הספר החדש של רמי מארק רום הוא ללא ספק אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בשנים האחרונות.
הסופר מביא לספר את כל מחשבותיו ואת הדברים המציקים לו. הוא כותב על אנשים חולים, נכים, פגועי נפש וגוף ומציג תמונה שחורה של המציאות תוך כדי כך שהוא חושף את אכזריות החברה לחלש ואת התעלמות האנשים הבריאים מהאנשים החולים, המסכנים שבקושי חיים שתלויים במכשירים אשר מכניסים אוויר נקי לגופם הסובל.
כאשר התחלתי לקרוא את הספר מיד נשביתי בקיסמו והנושאים הקשים אותם מעלה הסופר על הכתב יכולים לנגוע בכל אדם בעל נפש וגוף ולהבין טוב יותר את המציאות המורכבת והקשה אשר גורמת לאנשים להשתגע ולאבד את שפיותם.
הספר מדבר הרבה על אובדן של אנשים אהובים ועל הקושי להבין ולהשלים עם המוות. לעיתים משתמש הסופר בכתיבה של זרם תודעה ולעיתים גולש למחוזות הפנטזיה. יש בספר הרבה כעס על החברה בכללותה ובמהלך הקריאה עלו בי מחשבות קשות על דברים שעברתי בחיים.
הספר יצא בהוצאת ידיעות אחרונות בסדרה ניירות ערך.
ערכה את הספר: סלין אסייג.
הספר מכיל 221 עמודים.
לסיכום: ספר זה נגע לליבי והזכיר לי כמה שבריריים הם החיים וטוב מאוד שיש סופרים ישראלים שמציגים נקודת מבט שונה ומעניינית וחושפים את החולשות שלהם ושל החברה האנושית בכללותה.
אני ממליץ על הספר היפה הזה ואני מקווה שעוד אנשים יקראו אותו וייהנו ממנו כמו שאני נהניתי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
