משה רון

משה רון

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (40):
ספרים שאני רוצה לקרוא, ספרים שצריך לקרוא, ספרים שאני רוצה, המדף שלי, ספרי קריאה, הספריה שלי, ספרות מתורגמת , רשימה, רשימת הקריאה העתידית שלי, רוצה לקרוא, 10 ספרים ב- 100, RTBCPT3, הרשימה שלי, רשימת קריאה, Long Story Short, קריאה דחופה, ספרים שאני רוצה לקרוא, קראתי ואהבתי, קבצי סיפורים , עוד ...
1.
אנתולוגיה זו מכנסת 25 סיפורים של 25 מחברים מארצות-הברית ומקנדה, שנכתבו בשנות השמונים (או מעט לפניהן או אחריהן), כולם בנוסח הריאליסטי. משה רון בחר את הסיפורים על-פי ערכם הספרותי ועוצמתם בעיניו, אך גם כדי ליצור פסיפס מגוון ורחב הן של הסיפורת האמריקנית הקצרה והן של ייצוג החיים האמריקניים באותן שנים. הסיפורים מתרחשים ברובם באזורים גיאוגרפיים שונים של יבשת צפון-אמריקה, עוסקים בדמויות מקבוצות אתניות, מעמדות, מינים וגילים שונים, ומייצגים קשת רחבה של חוויות אישיות ושאלות מוסריות. בין המחברים 11 נשים ו-14 גברים מכל חלקי היבשת, בני גילים שונים. יש ביניהם סופרים ידועים ומהוללים, כמו טוני מוריסון, כלת פרס נובל, או ריימונד קרבר; שמות מוכרים כמו אליס מנרו, ג'ון גרדנר, או ריצ'ארד פורד; וכישרונות חדשים, שכבר התחילו להתבלט באמריקה, ומופיעים כאן לראשונה בעברית – ג'מייקה קינקייד, פרדריק ברתלמי, מרי רובינסון, איתן קיינין, ג'וי ויליאמס, דניס ג'ונסון. אמריקה היא לא רק סרטי פעולה וקומדיות מצבים; על אף המתקפות הפוסטמודרניות על אפשרות הייצוג בשפה, עדיין יש הרואים תפקיד מיוחד לספרות בהתייחסות היותר-רצינית למציאות. אסופה זו מבקשת להציג תמונת-מצב עדכנית של מגמה זו בסיפורת הקצרה הצפון-אמריקאית....

2.
אסופה זו, ובה עשרים סיפורים קצרים מאת חמישה עשר סופרים בני ארצות הברית, שפורסמו לראשונה בשנים 1820 – 1911, היא הראשונה בעברית המוקדשת כולה לסיפורת התקופה הקלאסית (כהגדרתו המפורסמת של ד"ה לורנס). בתולדות הספרות האמריקאית. מהלך שהתחיל במאה התשע עשרה יצר בארצות הברית תרבות שלמה ונרחבת של הסיפור הקצר, שהושתתה בעיקרה על פרסום בירחונים ובכתבי עת, עד כי ניתן לומר שהסוגה נעשתה מזוהה במידה רבה עם תרבות ארצות הברית, והצירוף "הסיפור הקצר האמריקאי" נעשה כמעט ביטוי נרדף לנוסח המודרני של "הסיפור הקצר העשוי היטב." המאה התשע עשרה היא גם התקופה שבה התגבשה ארצות הברית כארץ וכאומה, ומברית של שלוש עשרה מושבות בריטיות היתה למעצמה בעלת זהות תרבותית משלה המוכנה לתפוס את מקומה במרכז ענייני העולם כולו. נכללים כאן סיפורים של הבולטים בסופרי התקופה (נת'ניאל הוֹת'וֹרן, אדגר אלן פו, הרמן מלוויל, מרק טוויין והנרי ג'יימס)ושל סופרים ידועים פחות (ווֹשינגטון אֶרווינג, בְּרֶט הארט, אמבְּרוֹז בִּירס וסטיבן קריין), של סופרות שנדחקו בעבר לשולי הקנון (רֶבֶּקה הארדינג דייוויס, שרלוט פֶּרקינס גילמן, קייט שוֹפֶּן ואידית' ווֹרטון) ואף של סופר אפרו-אמריקאי אחד (פול לורנס דַנבַּר). מבחר, תרגום מאנגלית והערות: משה רון "כת"י שנמצא בבקבוק" מאת פו ו"ברטלבי" מאת מלוויל בתרגום אברהם יבין. "המכתב הגנוב" מאת פו בתרגום שירלי אגוזי....

