופגיעות, התרסה ופחד. עלילת הרומן מתרחשת בראשית שנות האלפיים – במהלך האינתיפאדה השנייה ועל רקע זיכרונות טריים מהסכמי אוסלו ורצח רבין – ומפרקת ליסודותיה את החברה הדתית-לאומית, שעסוקה גם היא בחיפוש דרכה בין חילוניות לחרדיות ובין ערכים אוניברסליים ללאומנות קנאית. ובתוך ההקשר החברתי הטעון הזה מפליג הרומן אל תוך חייהם הסוערים של שלושת גיבוריו, שמתנהלים ברובם המכריע במסתרים, בתוך נפשם, מתוך חתירה עיקשת לגאולה אישית....

2.
הנסיעה שמתוארת בנסיעה היא כזו שכולנו מכירים וחלקנו אף נוטים לזלזל בה - נסיעה של חייל בשירות חובה אל הקב"ן. אלא שעד מהרה מתברר שזוהי גם נסיעה אל גבולות הנפש, אל מעמקיה של החברה הישראלית, ואולי אף אל האמת והגאולה. וכיוון שגיבור הספר הוא בן למשפחה דתית-לאומית, ש"השתמטות" מבחינתו היא רעיון בלתי נסבל - ומי שמלווה אותו לתחנה לבריאות הנפש הוא אביו המסור, שעצם המילים "בריאות הנפש" מעידות בעיניו על כישלון שאולי אין ממנו תקומה - הנסיעה הופכת למסע שנטען בעוד ועוד משמעויות, נסחף לסערות רגש מטלטלות, נקרע בין כמיהות רומנטיות ודתיות לבין דילמות משפחתיות ופוליטיות, ונע בין יאוש ופחד מוות ליופי עוצר נשימה. הפרוזה של יאיר אסולין בשלה וחכמה להפליא: מצד אחד היא צלולה, ריאליסטית, חדה כתער, ומצד שני מעוררת השראה. הוא מצליח להכניס את הקורא הישר אל תוך עולמו של הגיבור, לדבר ממש מתוך פיו וליבו, לנטוע בקורא את התחושה שמדובר ביומן פרטי של חייל דתי המצוי במצוקה גדולה, ורק כשהקורא מגיע קצר נשימה אל סוף הספר הוא מבין שהטלטלה האישית שמתוארת בו, "העדות" שכביכול נמסרת בו, היא יצירה ספרותית מעמיקה, משוכללת ומרשימה. ...

3.
בספר "מינכן" פואמה אחת ארוכה, מרוסקת, המלֻווה בשלושה שירי נעילה מז'וריים. זוהי פואמה על בדידות, אהבה ושוטטות, על אמונה ועל גלות. הספר, שבונה קול רווי שתיקה, שתיקה הנולדת ממצב הבדידות של יהודי דתי מתבונן בגרמניה – מסתיים בצעקה גדולה של כאב ומחאה, צעקה שיכולה להסביר גם את היציאה לגלוּת. ספרו הראשון של יאיר אסולין (יליד 1986), "נסיעה", זכה בפרס ספיר ובפרס שרת התרבות לספר ביכורים (2011). בשנים האחרונות הוא כותב טור קבוע בעיתון "הארץ". עתה רואים אור בו-זמנית שני ספרים חדשים שלו: ספר השירה "מינכן" (הליקון) והרומן "הדברים עצמם" (חרגול-מודן). בני ציפר כתב על יאיר אסולין: "אסולין מצטייר לי פתאום כיורשו של פנחס שׂדה... אסולין, כשׂדה לפניו, מציג במערומיה את מצוקתו הנפשית של האדם, כל אדם"....


נסיעה. איזה שם מרגש לספר. נסיעה, מסע, כיסופים, רגשות, נופים, התרחשויות בנפש, תמונות, חריטות זיכרון. עלילת הסיפור די פשוטה: יאיר כותב על נסיע... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
חלק ראשון פחות התחברתי, נכתב בנוסח ספרי נוער.חלק שני זורם יותר, עדיין הכתיבה חוזרת על עצמה ומתישה.יש מקום לשיפור, העלילה לכעצמה מענינת...... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מרתק. אפשר לקרוא בנשימה אחת, ולא בגלל האורך או המתח. אלא פשוט כי זה ספר נוקב שעוקד את התודעה ולא פוסח על שום רגש שחווית.... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
לא אהבתי את הספר. לדעתי מדובר בסיפור קצר שהמחבר מתח אותו עד הקצה וגם אז אורכו הוא רק כשל נובלה. כשקראתי את הספר הסיפור המסופר בו עצמו נראה ל... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
אין פה ספרות גדולה, אין פה יומרה מליצית. יש פה אומץ לב כנה, יש פה פיכחון אמיתי ומר. המחבר הוא בוגר ישיבה תיכונית, וגם גיבור הספר בא מרקע דתי ל... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
סיימתי כעת לקרוא הספר,הספר קצת קצר רקמתחיל ומיד נגמר, נראה לי שהמחבר הצליח לתאר אתתחושות הדיכאון, ומה הן עושות לנפש,מאד שמחתי על סיום הספר... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