ביקורת ספרותית על זאבים מאת ליאת רוטנר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 27 באוגוסט, 2014
ע"י אור


לפני כמה זמן, גיליתי שהחבר הכי טוב שלי נושא אולר בכיסו.
שאלתי אותו מדוע.
הוא אמר ש- "תמיד כדאי שיהיה במדינה שלנו נשק ליתר בטחון".
זה לא שלא הסכמתי איתו. גם אני לא מרגיש יותר מידי בנוח להסתובב בין תלמידי בית ספרי, שרק מחזקים את טענתי שהשם השני למדינת ישראל הוא "ארץ זוועת חלב וערס", עם כמה שעצוב לי לומר את זה.
אבל בעיקר בתקופה האחרונה, שיש גל של דקירות, אני לא בטוח עד כמה זה טוב להסתובב עם אולר בכיס.
הוא אמר לי שזה לא שהוא עומד לדקור מישהו.
הנהנתי.
רק אחר כך הבנתי.
כי גם בן הנוער שלפני כמה זמן דקר מישהו במסגרת ריב על בחורה, אמר בטח לחבריו; "זה לא שאני עומד לדקור מישהו".
והוא עשה את זה.
כי זה כנראה משהו שלא שולטים בו.
מין דחף עז כזה, שאתה פשוט רוצה לראות את הפנים האלה של אויבך מדממות, מייבבות, ואז אתה נזכר שבכיס שלך- ממש בהישג יד!- יש לך את הנשק שיגשים את חלומותיך.
עוד לפני שהמוח שלך קולט מה אתה עומד לעשות, הידיים כבר מבצעות את זה.
כי הרי גם חברתו של הנער, אמרה; "לא מתאים לו לעשות את זה".
אבל לאף אחד לא מתאים לעשות את זה.
ועובדה שאנחנו עושים.
איך שבלחיצה קטנה על הדק אנחנו לוקחים חיים של מישהו.
איך שבהנפת יד אחת הלהב חודר לבטנו של האיש.
איך שבשליחה אחת אנחנו שוברים את מפרקתו של הנער שבסך הכול הסתכל על בחורה.

איך שבשניה אחת אנחנו הורסים את חיינו.
***
אז אולי המצב במדינתנו לא ישתנה בזמן הקרוב.
ובכלל, זה לא שבביקורת העלובה הזאת אני באמת אשנה משהו.
אני בסך הכול ילד פשוט, שבא לכתוב ביקורת על ספר פשוט.

אז איפה היינו? אה, כן. זאבים, מאת ליאת רוטנר.
אני אוהב את ליאת רוטנר.
היא מין גאווה ישראלית שכזאת.
בכל אופן, קראתי עליו המלצה בדף הפייסבוק; "נוער קורא, כן,יש דבר כזה", ואמרתי לעצמי שהגיע הזמן לקרוא ספר שבשונה מרשימת הקריאה שלי, הוא לא פנטזיה.
לבסוף הצלחתי להשיג אותו.
והוא בהחלט ענה על כל ציפיותיי.
אם אתם רוצים לדעת על מה הוא, תקראו את התקציר. אני שונא לתקצר עלילה של כמעט 500 עמודים בתוך כמה משפטים. זה מרגיש לי כמו פשע.
בכל אופן, הספר בהחלט מותח, כתוב טוב, אם כי ההתחלה קצת... בואו נגיד, בעדינות, מעוררת רחמים. אופס. יצא לי לא עדין במיוחד.
והוא שוב העלה בי את המחשבה הזאת, איך אנשים עושים דברים מבלי לחשוב על השלכות. איך במהלך ריב, אתה יכול, מרוב כעס, לגמור את חייו של מי שעשה דבר שלא מצא חן בעיניך.
האם בני האדם נולדו להיות כאלה?
כי בקצב הזה, לא מחלות ישימו קץ לאנושות.
לא מלחמות, לא טביעות, לא הצפות, לא רעידות אדמה, לא צונאמי, ולא, גם לא גשם של מטאורים.
מי שישים קץ לאנושות הוא אנחנו עצמנו.





***
אני יודע שלא דיברתי כמעט על הספר. פשוט השאלות שעלו לי נראות יותר רלוונטיות.
סליחה וזה.
הא, כן. מומלץ בחום.

25 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זאתי שאפחד לא מכיר (לפני 3 שנים)
כול כך נכון מסכימה! מאוד אהבתי את הביקורת שלך:)
תות :> (לפני 4 שנים)
. בהחלט מסכימה עם מה שנאמר כאן,
הביקורת מדהימה והנושא כמובן כאוב, אני שמחה שנתת את הפוקוס לדבר הזה ואתה כן תשנה משהו בעזרת הביקורת שלך

יש שיטה שיווקית כזאת, שכחתי את השם שלה אז נקרא לה "ברברת" (נשמע טוב לא?) אתה כותב משהו אחד ומפיץ את זה לאנשים, כל מי שקרא יודע, מי שקרא כמובן ידבר על זה ככה שהמספר יגדל.
וגם מי שמי שקרא דיבר איתו על זה ידבר עם החברים שלו על זה וככה התופעה רק תגדל ותגדל...

