» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (39):
ספרות נשית במיטבה,
ממואר חשיפה אישית,
למכירה עד 20 ש'ח,
ספרות מקור ,
ספרות ישראלית,
קראתי,
קראתי ואהבתי,
ספרים שאני מתכנן לקרוא,
ספרים על אמנות ואמנים,
סיפורי חיים,
קראתי ואהבתי,
קריאה - מבוגרות.ים,
ספרים שקראתי,
סיפורת - מקור,
2017,
נקראו ב-2017,
2011-2019,
רשימה,
STORIE DI COPERTINA,
O/D,
מועדון קוראות ראשון לציון - מה קראנו,
פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים,
הנפת הדגל בגאווה,
הספרייה הדיגיטלית,
מועמד,
2021,
להט"ב,
ה.ס. 2425 2210- 5697,
נקרא ב 2023,
lgbt שקראתי,
תומחר ,
אריקה יונג ועוד ספרים למבוגרים (2),
להט"ב ומגדר (רשימה בבנייה),
רוצה לקרוא,
גיבורות נשיות יוצאות דופן,
ספרים עם הקדשת הסופר/ת,
ספרים שנקראו במועדון הקוראות שלנו,
2023,
2023 פואנטה℗,
עוד ...
|
1.
|
|
מה הסיכויים שאישה הנשואה בשנית מזה כעשרים שנה, אם לשלושה וסבתא טרייה, תתכתב באחד הימים ברשת חברתית באינטרנט עם אישה אחרת, בעצמה אם לילדים וסבתא לנכדים, ותבין בתוך זמן קצר שפגשה באהבת חייה? תלוי את מי שואלים. במקרה של דליה ומירהג'י זה נראה כמו הדבר הטבעי והסביר ביותר בעולם, ובעקבות כך דליה עוזבת את נישואיה ואת הבית שזה עתה גמרה לבנות עם בעלה, ועוברת באחת לעולם חד־מיני, עולם של נשים שאוהבות נשים. יש סביבה מי שחושבים שזאת אפיזודה, תמרון מסוכן של משבר שלושת־רבעי־החיים. יש שמנסים להסביר לה שבילבלה את היוצרות בין בעיה לפתרון, שהיא חיה בסרט. אבל דליה יודעת: היא הגיעה הביתה, סוף סוף. והאסון האישי הכבד שעמו עליה להתמודד זמן קצר אחר כך רק מעמיק בה את יסודות הידיעה הזאת.
תמי בצלאלי, 63, היא ציירת, פסלת ומאיירת. אוטודידקטית. הציגה כעשר תערוכות יחיד והשתתפה בכמה וכמה תערוכות קבוצתיות, עד שהחליטה שתם פרק הגלריות בחייה, ומאז היא מפזרת את עבודותיה ברחבי הרשת ומאיירת ספרים שנוגעים בלבה. גידלה שלושה ילדים, התחתנה והתגרשה פעמיים, ואז התחתנה בשלישית — הפעם עם אישה. לימדה ציור, איור ורישום קרוב לארבעים שנה במגוון מסגרות, מתוכן כשלושים שנה במוזיאון ישראל. כיום מלמדת רישום בבצלאל, במחלקה לאמנויות המסך. לתלמידיה היא בעיקר מראה שהם יודעים מספיק כדי לרשום הכול בעצמם.
...
|
2.
|
|
אף אחד ממכריה של שרה כ' לא יודע שהיא מאיירת מופלאה של ספרי ילדים, שחותמת על איוריה בשם הבדוי "אימאן", כשם חברתה האובדת של דודתה מעיראק.
מאז מות דודתה, שאימצה אותה עם לידתה וגידלה אותה כגאונה, היא חיה לבדה, בשגרה שקטה, בדירת המרתף שירשה ממנה, ומנהלת סניף של הספרייה העירונית בירושלים.
נראה שחייה מספקים אותה: העבודה בספרייה ביום, האיורים בלילה, והבדידות שטבעית לה מאז ומתמיד.
כשבאחד הימים היא מחליטה לכתוב ספר ילדים בעצמה, היא לא משערת לְמָה באמת היא מקווה ומה היא עתידה להבין על אימאן האמיתית, על דודתה ועל עצמה.
הו־מאמה הוא סיפור חכם, עדין ומלא קסם על יחסים, שמתנהל בתוך השורות וביניהן, בין עצב לשמחה, עד לסופו כובש-הלב.
...
|
3.
|
|
הַשֶּׁמֶשׁ מַזְהֶבֶת, הַבּקֶֹר תְּכַלְכַּל. לְתוֹךְ תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת נִכְנֶסֶת יַלְדָּהּ וּשְׁמָהּ טַל. "סְלִיחָה," הִיא שׁוֹאֶלֶת, "מָתַי הָרַכֶּבֶת צְרִיכָה –?"
עוֹנָה הַפְּקִידָה: "הָרַכֶּבֶת כְּכָל הַנִּרְאֶה מִתְעַכֶּבֶת. אוּלַי הִיא תַּגִּיעַ עוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת – כָּךְ אוֹ כָּךְ, כַּנִּרְאֶה תִּצְטָרְכִי לְחַכּוֹת."
מָה קוֹרֶה בִּזְמַן שֶׁטַּל מְחַכָּה לְרַכֶּבֶת? אֵילוּ דְּמֻיּוֹת מֻפְלָאוֹת הִיא תִּפְגֹּשׁ? הַאִם הָרַכֶּבֶת תַּגִּיעַ וְהַהַמְתָּנָה תִּשְׁתַּלֵּם? אֶת הַתְּשׁוּבוֹת לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ וָעוֹד תּוּכְלוּ לִקְרֹא בְּסִפּוּר מְשַׁעֲשֵׁעַ וּמְחֹרָז פְּרִי עֵטָהּ שֶׁל הַסּוֹפֶרֶת וְהַמְּשׁוֹרֶרֶת הָאֲהוּבָה אִירִיס אֵלִיָה כֹּהֵן.
אִיּוּרֶיהָ הַמַּרְהִיבִים שֶׁל הַסּוֹפֶרֶת וְהַמְּאיֶּרֶת תָּמִי בְּצַלְאֵלִי מוֹסִיפִים הוּמוֹר, צֶבַע וָחֵן לַסִּפּוּר הַנֶּהֱדָר.
טַל מְחַכָּה לָרכֶַּבֶת מְדַבֵּר עַל כֹּחָם שֶׁל הַזְּמַן וְהַדִּמְיוֹן וּבְשִׁבְחָן שֶׁל הַהַמְתָּנָה, הַסַּבְלָנוּת וְהָאהֲבָה....
|
|