ביקורת ספרותית על מלחמת יום כיפור - מיתוס מול מציאות מאת אלי זעירא
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 19 בספטמבר, 2012
ע"י eyalg1972


אלי זעירא היה ראש אמ"ן יהיר וחסר סובלנות, בתקופה של לפני מלחמת יום כיפור הוא אסר על כפופיו להשמיע הערכות שונות לדעתו (ודעתו היתה- סבירות נמוכה למלחמה) וועדת אגרנט בהתאם לכך החליטה להדיח אותו מתפקידו, ובצדק.

הבעייה היחידה היא, שאמ"ן לא היה אחראי למצבו של צה"ל בשישה לאוקטובר 1973, וכשאני אומר מצב- אני לא מתכוון לשאלה האם היתה הפתעה או לא.

בשוך הקרבות, נתקבעה הדעה שלפיה חוץ מההפתעה בהתחלה- הכל עבד יופי, ולכן אין כאן מחדל של הצבא, אלא של אמ"ן בלבד.
הבעייה היא שזה לא מה שקרה במציאות.

די שנזכיר את הנקודות הבאות-
1) חיל האוויר- חיל האוויר דרש לפני המלחמה לקבל 48 שעות להשמיד את סוללות הטילים, במקביל- המטכ"ל ציפה ממנו לתמוך בסדיר ב-48-72 שעות הראשונות למלחמה, עד שיגוייסו מילואים, ואף אחד במטכ"ל לא שם לב לסתירה הזו!!!

2) חזית הצפון- בפתיחת המלחמה היו ברמת הגולן קרוב ל-100 אחוז ממה שתוכנת פיקוד צפון להגנה על רמת הגולן קבעה, מכאן ואילך היה כאן ניהול קרב שגוי של הפיקוד (אי הכנת עתודה פיקודית), למזלה של מדינת ישראל, המילואים התחילו להגיע לגולן עוד באותו יום (מה שלא היה צפוי לפי תוכניות צה"ל).

3) חזית הדרום- למרות שהיה ידוע מראש שלחי"ר המצרי יש טילי נ"ט, צהל לא נערך למלחמה בחי"ר חמוש. אלא חזרה למלחמה כמו ב-1967 של שריון בשריון. כאשר 80,000 חיילים מצרים חמושים בסאגרים חצו את התעלה, לא היתה לצבא תשובה לזה. חשוב להבין- זה לא משהו שמתקנים ביום או שבוע, זה מאלץ להפיק לקחים מתקריות קודמות (שהיו), לבנות תורת לחימה חדשה ולאמן את כל האוגדות הרלוונטיות לפיה.

כל הכשלים האלה- לא היו קשורים לשאלה מה אמ"ן אמר או לא.

זעירא מתקומם על נסיונו של משה דיין לחמוק מאשמה בועדת אגרנט בטיעון של "אני לא המומחה לנושא", ועל העובדה שאגרנט אכן טייחה את העובדה שהסיבה היחידה שדיין היה שר ביטחון שש שנים לפני המלחמה נבעה מכך שהוא נחשב ל"מר ביטחון"- בטיעון שהיא לא עוסקת בדיין ספציפית, אלא בשר ביטחון וירטואלי כלשהו, וקבעה שלא היה סיבה לצפות ממנו לנהוג אחרת. מיותר להזכיר שהעם היושב בציון לא קיבל את המסקנות המגוחכות האלה ושלח את דיין לכל הרוחות, כמה שנים לאחר מכן ועדת כהן לא היססה לשלוח שר ביטחון ו"מר ביטחון" אחר על הרבה פחות ממה שדיין עשה.

לסיכום- הספר מומלץ ביותר, גם מי שכועס ורותח על זעירא ויהירותו- לא הוא אשם בתפקוד הקלוקל של צה"ל במלחמה, באלפי ההרוגים, אלא היוהרה שהשתלטה על הצבא אחרי 1967, והתחושה שהערבים תמיד יילחמו כמו ב-1967.
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
eyalg1972 (לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
לא בדיוק לא ניצחנו כי היינו עם הגב אל הקיר, ניצחנו כי היה לנו מזל-

1) קודם כל- שהסורים לא עשו לנו מה שהמצרים עשו- לא שלחו המון חיילים רגליים עם סאגרים, אלא מאסות גדולות של טנקים, שאיתם צה"ל ידע והיה מוכן להתמודד (בקושי- אבל יכל), אם הסורים היה עושים כמעשה המצריים, יש לי הרגשה שהמלחמה היתה נגמרת אחרת ובצורה הרבה פחות טובה לנו.

