“אני מעניק את הציון 4/5. ספר מעניין ומלמד שמציג את מחדל יום כיפור מנקודת מבטו של אחד האנשים שהיו אחראים על הכישלון הגדול, ראש אמ"ן, אלי זעירא. אין ספק ואין זה מפתיע שהספר כתוב בצורה מגמתית, המציגה את התנהלות אמ"ן ערב המלחמה כחיובית, וזאת כדי לנפץ את המיתוס שנבנה במדינת ישראל "המחדל אירע כי אמ"ן לא התריע". למרות זאת, מצאתי בדבריו של זעירא בספר טעם רב משום שמרביתם מבוססים ומסומכים היטב, וניתן ללמוד מ”

“אלי זעירא היה ראש אמ"ן יהיר וחסר סובלנות, בתקופה של לפני מלחמת יום כיפור הוא אסר על כפופיו להשמיע הערכות שונות לדעתו (ודעתו היתה- סבירות נמוכה למלחמה) וועדת אגרנט בהתאם לכך החליטה להדיח אותו מתפקידו, ובצדק. הבעייה היחידה היא, שאמ"ן לא היה אחראי למצבו של צה"ל בשישה לאוקטובר 1973, וכשאני אומר מצב- אני לא מתכוון לשאלה האם היתה הפתעה או לא. בשוך הקרבות, נתקבעה הדעה שלפיה חוץ מההפתעה בהתחלה- הכל”

“ספר על מלחמת יום כיפור מנקודת מבטו של מי שעמד בראש אגף המודיעין של מדינת ישראל, הספר פורסם לראשונה , ממרחק של 20 שנה לאחר המלחמה. המהדורה השנייה יצאה כעשר שנים ויותר אח"כ. התזה של זעירא מוזרה והזויה, לשיטתו אמנם אמ"ן, והוא בראשו, שגה בהבנת והערכת כוונת האוייב, אך המודיעין ביצע את תפקידו, הביא את המידע לדרגים המחליטים ולא הוא האשם העיקרי (אם בכלל) במחדל של פרוץ המלחמה והכשל המודיעיני הנוראי. טענה”

“דו"ח אפולוגטי, לעתים אפילו תלוש מהמציאות, של מי שאחראי ישירות לשאננות שהובילה למותם של מאות בימי המלחמה האחרונים. אבל לא אשמתו הופכת את הספר לבלתי ראוי. העובדה שזעירא לא מנסה להאיר את האירועים, אלא לנסות ולשכנע את הקורא (ואת עצמו?), שהוא דווקא היה בסדר... קראתי הרבה ספרי הסטוריה, ולא מעט מהם על המלחמה הזו. על זה, פשוט אפשר לוותר. לא תורם דבר להבנת האירועים והתהליכים. מוטב לו לא נכתב.”

“אני מעניק את הציון 4/5. ספר מעניין ומלמד שמציג את מחדל יום כיפור מנקודת מבטו של אחד האנשים שהיו אחראים על הכישלון הגדול, ראש אמ"ן, אלי זעירא. אין ספק ואין זה מפתיע שהספר כתוב בצורה מגמתית, המציגה את התנהלות אמ"ן ערב המלחמה כחיובית, וזאת כדי לנפץ את המיתוס שנבנה במדינת ישראל "המחדל אירע כי אמ"ן לא התריע". למרות זאת, מצאתי בדבריו של זעירא בספר טעם רב משום שמרביתם מבוססים ומסומכים היטב, וניתן ללמוד מ”

“אלי זעירא היה ראש אמ"ן יהיר וחסר סובלנות, בתקופה של לפני מלחמת יום כיפור הוא אסר על כפופיו להשמיע הערכות שונות לדעתו (ודעתו היתה- סבירות נמוכה למלחמה) וועדת אגרנט בהתאם לכך החליטה להדיח אותו מתפקידו, ובצדק. הבעייה היחידה היא, שאמ"ן לא היה אחראי למצבו של צה"ל בשישה לאוקטובר 1973, וכשאני אומר מצב- אני לא מתכוון לשאלה האם היתה הפתעה או לא. בשוך הקרבות, נתקבעה הדעה שלפיה חוץ מההפתעה בהתחלה- הכל”

“ספר על מלחמת יום כיפור מנקודת מבטו של מי שעמד בראש אגף המודיעין של מדינת ישראל, הספר פורסם לראשונה , ממרחק של 20 שנה לאחר המלחמה. המהדורה השנייה יצאה כעשר שנים ויותר אח"כ. התזה של זעירא מוזרה והזויה, לשיטתו אמנם אמ"ן, והוא בראשו, שגה בהבנת והערכת כוונת האוייב, אך המודיעין ביצע את תפקידו, הביא את המידע לדרגים המחליטים ולא הוא האשם העיקרי (אם בכלל) במחדל של פרוץ המלחמה והכשל המודיעיני הנוראי. טענה”

“דו"ח אפולוגטי, לעתים אפילו תלוש מהמציאות, של מי שאחראי ישירות לשאננות שהובילה למותם של מאות בימי המלחמה האחרונים. אבל לא אשמתו הופכת את הספר לבלתי ראוי. העובדה שזעירא לא מנסה להאיר את האירועים, אלא לנסות ולשכנע את הקורא (ואת עצמו?), שהוא דווקא היה בסדר... קראתי הרבה ספרי הסטוריה, ולא מעט מהם על המלחמה הזו. על זה, פשוט אפשר לוותר. לא תורם דבר להבנת האירועים והתהליכים. מוטב לו לא נכתב.”