“יש דברים שלא צריך לספר לילדה בת שש עשרה.
יש דברים בחיים שמטלטלים ולא מרפים. מכרסמים לאורך שנים, רודפים אותך.
אתי אמסלם עברה טלטלה אכזרית כשהתינוקת שרק ילדה נעלמה. מהומת אלוהים, שברון לב, צערה של אם. בסך הכל נרדמה מותשת אחרי הלידה וזהו.
והילדה תמיד שם, זכרון שלא מרפה גם לאחר שנולדו לאתי ומשה שני בנים, אריאל וכפיר. מאוחר יותר מתגרשים השניים ולמרות הפרידה משה תמיד שם, אב אוהב שאינו מסוגל לסרב לבני”
קרא ביקורת מלאה ←