שלום לכולם,

נכנסתי כעת לכרטיס שלי בסימניה והדבר הראשון שקפץ לעומתי הוא שנרשמתי לאתר לפני 11 שנים ו11 חודשים. איני נוטה להאמין במספרים ובצירופי מקרים, שאחרת לו הייתי מאמין, וודאי הייתי יורד לגינה ומונה 11 פחים סביב למגרש המשחקים ו11 חתולים מייללים בין אותם הפחים.

מכל מקום, במשך העשור עם הצ'ופצ'יק הזה כתבתי לא אחת ביקורות וסיפרתי על התרשמויות שלי מספרים של אחרים באתר,(בעיקר של כאלו שאהבתי),

הספר החדש של <mark>רמי מארק רום</mark> הוא ללא ספק אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בשנים האחרונות.
הסופר מביא לספר את כל מחשבותיו ואת הדברים המציקים לו. הוא כותב על אנשים חולים, נכים, פגועי נפש וגוף ומציג תמונה שחורה של המציאות תוך כדי כך שהוא חושף את אכזריות החברה לחלש ואת התעלמות האנשים הבריאים מהאנשים החולים, המסכנים שבקושי חיים שתלויים במכשירים אשר מכניסים אוויר נקי לגופם הסובל.
כאשר התחלתי לקרוא את הספר

אני רוצה להמליץ בחום על הספר המיוחד הזה. הגיבור הוא שוטר שמחפש פועל ניקיון ממוצא אתיופי שנעלם ומכאן זה רק הולך ומסתבך. במקרה הגעתי לספר הזה דרך מישהי שמכירה את המחבר. בדרך כלל לא יוצא לי לקרוא ספרות מקור, ואיזה מזל יש לי שחרגתי ממנהגי. הרגשתי שהעלילה ממש כאן ממול, ומצד שני עם ניחוח רחוק מאוד. לא הצלחתי להניח אותו מהיד וסיימתי ביומיים, בכל עמוד יש הפתעה אחרת. צחקתי בקול רם – מה שלא קורה לי בכלל בספ