2) העובדה שצה"ל הצליח למצוא את התפר בין הארמיות המצריות לצורך צליחה, אחתר היינו ממשיכים להתכתש עם שני הארמיות המצריות, כשחיל האוויר מנוטרל (כי לא היתה צליחה שבעקבותיה תבא היבשה השמיד את מרבית סוללות הנ"מ שהגנו על הארמיות).

החיילים הפשוטים כדבריך- הצליחו לנצל את החולשות היחסיות האלו, אבל רק במזל, ואי אפשר לבנות על כך שהמזל ישחק לנו בעתיד. גם אם נעמוד עם הגב אל הקיר.

[ המצרים היו מוכנים ב-1973 לאבד כ-30,000 איש רק בחציית התעלה, אנחנו נשארנו בטראומה מזה שההרוגים שלנו בכל המלחמה היו כעשירית מזה]

לגבי השאלה איפה לשים את הכסף- לא מסכים איתך, הן ב-1973 והן ב-2006 הצבא ומערכת הביטחון השקיעו את מרבית הכסף בחיל האוויר ולא ממש קיבלנו מזה תפוקה, לעומת זאת את העובדה שהכסף לא השוקע כמו שצריך בחיל היבשה ב-2006 הרגשנו היטב.

לגבי חיל הים- אני לא המומחה, אבל מספר לא קטן של פרשנים טוען שמצד אחד רוב כלי השייט שלנו מתיישנים (הנחתת מ-1982 היא רק דוגמא), כן יש צוללות- אבל אתה לא תבזבז אותם כדי להטיל מצור ימי על עזה או לבנון, מצד שני כן נותנים לחיל הים משימות שלא יוכל לעמוד בהן (מישהו הזכיר הגנת שדות הגז החדשים שלנו???) ככלל- מקום המדינה מערכת הביטחון די זלזלה בחיל הים ולא נראה שזה השתנה לטובה מאז.

לגבי חטא הגאווה, נראה לי שבמרבית המקומות (בעיקר בחיל היבשה), אנו לוקים בו היום הרבה פחות מן העבר, אצל טווסי חיל האוויר זה אחרת (אולי כי כבר 30 שנה הם לא ממש לחמו באוייב בקרבות אוויר, ולהפציץ מטרות על הקרקע זה תמיד קל יחסית?), אבל גם - הם לא מתקרבים ליוהרה של טייסי מלחמת ההתשה שחלקם פשוט זלזל בסוללות הנ"מ הסובייטיות, עד שגילו מאוחר מדי שהזלזול הזה הורג אותם.

ההגדרה שניצחנו עם הנשק הדפוק גם שגויה, היה לנו נשק איתו יכולנו, בהתאם להתפתחויות לנצח.
[ אני מניח שאם היינו מצויידים בחצים וקשתות- כל התעוזה שלנו לא היתה עוזרת]

מעניין לציין ששיתוף הפעולה ההדוק שלנו עם האמריקאים החל רק בעקבות המלחמה, כשהחלו לשלוח לנו ציוד, עד אז קיבלנו מהם רק הבטחות ואוויר.

אני בכוונה לא רוצה להיכנס לוויכוח הפוליטי של נושא המו"מ המדיני, אלא להיצמד להיבטים הצבאיים.
ניר (לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
נשק זה חשוב אבל... אפשר להתווכח עד אינסוף איפה לשים יותר כסף ואיפה פחות אבל הבעיות כמעט תמיד הם לא שם, בסוף ניצחנו עם הנשק הדפוק, כי היינו עם הגב לקיר, ארה"ב הנשימה אותנו, והחיילים הפשוטים עשו את העבודה.

