“ניכר שיותר מתמיד, במאה ה-21, ישנה תחושה שאנחנו נמצאים בחיפוש מתמיד אחר דברים שאינם בהישג ידינו.
עינינו נשואות אל העתיד ואנחנו כל הזמן מתכננים בראשינו מה יהיה, מה נעשה, מה יקרה וכן הלאה..
מנגד, יש את סוג האנשים שתקועים בעברם וחשים תחושת אשמה על הפעולויות שנקטו. מדוע עשיתי כך ולא אחרת?
אני שייכת לשני הסוגים. גם מפחדת מן העתיד, מהלא נודע וגם תקועה בעבר. חשה תחושה מתמדת של הפסד, של החמצה, החמצה ש”