ביקורת ספרותית על קצוות שרופים מאת מיכל קרייטלר
ספר מעולה

---

יש דברים שלא צריך לספר לילדה בת שש עשרה.
יש דברים בחיים שמטלטלים ולא מרפים. מכרסמים לאורך שנים, רודפים אותך.
אתי אמסלם עברה טלטלה אכזרית כשהתינוקת שרק ילדה נעלמה. מהומת אלוהים, שברון לב, צערה של אם. בסך הכל נרדמה מותשת אחרי הלידה וזהו.
והילדה תמיד שם, זכרון שלא מרפה גם לאחר שנולדו לאתי ומשה שני בנים, אריאל וכפיר. מאוחר יותר מתגרשים השניים ולמרות הפרידה משה תמיד שם, אב אוהב שאינו מסוגל לסרב לבניו, הג'מוסים האלה, לקנות להם כל מה שליבם חפץ בו. הוא מתפרנס היטב כבעל מונית ולאתי מספרה מצליחה. חופפת, עושה פֶנים, גוונים, קצוות. מפנקת את לקוחותיה בלי חשבון. משפחה מלוכדת המתגוררת בראשון.
עד היום שישנה הכל עם השיחה מדגנית ממשטרת ישראל. נערה בת שש עשרה צצה בתחנת המשטרה וטוענת שמי שגידלה אותה באיטליה התוודתה בפניה ביום הולדתה שהיא אינה האם הביולוגית. הנערה נוסעת לשדה התעופה ועולה על טיסה לישראל.
אתי, ישראלית שורשית, חמה ואוהבת היא אדם פשוט וחסר יומרות. 'איפה חניתי את האוטו' ו'מעניין ת'תחת שלי' יחד עם מעשיות ותכליתיות. שיחת הטלפון שולחת אותה נרגשת עד עומקי נשמתה לתחנת המשטרה. התחנה הראשונה במה שיהיה מסע חייה. מסע מטלטל, מרגש, שיש בו ספקות עמוקים בצד תקווה. האם הנערה שצצה לפתע היא אכן בתה. והיא תעשה הכל כדי לדעת ולאהוב.
הספר כתוב ביד אמן, בניית הדמויות נהדרת וכבש אותי בסערה מהעמוד הראשון. נתק מבורך ורצוי לכמה שעות מהטירוף.
במילה, וואו. לקרוא.
בשתי מילים- רוצו לקרוא.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על קצוות שרופים