יורם ספיבק, סופר אימה כושל שנישואיו עולים על שרטון, עובד למחייתו כמתרגם במערכת עיתון. באחד ממשחקי השחמט הליליים שהוא מנהל באינטרנט נגד יריבים עלומים פונה אליו אדם ששמו רינגל הלפרט ומציג את עצמו כמעריץ נלהב של ספרו. ספיבק, שדבריו של הלפרט מחניפים לו, מכניס אותו אל חייו, אך עד מהרה מתברר לו שבכל הקשור להלפרט רב הנסתר על הנלוי. הלפרט מציג לו עדויות לכך שמותו בתאונה של אלון פיכטה, עמיתו לעבודה של ספיבק, היה בעצם רצח מתוכנן, שספיבק עצמו מעורב בו. ספיבק חייב לטכס עצה. הוא פותח עם הלפרט בחקירה שמטרתה כפולה: להוכיח את חפותו ולאסוף חומרים לרומן חדש שיאפשרו לו להיחלץ מעקרותו היצירתית הכרונית. אולם ככל שהוא חושף יותר פרטים בנוגע למותו של פיכטה, כך מתחוור לו שהוא לכוד במזימה שטנית, שהוא מנהל קרב מוחות כנגד טורף אכזר שמסיבותיו שלו בחר בו כקורבן. הרומן ספיבק הוא יצירה מקורית ויוצאת דופן השואלת אלמנטים מספרות הפשע לדורותיה, אולם אינה נענית לתבניות, משום שהיא מבקשת לשאול שאלות נוקבות על מהות הקשרים בין בני אדם, על היכולת להגיע לזולת ועל החלק הבלתי מבוטל של השליה עצמית הכרוך בתחזוקת קשרים אלה. חשיפת האשליה החברתית מלווה גם בערעור תפיסת המציאות, תהליך שהקורא הופך שותף לו. את מהלך האירועים שהרומן משרטט אפשר לקרוא אפוא כדיוקן פסיכולוגי מצמרר או כדלוזיה שנונה ועתירת הומור שחור. רונל אלפר היה בעבר מבקר הטלוויזיה של הארץ" וכיום משמש עורך המוסף שלו. ספיבק הוא ספרו הראשון....

שֶלְבִּי כבר חצה את גיל ארבעים. הוא שוטר ואב לשני ילדים, שמנסה להחזיק את הראש מעל המים ולעשות הכול כמו שצריך. הוא רוצה לאהוב ולא לכאוב, אבל משהו בפנים סוער מדי, מייסר מדי ולא מרפה. שלבי ממלא את חובותיו לחברה ולמשפחה, אך פה ושם מזדקר לו זיכרון כמו מסמר מעוקם, חלוד וחד, שממאן להיתלש מחתיכת עץ רקובה. בתנופת כתיבה שאין בה רגע אחד מזויף, ובדיוק רגשי יוצא דופן במלאותו ובמקוריותו, פורש בפנינו רוגל אלפר סיפור חיים מהפך קרביים של גבר ישראלי בגיל העמידה, שהולך ומתפקע מתוך מצוקות היומיום ומתגלה לעינינו כנפש מתה שנאחזת בחיים. אלו הן לא רק רשימותיו המרתקות של גבר מעונה, אלא גם סאטירה חברתית חריפה שמציבה בפני קוראיה מראה ומזמינה אותם לתת את הדעת על נקלוּת הרוח, על השחיתות המוסרית ועל הנלוזות האנושית המכתימות את חיינו בזמן הזה. ...

זלמן נמלט לפרדס ביום הכי חם אי-פעם בחיפוש אחר מחשבה בהירה שתעניק לו התחלה חדשה בחיים. בינתיים מתאספים כל תושבי עין זרע על שפת הים, מתחת לשמים שמנצנץ בהם גרם שמימי בלתי מזוהה שאיש אינו מבין את פשרו. איסר מבין בערבים, חיים מבין באמריקה, שפיגל מבין בכוכבים, כץ המפיק מבין מה אנשים רוצים, חגית מבינה את משמעות הסרט 'פלישת חוטפי הגופות', אוסי מבינה איך לגרום לבנים להתאהב בה בלי להבין שהיא עושה את זה, מוקי ודודי מבינים איך לעשות מוזיקה שאיש לא מבין, ומגדה מבינה שאולי לא תראה יותר את זלמן לעולם. בפרדס ייתקל זלמן ביצור מדהים, ספק חמור מכאני ספק מוטציה של קנגורו, וכשיגיח מהפרדס עם שחר יהיו חייו וחיי האנשים בחייו שונים לגמרי, אבל ייקח להם זמן להבין את זה. יישוב עברי, מישור החוף, ישראל הקטנה של שנות החמישים והשישים. זירת התרחשות שמדיפה ניחוחות מוכרים מאוד. צומת שבו משתרגים הספרות העברית והקולנוע האמריקאי של אותן שנים. יישוב מפונטז שמחובר בדרכים מפונטזות לעיר חשאית הממוקמת 300 מטר מתחת לתל-אביב. זלמן לא מודע לקיומה של העיר החשאית. חוץ מאיפה להשיג את השאכטה הבאה שלו - זלמן יודע מעט מאוד דברים. אז הוא עולה על האופניים ומפדל לפרדס, ומרוב פצצות שמתעופפות באוויר הוא אפילו לא יודע אם יגיע לשם. ...

דני הראל רצה חיים נורמליים. אז הוא רצה. מי שרוצה חיים נורמליים צריך לחשוב על זה לפני שהוא נולד להורים מטורפים לא פחות ממנו או מתאהב באישה נשואה שיוצאת מדעתה, ולפני שאלוהים, החבר הדמיוני מהגיהינום, בוחר להתגלות דווקא אליו ולהציע לו עיסקה שקשה לסרב לה. ...

זה לא ספר שירה. יש בו גבר ער בלילות. עיר זרה נבנית והולכת סביבו. הוא מעשן. הוא מגדל ילדים. הוא לא שוכח את הילד שהוא עצמו היה. חייב להבין את שיעורי הבית בחשבון. חייב להצטרף לצופים. הוא מספר קצת על עצמו במילים שלו. אולי משפט אחד טוב, צלול ובהיר יפסיק את זה. רוגל אלפר (1967) כותב בעיתון "הארץ". הוא פרסם ארבעה רומאנים וגם ניגן ושר בלהקת רוק והגיש תוכנית תרבות בטלוויזיה. הספר הזה הוא דיוקן עצמי חסר רחמים בעולם חסר רחמים....