הסופר יהושע בר-יוסף נפטר בשנת 1992, מיד לאחר מותו ובמשך שנתיים התיישב בנו הסופר <mark>יצחק בר-יוסף</mark> והחל לכתוב את סיפור חייו.
הסיפור עובר לסירוגין בין תקופות שונות בחיי יהושע והוא מתחיל מתקופת נישואיו של יהושע לאישתו הראשונה ואמו של יצחק.
זו לא ביוגרפיה רגילה אלא יותר סיפור חייו של יהושע כפי שנקלט ואובחן על ידי בנו המחבר.
הסיפור רווי רגשות וחושפני מאוד. ציפורה (פייגלה) אשתו הראשונה של יוסף באה ממשפחה

קראתי את רוב ספריו של יהושע בר-יוסף ונהניתי מהם מאד.
כאן בספר בנו הסופר <mark>יצחק בר-יוסף</mark> כותב על אביו שנפטר בשנת 1992 בגעגועים רבים ויחד עם זאת בכאב גדול, ביקורת והתחשבנות.
יצחק העריץ את אביו מאד ואהב את אמו שאותה זנח אביו לטובת אשה אחרת והשאירה עם שלשה ילדים בחרפת רעב.
האם שאהבה את אישה ולא היתה מוכנה להתגרש ממנו, חיכתה בסבלנות שיחזור אליה, מה שקרה, ובסוף גם שוב נעזבה, נפטרה בשנות הארבעים לחייה מש

הספר "מזכרת אהבה" נכתב על ידי <mark>יצחק בר-יוסף</mark> לאחר מותו של אביו, הסופר יהושע בר-יוסף. בספר מובא הסיפור המשפחתי המורכב של המשפחה: נישואי ההורים, חזרתו של האב בשאלה, מותה של האם וחיי האהבה המגוונים של יהושע בר-יוסף עוד בעת שאשתו הייתה בחיים.

גבול דק מפריד בין תיעוד ביוגרפי וסתם רכילות, ו”מזכרת אהבה” נע בין שני צידי הגבול. האם ברגע הסתלקותה מן העולם של דמות ציבורית כזאת או אחרת, נפרצים כל מנגנוני הא

כשאמא שלי לימדה בכיתה את הסיפור הקצר "המחרוזת" מאת גי דה מופסן התלמידים שלה תמיד התעצבנו על הסוף הפתוח שלא מאפשר להם לדעת "אבל מה היה אחר כך". היא עשתה איתם תרגיל קטן שבו הם המציאו סופים פוטנציאליים לסיפור, ובדיון אחר כך בכיתה הבינו שזה בעצם לא כל כך משנה מה היה אחר כך, והנקודה הסוגרת את הסיפור היא הנקודה החשובה, אחריה כך או כך הדברים השתנו ולא ישובו על תיקונם. מאז עברו מים רבים בסן, וסופים - גם א