לפני כמה זמן, גיליתי שהחבר הכי טוב שלי נושא אולר בכיסו.
שאלתי אותו מדוע.
הוא אמר ש- "תמיד כדאי שיהיה במדינה שלנו נשק ליתר בטחון".
זה לא שלא הסכמתי איתו. גם אני לא מרגיש יותר מידי בנוח להסתובב בין תלמידי בית ספרי, שרק מחזקים את טענתי שהשם השני למדינת ישראל הוא "ארץ זוועת חלב וערס", עם כמה שעצוב לי לומר את זה.
אבל בעיקר בתקופה האחרונה, שיש גל של דקירות, אני לא בטוח עד כמה זה טוב להסתובב עם אולר

בשוונג של הסגנון של הביקורת הקודמת שעשיתי -
לנתח את הספר "חול טובעני" מבחינה תסריטאית - החלטתי לנתח גם את הספר "עד האופק", של הסופרת <mark>ליאת רוטנר</mark> שאני מאוד מעריכה.
האמת היא שבנערותי פספסתי את קריאת רוב הספרים שלה, אז החוויה היא אחרת לקרוא כשכבר עברת את השלבים האלה בחיים. הספר הנוכחי הוא בין הספרים היחידים שלה שמוצהרים כספר לצעירים (על ידי הכריכה שמתאימה לסגנון הידוע של כל ספריה) - אך למעשה יכולי

אוי, בר מצווה. כזה דבר נפלא. עשרות אנשים,באים במיוחד בשבילך, כל אחד מהם צריך להביא מאות עד אלפי שקלים רק כדי לחגוג את העובדה שנכנסת לגיל הטיפשעשרה, ושמעכשיו יהיו לך הרבה יותר צרות עם ההורים.
וכמובן, כשמדובר באדם כמוני, היה צפוי שלפחות אדם אחד יביא כרטיס מתנה של סטימצקי, גדוש במאות שקלים לפדייה על ספרים מהמשובחים ביותר, ועוד בזמן שבוע הספר!
אז פלא שעכשיו אני מרגיש מנוצל?
תראו, אני לא מאמין שאף ס

זה אחד מאותם ספרים שמצליחים להפוך לדימויים חיים בראש, כמעט כמו לצפות בסרט. התיאורים של <mark>ליאת רוטנר</mark> מדויקים וציוריים, והקצב הסוחף של העלילה גורם לאצבעות לבד להפוך את הדף לעמוד הבא. אפילו כקוראת מבוגרת מצאתי את עצמי נשאבת להרפתקה, אף שמדובר בספר נוער צעיר.

כפיר, ילד המתמודד עם קשיי קשב וריכוז, נשלח בליווי אמו למעבדה חדשנית האמורה לטפל בבעיות ריכוז וחולמנות. אלא שברגע שהמכשירים מתחילים לסרוק את מוח

ראיתי את הספר ובאותה תקופה יצא סרט הקולנוע שבכוונה לא ראיתי שלא יקלקל,.....

אז ישר כמובן קניתי, יש לי חולשה לפנטזיה למיניה... בדיעבד לא היה קיים אצלנו באתר סימניה אז עכשיו שהוסיפו יכולה לכתוב ביקורת. ואני הראשונה שכותבת לאלה שלא מכירים.

הספר מבוסס גם על סידרה הקיימת בYES וגם זה לא צפיתי.. אז אני באה לדף חלק כשקראתי את הספר... אז ככה:
הספר מספר על קירקי שמאז ומתמיד יכלה לראות כל מיני חזיונות

<mark>ליאת רוטנר</mark> כותבת יפה ויודעת לרתק את הקוראים אל הספר בשפה טובה - שאינה גבוהה מדי ובכל זאת גם לא זולה; אבל זה לא מספיק כדי להפוך את הספר לטוב.

***

בספר 'מבצע מלכה', הבעיה היא מלכת הכיתה העריצה והחבורה המתנשאת שלה, אותה שלושת הגיבורים הנחמדים שלנו זוממים להפיל מכסאה, ולהרוס כביכול את המעמדות הלא הוגנים של השכבה.
נתחיל מכאן: הגיבורים לומדים בכיתה י"א (או י', לא זוכרת בדיוק). שמישהו יגיד לי, בב

<mark>ליאת רוטנר</mark> כתבתי עליה לא מעט. אני לא מצפה ממנה ליותר סופרת נוער, סיקרן אותי לקרוא את הספר.
סיימתי אותו תוך יום. היה פונטציאל לדמויות שנכתבו על הדף, ורוטנר בחרה קצת להצמיד אותם לתוויות צפויות
וקצת חוזרות על עצמם כמו בקיץ אחד ביחד.
בסדר זה חמוד, ואולי הגיע הזמן שנראה את הספרים שלה על המרקע?

ספר נוסף בסדרת הספרים האהובה של <mark>ליאת רוטנר</mark>, סופרת צעירה שספריה הפכו לתופעה בעשור וחצי הקודמים.

הספר עוסק בחבורת נערים נטולי רקע בתקשורת - שהם גם קבוצה חברתית שהכירה במחנה הקיץ של הפנימייה. השישה מקבלים הזדמנות חד פעמית למקפצה למגרש של הגדולים - עבודה בסיקור תקשורתי של אירועים שונים בעיתון ארגמן הנחשב.

שלא כמו עיתון רגיל של בית ספר, כאן התפקיד כולל טיסות לחו"ל, אנשי מקצוע שמולם עובדים והזדמנו

חיפשתי בספריה ספר כל שהוא ונזכרתי ביומנו של מיקו בל...
ספר חמוד, ספר נוער צעיר, נהניתי מאוד לקרוא אז חזרתי לאתר לחפש האם יש לו המשך...

בספר זה הראשון בסדרה לדעתי כי נשאר עם סוף מעט באוויר....
מיקו הוא ילד בן 11 וגר לבד יחד עם סבא שלו, שאומר לו שאסור לו בתחלית האיסור להיכנס למרתף.....

אבל יום אחד הסב נעלם ואז הוא חושב שהוא בפנים בתוך המרתף... ואז כשהוא נכנס מגלה שזה לא מרתף רגיל... מרתף של