הבעיות האמתיות הם חוסר האסטרטגיה, חשיבה ארוכת טווח, הגדרת מטרות (מבצע, מלחמה, משא ומתן) עם רציונל ברור ובר השגה, ויציאה מקיבעון מחשבתי.
זאת לא בעיה רק שלנו, כולם אשמים באיוולת הזאת, אם בתפיסות צבאיות מיושנות (גם חודשים מועטים יכולים ליישן תפיסות) - כמו להסתער מול מכונות ירייה במלחמת העולם הראשונה, או להתגונן על הגבול בעזרת קו מעוזים "בלתי חדיר" (ואו – איזו מקוריות מחשבה).
רק טיפש מנסה שוב ושוב אותו דבר ויכול לצפות לתוצאות אחרות - וחטא ההיבריס גורם לטיפשים לחשוב שהצד השני טיפש יותר ומה שעשית לו ב-67 תוכל לעשות לו שש שנים אחר כך.
העיוורון המדיני הוא יותר גרוע, המדיניות שמובילה למלחמות היא בדרך כלל איוולת יותר חמורה (קראו את הספרים של קיפניס – 1973, ושל בועז וונטיק – מלחמת יום הכיפורים) שמחביאה מאחוריה חוסר יכולת קבלת החלטות רציונליות מכל הצדדים שמובילים למשחקי סכום אפס, שבהם כולם משלמים הכי יקר כדי לקבל הכי קצת – כמו: בוא ונלחם קודם, ואחר כך נעשה את השלום שיכולנו לעשות לפני, רק שעכשיו אנחנו הרבה יותר שונאים אז השלום יהיה יותר מריר.
עם כל הכבוד לאלי זעירא, הוא היה "רק חייל" – הוא יכול היה לעשות את כל הטעויות ההן (ולשלם עליהם אח"כ) עם תוצאה אחרת לגמרי כי כל המערכת לא נבנית על חיל אחד, או אגף מודיעין אחד – הכישלון היה של כולם, חטא ההיבריס לצערי ודעתי לא יכול היה לגרום לתוצאה אחרת.
הציבור שקורא היום את כל מה שהיה אז, יכול להזדעזע, ולחפש אשמים, אבל שלא נתבלבל, למערכת היום יש בדיוק אותם כשלים – וחטא ההיבריס עדיין נמצא בתוכנו.

אבל עם כל זאת – תודה לאל – שיש לנו מקום ומדינה שבה אנחנו יכולים להכות, לבקר, להתלונן, לכעוס, לצעוק, ולתקן – כי פה דווקא כן חשבנו ובנינו משהו שעדיין מאפשר את זה, למרות כל הדפוק מסביב (-: 
eyalg1972 (לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
יש לנו כאן מחלוקת... הצוללות ממומנות ברובן על ידי הגרמנים, מרבית הסטי"לים שיש לנו כבר מיושנים. ממה שאני הבנתי- חיל הים הוא הבן החורג שכולם מתלהבים ממנו, אבל לא מוכנים להשקיע בו- זכר לימים שהטווסים המנופחים של חיל האוויר טענו שאין צורך בחיל ים, כי חיל האוויר יכול למלא את כל המשימות שלו [ כמו דן חלוץ- יימח שמו, שחשב שחיל האוויר יכול להחליף גם את חיל היבשה]



כמו שאמרת- חטיבה אחת (שלושה גדודים- כמו שאמרתי גדוד בשנה) קיבלה מעיל רוח, זה קצב מגוחך, היינו צריכים להגדיר את זה כפרוייקט לאומי - לפחות אוגדה בשנה. גם אם צריך לקצץ לחיל האוויר בהטבות המטורפות שלו.
tuvia (לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
איל, אני לא כל כך מסכים איתך לחיל הים יש כיום מערכות נשק שהם המילה האחרונה בתחום החימוש הימי. יש לו כיום חמש צוללות והשישית בדרך. כל צוללת כמעט חצי מליארד יורו! אתה מתאר לעצמך את הסך הכללי של חיל הים עם מוסיפים את הפלטפורמות האחרות- סטילים, כלים אחרים וכו׳
גם הקשר לשריון אתה טועה. מעיל רוח הולבשה כבר על חטיבה סדירה 401 שהיא יחידת המחץ של חיל השיריון, והחילות האחרים עוברים שידרוגים כל הזמן. נכון שחיל האוויר מקבל חלק גדול מהתקציב אבל גם האחרים מקבלים. הבעיה זה לא כסף, אלה מה עושים איתו!
eyalg1972 (לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
הבעייה שיש לנו היום היא שכל הכסף הולך על חיל האוויר, יש לנו שלושה צבאות-
1) חיל אוויר שמקבל את רוב התקציב וקונה בלי הפסקה עוד ועוד מטוסים חדשים
2) חיל יבשה שסובל מחוסר במערכות מיגון (למגן גדוד שריון אחד בשנה זו בדיחה, כמה זמן ייקח למגן חמש או שש אוגדות ככה)

