ביקורת ספרותית על תיק מצדה מאת יובל אלבשן
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 2 באוקטובר, 2013
ע"י אלון דה אלפרט


****


הייתי רוצה להאמין שראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת, הרמטכ"ל וראש המוסד וכל האנשים בתפקידי המפתח של המדינה וגם העולם, מיאיר לפיד ועד אובמה - כולם נמצאים שם בשבילי. הם אנשים מורמים מעם ולא בכדי, הם עשויים ללא חת, הם אמיצים ומוסריים ולא מושחתים, הם לא מונעים מאגו ומתאוות בשרים וממון. אי אפשר להזיז אותם, והם מחליטים את ההחלטות הנכונות - וגם אם הם לפעמים עושים טעויות, אז זה באמת בטעות, כי קורה, כי גם הם אנושיים. אבל בגדול, טוב שההגה אצלם.

עלק.

זה אחלה לרצות להאמין. במציאות, הם שמים עליי ועליכם ועל כולנו קצוץ אחד גדול. לתקוף בסוריה? אולי, אם זה משרת את האינטרסים של מישהו. לתמוך במדינה הזאת או במדינה ההיא? לשחרר מחבלים? לתקצב ישיבות? להקצות משאבים? להתיר שימוש במריחואנה? לבנות כבישים? להעניש פושעים? למנות שופטים ראויים? לעשות וויתורים? להתעלם מלחצים? כן, כן. אם הלוביסט המתאים נמצא במקום המתאים, הידיים הנכונות נלחצות, הסכומים מועברים, ההסכמים נחתמים וכו' וכו'. מי שלא קרוב לצלחת, יכול לכל היותר לקוות, ולשגות באשליה שמתישהו, איכשהו, איזה פירור נכון יגיע לידיים הנכונות. שמשהו נכון יקרה. הוא יכול לחלום. אולי ההגה בידיים הנכונות. של מישהו שיודע לאן נוסעים.

****

יובל אלבשן כתב ספר ישראלי. לא ישראלי במובן של דמויות שגרות בתל אביב או בטבריה, אוכלות חומוס ושוכרות צימרים בגליל. ישראלי, יותר במובן של מחופף, שטחי, מעגל פינות, מותח אבל זול, חסר עומק, המוני, ומטופש כמו תור לחנות חדשה של רשת הלבשה אירופאית בצומת ביל"ו.

קצין צה"ל יושב כבר תשע שנים בשבי ארגון ערבי שקר כלשהו. משפחתו, כצפוי, מרעישה עולמות. אינטריגות פוליטיות, פטפטנות תקשורתית ואימפוטנציה מנהיגותית מונעות את שחרורו. דרכים מקוריות נבחנות ונדחות. ייאוש משתלט. מסעות לחצים. ידה ידה ידה, מי אמר גלעד שליט רון ארד זכריה באומל עשרה מיליון דולר פרס למי שיגיד איפה. יש כאן כמה רעיונות טובים בודדים, כתיבה שטוחה ולא מרגשת, לאקונית ועממית, שוביניסטית, קלישאתית ועמוסה בז'רגון צהלי, כמו שהתרגלנו לקרוא. הרעיון הבסיסי הלא-רע מפוספס, והספר מידרדר מדחי אל דחי עד לסופו התמוה.

ולראייה, שם הספר. "תיק מצדה", נשמע כמו משהו שקשור לעלילה. אולי ככה קוראים למבצע השחרור של השבוי? הצחקתם אותי. תיק מצדה, הוא משהו שלא מסבירים בדיוק מהו בשום מקום בספר, ואותו ראש הממשלה מוסמך "להפעיל", ואכן הוא מפעיל בנקודה סתומה ושרירותית בספר, בניגוד לדעת יועצו הצבאי. מה התוצאות? מה זה? מה זה אומר? התשובות יפורטו אולי ב"תיק מצדה 2 הנקמה חוזרת בעורף האוייב".

קשה.

****
21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
יוסיל (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
רעיון טוב לא מספיק לספר ! תמצית הבקורת היא המשפט שקצת נבלע בטקסט. "יש כאן כמה רעיונות טובים בודדים, כתיבה שטוחה ולא מרגשת, לאקונית ועממית, שוביניסטית, קלישאתית ועמוסה בז'רגון צהלי, כמו שהתרגלנו לקרוא. הרעיון הבסיסי הלא-רע מפוספס, והספר מידרדר מדחי אל דחי עד לסופו התמוה".
וחבל, כי המחבר לא נעדר כשרון, אלא שכנראה יש להיטות לא מובנת מצד הוצאות הספרים לזרוק למדפים כמה שיותר ספרים גם כאשר האיכות לא משהו.
ליז מאילת:-) (לפני 12 שנים)
" כסף יעוור עיני חכמים ויסלף דברי חכמים " ספר דברים, טז, יט: "לֹא־תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא־תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם".
אלון דה אלפרט (לפני 12 שנים)
ומירב - אם יש פורמט שהאמריקאים לא יקנו, זה זה.
אלון דה אלפרט (לפני 12 שנים)
אני בטוח שיש כאלה. אבל אני לא מכיר יותר מדי. אפילו במקצוע שלי, אני מסתובב ופוגש עשרות אנשים שלא מתעסקים בדיני נפשות ממש, וכמות האינטריגות, האגו, הרכילות, הדברנות, הפנקסנות והחמדנות היא אדירה. אי אפשר שלא להניח ששמה למעלה זה קורה כפל כפליים. פשוט כי יש להם כוח. וכמו שנתן זהבי אמר פעם כשביקשו ממנו לרוץ לכנסת, שיש מצב שהכוח יעוור גם אותו.
עולם (לפני 12 שנים)
לא הייתי מכליל. אני בטוח שיש אנשים בתפקידי מפתח - בעולם בכלל ובארץ בפרט - שהם "אמיצים ומוסריים ולא מושחתים".
מירב (לפני 12 שנים)
מצחיק אהבתי את האבחנה על כתיבה ישראלית.
אולי האמריקאים יקנו את הפורמט ויכתבו ספר בסגנון אמריקאי (גדול, היפראקטיבי, מפשל בפרטים)
אלון דה אלפרט (לפני 12 שנים)
כן, הספר הזה מפספס. מצד אחד יש בו את האכזבה המובנית בכך שמי שמנהל את העניינים, למרות העמדת הפנים האידיאליסטיים, הם אנשים קטנים ומונעי אגו ושאר תכונות אנושיות פחותות. מצד שני, בהיכרותי את חלק ממה שקורה מאחורי הקלעים, האנשים האלה בכל זאת הרבה יותר מתוחכמים ורציניים מערימת הליצנים שמר אלבשן הפך אותם.
משה s (לפני 12 שנים)
מסכים עם כל מילה שלך בפתיח , לגבי שאר הספר אני אפילו לא חושב להתקרב
בת-יה (לפני 12 שנים)
שמחה לקרוא שלא רק אני לא הבנתי מהו אותו תיק מצדה. לתומי חשבתי שזה משהו צבאי שאין לי מושג בו.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