****


הייתי רוצה להאמין שראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת, הרמטכ"ל וראש המוסד וכל האנשים בתפקידי המפתח של המדינה וגם העולם, מיאיר לפיד ועד אובמה - כולם נמצאים שם בשבילי. הם אנשים מורמים מעם ולא בכדי, הם עשויים ללא חת, הם אמיצים ומוסריים ולא מושחתים, הם לא מונעים מאגו ומתאוות בשרים וממון. אי אפשר להזיז אותם, והם מחליטים את ההחלטות הנכונות - וגם אם הם לפעמים עושים טעויות, אז זה באמת בטעות, כי קורה,

"לא היה דבר שאהבתי בעולם יותר מאשר את אחי הקטן יאנק,ולא היה דבר שאחי הקטן יאנק ,אהב יותר בעולמו מאשר את הספר "קטינא -כל בו " מאת ח.נ. ביאליק .את רוב ילדותנו בוורשה שהייתה קצרה מדי בילינו תמיד ביחד : במקום שבו הייתי ,היה גם יאנק ,במקום שבו היה יאנק היה גם קטינא שלו ,עד שבאו ימים רעים ונקרענו האחד מהשני והשני מהשלישי .וראשון נלקח מאיתנו קטינא ...."

עלילת הספר מתמקדת במערכת יחסים בין סב סופר-ילדי

אני לא מככבת אותו כי נטשתי אותו באמצע. ישנם אנשים מאוד מוכשרים ו<mark>אלבשן</mark> בכללם, שהם לא סופרים מי יודע מה. זה מצער, אבל כתיבת סיפורת היא כישרון ייחודי. סליחה על השמדת הערך, אבל לפעמים ספר הוא בינוני, אבל מושך לקריאה. זה לא המצב בספר הזה. פשוט לא הצלחתי להמשיך. קצת סטריאוטיפי, קצת קלישאתי, ובקיצור, יש כאלה שהתלהבו. לכו לקרוא את הסקירה שלהם.

הפעם אכתוב ביקורת הפונה ישירות אל הסופר <mark>יובל אלבשן</mark>.
יובל שלום,
סיימתי לקרוא את ספרך "תמיד פלורה".
נשארתי קצת מבולבל, אך לגמרי לא אדיש לנכתב בספר.
אין ספק שאתה אדם עם תובנות רבות, חוכמת חיים, ואינטליגנציה גבוהה.
כל זאת ניכר היטב בכל אחד מאסופת הסיפורים שקובצו לסיפור אחד שלם, שבו מתוארים חייו של נעים בירושלים בצל אחותו הדומיננטית פלורה.
הצלחת להטיב עם הדמויות בסיפור, ע"י נטיעת תובנות רבות בתו

ככה כתבתי כשקראתי את הספר:

עוצמות נדירות.

מפעים.
אין לי מילה אחרת.
מעבר לכך ש'תמיד פלורה' של <mark>יובל אלבשן</mark> הוא ספר מקסים, מרגש, כובש, כואב, מלא חוכמת חיים, עממי ואינטליגנטי בו זמנית וכתוב בצורה נפלאה, מעבר לכל אלה - לקראת סופו הוא מפתיע בטקסט אדיר.

אם יכולתי לחלום על דרך בה אוכל להביא אל הכתב את חוויית הקריאה, ככה בדיוק הייתי רוצה שיצא לי. בול.

לא אכביר במילים משלי, אלה שכבר נכתבו על יד

הערב קראתי את הספר השני ברשימת ה"מתנות לחג" שקבלתי:
"תיק מצדה" מאת <mark>יובל אלבשן</mark>.

בחרתי בספר מבין עשרות הספרים בגלל המחבר. לפני כחודש וחצי
<mark>יובל אלבשן</mark> שיבח במאמר ביקורת שלו ה"הארץ" את התרגום המוער שלי ל"קים" של קיפלינג. לפני הביקורת הזו לא הכרתי את שמעו, ואחריה הסתקרנתי ושחחתי עם מספר ידידים עליו, והגעתי למסקנה שהוא איש מסקרן. משנפל לידיי ספר שלו, החלטתי לבחון כיצד הוא כותב.

בשורה התחתונה: א

פעם ראשונה שאני קורא ספר של <mark>יובל אלבשן</mark>.
עלילה אותנטית בהוויה הישראלית (חייל בשבי ומאמצי שחרור)
כתיבה קולחת וקריאה, בשילוב ציטוט משפטים משירים ציוניים מרגשים (אותי הם ריגשו)

הסופר <mark>יובל אלבשן</mark> בספרו החדש פלורה מתאר לנו סיפור מעניין מאוד על אח ואחותו ועל השפעתה על מהלך חייו של האח שהיא כביכול היתה בשבילו הנתיב שבו המשיך את מסלול חייו וחיי כל המקורבים אליו ....

זהו ספר על המישפט הקהילתי.
<mark>יובל אלבשן</mark> מציג בדרך נבונה וקריאה את הקונפליקט שבין עודף "מישפטיזציה" של החיים שלנו לבין הצורך להגיע אל בעיות הפרט.
בעצם, לא כל דבר ניתן לפיתרון במסגרת המערכת המשפטית, יתרה מכך, לעיתים דווקא הפניה לערכאות מקבעת אי צדק כלפי " האזרח הקטן" , שאין בכוחו לעמוד מול עורכי דין של חברות גדולות, מערכת צדק הכוללת זרוע ביצועית, משטרה, ומישפטית, קפדנית מדי, צרת אופקים ולעיתים נוקד