קודם כל תודה למירב, שבזכותה קראתי את הספר. בזכות הזדמנויות כאלו כדאי להיות חברים בקהילה המקסימה שלנו (אם כי קצת סוערת לאחרונה), קהילת "סימניה".
ולאחר שלב התודות המרגש, ניגש לעניין עצמו. חצוף היובל הזה, חשבתי לעצמי, מנסה לדחוס את כל תולדות האנושות לכמה מאות עמודים ועוד כריכה רכה, מה קורה כאן?
ובכן, יש לנו הום-ראן! <mark>יובל נח הררי</mark> עשה זאת ובענק. מזמן לא קראתי ספר היסטוריה כל כך קריא ומרתק ויחד עם זאת

זהו הספר השלישי שאני קורא משל נח <mark>הררי</mark>. הרעיונות המובעים בו הדהדו כבר בספריו הקודמים, וזו תהיה הטענה העיקרית כנגד הספר הזה. טענה אחרת שיכולה להיות כנגד הספר היא שכל מי שהעביר עפעוף, רפרוף, דפדוף על כתבות בעיתונים כמו הארץ, מגזינים כמו הדה-מרקר ועיתונים מתמחים כמו גלובס וכלכליסט, הרי שממילא נושאים רבים מהספר כבר הוזכרו איכשהו שם וכך תוך כדי נשנוש בשקיקה של פיצה דקיקה וטפטוף רוטב שום על העיתון, שום ח

#
אני מתרשמת מאד מאנשים משכילים. אני כמובן מתפעלת ומוקסמת עוד יותר מאנשים חכמים, אלא שאלה נדירים יותר ממשכילים, בעיקר כי השכלה היא נרכשת (אמנם ביזע ודמעות) וחוכמה היא מולדת. אבל אשמח להסתפק באנשים משכילים, שיודעים להפריד בין עובדות לדעות ויכולים לבסס היטב את טענותיהם. אנשים משכילים אינם מקבלים דבר בלי לבחון אותו בכלים (יחסית) אובייקטיביים של מחשבה וידע, מבינים שגם הידע שלהם, ככל שהוא רב, הוא מוגב

יש דבר כזה הקרוי תסמונת האלבום השני ובדר"כ מתכוונים לאלבום מוזיקלי שני. אפשר כמובן לשייך את זה גם לספרים ולתהות האם נפלנו על ספר שני פחות טוב מהציפיות שעורר הספר הראשון. יוסטון, יש לנו בעיה.
4 שנים רצופות (עם כתיבת שורות אלה) עמד ספרו הראשון של <mark>יובל נח הררי</mark>, קיצור תולדות האנושות, בעשיריה ואפילו בחמישיה הפותחת של רשימת רבי המכר בסוגה העיונית. ולא בכדי. הספר הראשון הוא חיבור מרהיב של תולדות האנושות

****




למה אני צם ביום כיפור אבל לא נוהג, למשל, ללכת לבית הכנסת לתפילת "תשליך"? למה אני מבקש סליחה מאנשים שלא פגשתי השנה בכלל? למה אני משתמש בטבליות "פיניש קוואנטום" למדיח הכלים שעולות כמעט פי שניים יותר מטבליות "ספארק"? מה הסיבה שאני לובש חולצת כותנה נושמת עם פסים ולא חולצת משי עם גדילים בצבע צהוב? למה אני משלם מסים? מה גורם לי לחלום דווקא על נסיעה לקוסטה ריקה עם המשפחה? למה אני בוחר לאכול

<mark>יובל נח הררי</mark> הוא אדם מבריק. יש לו את היכולת להסביר בשפה קלה, עממית ונגישה את הדברים שאחרים עוטפים בנייר צלופן אינטליגנטי ומתחכם.

אם "קיצור תולדות האנושות" התמקד בהיסטוריה של בני האדם והתבסס בעיקר על ממצאים מדעיים, אזי הספר הזה בעיקר מביא לקורא את תפיסת עולמו האישית של הררי בשלל נושאים.

תחילה הררי מנתח את ההתקדמות הטכנולוגית הנמרצת של העידן הנוכחי. הוא עומד על הפוטנציאל שלה ומזהיר כי יכולות

ספר עיון מרגש, מהנה ומפעים. מילות תואר שבדרך כלל לא נוהגים להצמיד לספרי עיון, הרבה יותר מקובלת המילה "מאלף", ובכן הספר בהחלט מאלף, אבל הוא הרבה יותר מזה. הוא פשוט עונג צרוף.

גדולתו של הספר הזה בעיני, בהשוואה לספרים דומים שסוקרים את ההיסטוריה של האנושות שיצא לי לעיין בהם, היא הזווית האישית של המחבר, שדרכה הוא מתאר עבורנו את השתלשלות האירועים ההיסטורית מרגע היווצרותו של המין 'אדם' עד לימינו אל

הנה אני, נצר לשושלת ארוכה ועתיקת יומין של קופי - אדם פרימיטיביים, קורא ספר ששמו 'קיצור תולדות האנושות' וכותב עליו ביקורת באתר 'סימניה'.
להלן 3 מהפיכות גדולות שקרו במהלך ההיסטוריה האנושית, שהשפיעו רבות על האנושות ועל איך שהיא נראית כיום לעומת פעם, שעשו בעצם את הבלתי ייאומן והצליחו לגבור על הביולוגיה שלנו, ושנתנו דווקא לנו, בני האדם, מכל שאר בעלי החיים ומיני האדם האחרים (הרי פעם בני האדם לא היו שונ

תיבת נח

מספר שנים היה מונח על מדפי ספרייתי, בערמות נטולות הסדר, סיפרו של <mark>יובל נח הררי</mark>, קיצור תולדות האנושות, התקשורת עסקה בו רבות, כספר עיון שהפך להיות רב מכר, היוצר עניין מרגש להיסטוריה הישנונית, ומנערה מאבק תדמיתה האנכרוניסטית. לבאז הצטרף מוזיאון ישראל שאצר תערוכה המביאה לביטוי את רעיונות הספר בצורה ויזואלית. המודעות שהספר הזה יצר להיסטוריה, עוררה בי תהייה. מה קורה פה, שאלתי את עצמי, ועדיין נ