גם אם זה לא בקנה מידה רחב אנשים ידעו מזה וזה רק חיזוק לכותרות בעיתון וכל מה שסובב סביב זה... אתה כן תשנה משהו, אתה עוד תראה...

טוב בקיצור הביקורת טובה :)
אור (לפני 4 שנים)
אחת הביקורות הכי טובות שקראת? וואו, תודה רבה רבה רבה!! 0:
אורגת הדיו (לפני 4 שנים)
אני מקווה שהוא לא ידקור אף אחד. ביקורת מעולה, אבל כואבת. ניימי, אני כל כך מבינה אותך. אין לי מה לכתוב פה, ואני כל כך רוצה...
טוב, אני צריכה להסתפק בלהגיד לאור שזוהי אחת מהביקורות הטובות ביותר שקראתי.
אור (לפני 4 שנים)
תודה ^^ גם אני כמעט אף פעם לא מגיב. לרוב אומרים לפני את מה שרציתי. אני מגיב רק אם יש לי הברקה כלשהי, לרוב. בכל מקרה, תודה, והאמת שלרוב אני זה שמתעצבן עליו. אבל הוא ילד רגוע כזה, שאני לא יכול לדמיין אותו דוקר מישהו .
Nameless (לפני 4 שנים)
אוף, אחרי שכולם הגיבו הרגשתי קצת רע על זה שרק עשיתי לייק. דמאט רציני. בוא פשוט נסכם, שזאת אחת הביקורת הטובות שלך, ובהמלצה שלא כדאי לך להכעיס את החבר הזה.
אור (לפני 4 שנים)
וואו, תודה רבה רבה. זה כל כך כיף לקרוא את זה.
Leilany (לפני 4 שנים)
ביקורת מעולה קשה להאמין שכתב אותה מישהו צעיר כל כך. מורידה בפניך את הכובע.
אור (לפני 4 שנים)
תודה רבה :)
נעמה 38 (לפני 4 שנים)
סקירה מקסימההה! הכתיבה שלך תורמת רבות לאיכות האתר שלנו. תודה לך.
חני (לפני 4 שנים)
אתה ממש לא סתם עוד ילד ,אתה ילד שכותב ביקורות באתר סימניה,קצת כבוד. והביקורת לא עלובה כפי שציינת היא שנונה "וכיף" לקרוא אותה.
והעובדה שאתה כותב על אלימות בין בני נוער כשאתה בעצמך נער ומגנה אותה זה המון. כי בביקורת שלך אתה מאיר דרך לרבים....שאפו
אור (לפני 4 שנים)
דאמט, תודה.
ג'קס (לפני 4 שנים)
דאמט, ביקורת מעולה
~RAIN~ (לפני 4 שנים)
אני יודעת.
זה הסיבה שאני לא מסתובבת במוסד לעבריינים D:
אור (לפני 4 שנים)
נופי- כמו שאמרתי, ההתחלה עלובה. בהמשל זה מאוד משתפר. ואני מכיר הרבה ילדים כאלה ^^ בכל מקרה, תודה.
אור (לפני 4 שנים)
רייני- הקטע הוא שאין להם את המילים. רק הידיים.
אור (לפני 4 שנים)
פרים- שמח שזה שכנע אותך, כי זה באמת ספר טוב.
no fear (לפני 4 שנים)
הא. קראתי את ההתחלה בסטימצקי. למרות הביקורת הנהדרת שלך, אני לא חושבת שיש משהו שיגרום לי לקנות אותו.
אבל ברצינות, ביקורת נפלאה.

ואלוהים, אני כל כך שמחה שאני לא מכירה אפילו ילד אחד שגורם לי לחשוב על זוועת חלב וערס.
Primrose (לפני 4 שנים)
לדעתי דווקא הביקורות האלה הן אלה שעושות חשק לקרוא את הספר. רואים שהספר העלה בך שאלות כאלה ומבינים שהוא גורם לחשוב וכנראה טוב.
~RAIN~ (לפני 4 שנים)
"ארץ זוועת חלב וערס". הו לול.
אלימות היא משהו נוראי, במיוחד אצל אלה שלא יודעים לשלוט בה.
אני אלימה.
בשביל זה יש לי את המילים.
אור (לפני 4 שנים)
הן בהחחט כואבות, וקרובות לכולנו בצורות דונות. תודה רבה.
eliya (לפני 4 שנים)
ביקורת מקסימה. אתה מעלה סוגיות כואבות. מכירה סיפורים כאלה לצערי יותר מדי מקרוב.
אור (לפני 4 שנים)
וואו, המון המון תודה.
אליעזר (לפני 4 שנים)
אתה ילד מיוחד במינו. וזהו





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