3) חיל ים- שלא מקבל כמעט כלום, יש לו משימות שרק גדלות ויכולות שמתנוונות משנה לשנה (דוגמא פשוטה- את הנחיתה באוואלי ב-1982- אי אפשר היום לבצע...)
tuvia (לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
מסכים בהחלט עם המסקנות האלה.
בספרים האחרונים שעליהם כתבתי ביקורות: גד׳ 79 סופה, ושלום לאהבה, המחברים מתייחסים בהחלט לבעיית העליונות המצרית והסורית בכל הקשור לאכול נישקם לעומת הנשק הצהלי המיושן וחסר התועלת.
החי״ר המצרי והסורי היה מצויידים הכיילים אכותיים בעלי יתרון משמעותי, החל מהנשק האישי Ak-47 ) הקלשניקוב הידוע, ה-RPG-7 שהיה נשק רקטי מעולה נגד רקם, ובטילים אנטי טנקים , שאותם הזכרת בסקירה שלך. נגד חיל האוויר הסורים והמצרים היו מצויידים בדגם החדש והמתקדם ביותר של טילים SAM-6, שגם לצהל וגם לארה״ב לא היה נסיון איתם, והם נחשפו בפעם הראשונה במלחמה נגדנו.
הפשלה שלנו לא היתה רק בהפתעה אלא גם באי מוכנותו הציורית של הצבא, כמו במלחמת לבנון השניה, טנקים עולים לשטח בנוי או הררי, כשמערכות מעיל רוח הותקנו על טנק אחד בלבד! ואז אכלנו אותה מטילים רוסיים חדשים שאפילו שיריון המרכבה לא הצליח לעצור עם כל הטכנולוגיות של פעם, היה אפשר להציל הרבה אנשי צוות לו צהל היה מצטייד במעילי רוח, שזו הטכנולוגיה הכי מתקדמת, אבל לא צריך לחסוך!!!
eyalg1972 (לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
בן, מנסיון מסויים אנשים בדרך כלל מדייקים כשהם מנתחים במה שגו האחרים, וגם זעירא עצמו צודק בכל מה שהוא אומר על האחרים, זה שהוא מנסה לנקות את עצמו, ולא מדבר על כך שהוא סירב להביא לממשלה חוות דעת שסתרו את שלו זה מרגיז, אבל כמו שאני אומר- 3000 איש לא נהרגו בגללו, אלא בגלל העובדה שצה"ל לא היה מוכן למלחמה שהגיעה, ולא ספק היה ראוי לתלות כמה קצינים כמו בר-לב בגלל זה, אבל דווקא את זעירא- לא. (להדיח, כן, אבל לא לתלות), כל מי שהיה קשור לכך שצה"ל לא הפנים את משמעות הסאגרים לפני המלחמה- היה צריך לשלם מחיר.
yaelhar (לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
צר לי eyalg1972 לא נראה לי שלבאים אחריהם זה יעזור. מישהו כבר התנדב, מראש, לומר "אני אחראי" לועדת החקירה...
Mr. Vertigo (לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
אמת היא עניין יחסי... של מי אומר ומה אומר, מנקודת ההנחה שאני יוצא ממנה אני לא יכול לקחת כאמת שום דבר שזעירא אומר. באשר לאידיוטים - אני מסכים איתך לגמרי, במיוחד בחיבור שבין מילת הגנאי לראש ממשלתנו המכהן.
eyalg1972 (לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
נכון אבל מה לעשות, אדיוטים לא חסר, די לציין ראש ממשלה מסויים שבהיותו ראש אופוזיציה היה הראשון לאשר שישראל השמידה כור גרעיני במדינה כלשהי באזורנו....

הנקודה היא שפעם ראשונה בא אלוף בצה"ל ואומר- התוכניות של צה"ל לא התאימו למציאות, נכון שהיה לו אינטרס פה- לטהר את עצמו, אבל האמת המכוערת יוצאת סוף סוף לפני השטח....
Mr. Vertigo (לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
יותר משאני כועס... על היהירות של זעירא אני סבור שפשוט היה מרגל, צבי זמיר ראש המוסד דאז גם הגיש תלונה (שנסגרה) על כך שחשף מקור ביטחוני (אשרף מרואן) שריגל לטובת ישראל במצרים והתריע על פרוץ המלחמה.
eyalg1972 (לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
להם זה לא יעזור אבל לאלפי ההרוגים הבאים בתור- שעדיין בחיים, הפקת לקחים הגונה- גם ממלחמת לבנון השנייה עוד עשויה לעזור
yaelhar (לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
זה ממש מנחם את אלפי ההרוגים מי היה אשם ומי היה יהיר...





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