“לא תכננתי לקרוא ספר זה, פשוט לא הכרתי או שמעתי עליו לפני שנפל לידיי. ספר קטנטן וקצר על אהבה נכזבת/עיוורת. הנקודה החזקה בו היא צורת ההתנסחות והכתיבה, אך מעבר לזה אין בו משהו מיוחד. הסיפור מסתיים כשלושים עמודים לפני סוף הספר עצמו, בעמודים אלה ישנו חלק שאותו אני רואה כקטרזיס של הסופר. אודה ואומר החלק הזה מטריד, לא ברור ואף מגעיל.
בגדול- ספר שאפשר לקרוא רק אם ממש נתקעתם בלי משהו אחר;)”

“נעמי, נערה של פעם, יוצאת מהכפר שלה, נחושה להשתל בנוף התל אביבי. היא משיגה חדר, עבודה וחבר אך עליה להתמודד עם הציניות של החברה העירונית.
נעמי מתאהבת במאיר. מאיר מנצל אותה. מלחמת השחרור המשתוללת ברקע מתערבת ביחסים בין הדמויות והופכת את הזיווג הזה למשפחה. ברקע נותר סטפן החיוור, ממתין לנעמי שתאהב אותו.
זהו סיפור על המתח בין גיבור לאנטי-גיבור. ליזום ולעצב את הנסיבות שלך או להשאר פסיבי. אין פתרון ואין איש יוצא מאושר מדי מהסיפור.
עד כאן סיפור מקסים.
בסוף הספר מקפיץ את הסיפור לשנות השמונים אל חצרו של מקובל מושחת המנסה לפתור את הקונפליקט. ההקפצה הזו הופכת את הסיפור לשעטנז לא משכנע.
לא ממליץ, ולו רק בגלל הסוף המפוקפק.”