3.
בלזק, גוגול, הותורן, א.א. פו, תיאודור שטורם, הארדי, הנרי ג'יימס. אנתולוגיה זו, שערך משה רון, מכנסת סיפורים מן הקלאסיקה של הספרות המערבית במאה ה - 19, שכולם מספרים על ציור (ובמקרה אחד על פיסול) של דיוקן אדם: אמן - אריסטוקרט חסר מעצורים מחזר אחר נערה בורגנית יפה באמצעות ציור דיוקנה (בסיפור של בלזק); מלווה - בריבית, שהוא למעשה השטן, מזמין את ציור דיוקנו (גוגול); אמן מצייר מראש, בתמונה זוגית, את עתידם של חתן וכלה (הותורן); פצוע אנוש קורא בספר על אמן שצייר את דיוקן אשתו (א.א. פו); אב מצייר את דיוקן ילדו המת, שטבע באשמתו (תיאודור שטורם); פיסלו של הבעל יפה - התואר מגיע אל בית האשה רק לאחר מותו (הארדי); צייר רודף - אמת מצייר את דיוקן בעלה הבדאי של האשה שהוא אוהב (הנרי ג'יימס). עשיית צלם ושיכפול דמות - החי הם מעשים שיש בהם יותר משמץ של סכנה, כפי שידוע היטב לכל מי שנתן דעתו על היחס של הדמיון המאגי והמיתולוגי לשאלות הללו. על כן לא מפתיעה העובדה שבסיפורים אלה, שכתבו שבעה סופרים בני חמש אומות שונות - הקשר בין הדיוקן לבין מי שמיוצג בו חורג מגבולות השכל הישר, והנסיבות של מעשה - הייצוג כוללות תמיד אלימות ממשית או סמלית, הרס ומוות. הנפגע הוא לרוב האדם המצויר, לעתים קרובות אשה, אך הסכנה חוצה את גבולות המיגדר, ועלולה לאיים גם על האמן, או על דמות אחרת המעורבת בפרשת עשייתו של הדיוקן. סוגיות אלו ואחרות נידונות באחרית - הדבר המפורטת של העורך. הסיפורים תורגמו בידי נילי מירסקי (גוגול), רן הכהן (שטורם) ומשה רון (כל האחרים)....

4.
בשנות ה - 60 קם בסיפורת האמריקאית דור של סופרים שערערו על המוסכמות המודרניסטיות, אם על ידי הצגה של דמויות המורדות בסדר ובהגיון של ארחות הציוויליזציה, אם על ידי סגנון אידיוסינקרטי המושך תשומת לב לעצמו, אם על ידי עיסוק מפורש בשאלת הייצוג באופן שאינו מאפשר עוד אשליות מימטיות ואם על ידי הצבת מבנים, מלאי פערים וסתירות פנימיות לכאורה. כל טקסט נדרש להמציא לא רק את נושאיו אלא את כללי המשחק הקובעים את היחס בין מחבר לקורא ובין הספרות לחיים. מצדדים ומבקרים כינו כמה מן הסופרים האלו "פוסטמודרניסטים." ששה עשר מהם מיוצגים באנתולוגיה זו, הראשונה מסוגה בעברית....

5.
6.
שלושה עשר סיפורים שמתנדנדים בין הקושי לזכור דברים כהווייתם לבין קוצר היד לטאטא הצידה את הביוגרפיה. אילו רק אפשר היה להשתחרר מהאמונה התפלה במציאות ולהמציא במקומה בדיון מוצלח יותר! אבל משה רון נאלץ להסתפק ברסיסי חיים, שלו ושל אחרים, שבניגוד לצפוי חמקו מן הכלייה הרגילה. את השברים האלה הוא לש ומעצב ככל יכולתו, לא תמיד על פי אותם עקרונות, בנסיון נואש להעניק להם צורה אם לא משמעות. ודווקא בעניין זה נראה שזכרונו לקוי פחות מכפי שהיה רוצה שנחשוב, שכן מתכונתם של לפחות אחדים מספוריו שאולה בבירור מיצירותיהם של אחרים שלא יקשה על הקורא/ת לזהותם. משה רון נולד בפתח - תקוה וגדל בשולי תל - אביב; למד, שיחק כדורגל והאזין לג'ז בירושלים ובארצות - הברית; כיום חי בתל - אביב....

7.
8.
9.
10.
11.
12.
13.

כמו תמיד הספרים מגיעים אליי במקרה, הם משתקעים אצלי בכוננית כאילו מעצמם ויודעים שיום אחד אקרא אותם... ואז יום אחד אני מתעכב ליד ארון הספרים... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
ההוצאה היתה מודעת, מן הסתם, לסיכון שהיא לוקחת: סיפורים קצרים חביבים רק על מעט מהקוראים. ופה קובצו 20 סיפורים קצרים שמה שמשותף לכולם הוא הזמן... המשך לקרוא
32 אהבו · אהבתי · הגב
סיפורים קצרים זה כיף, בעיקר לקוראים... כי אומן של הסיפור הקצר, סופר כגון אדגר אלן פו, יכול לתמצת ב-20 ע' את אותו רעיון עלילתי שסופר מהמאה ה-21 ימ... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