“# מי שמרגיש קורבן של מעשה עוול חושב פעמים רבות שמה שיחזיר לו את מה שנלקח ממנו, הוא הענשת מי שפגע בו. אנחנו שומעים פעמים רבות בני משפחה, הקובעים שהעונש הקל (לטעמם) שקיבל מי שגרם למות יקירם, משמעותו שהוא "נהרג לשוא". התפיסה הזו עומדת בבסיס התרבות המערבית שאולי מתחילה בתנ"ך, שגורס עין תחת עין. מדובר גם בפשעים שבוצעו בזדון וגם בשגיאות שיכולות להיות קטלניות (כמו התביעה "צדק לרפאל", שגורסת שענישה חמורה”

“פרשת האונס בסטנפורד היתה ההשראה והבסיס לספר הזה. ובספר עצמו, הסיפור שרקחה (ובכישרון רב) קארין טואיל - מתרחש סמוך להתפוצצות פרשת הארי ויינשטיין, שבעקבותיה קמה תנועת Me Too, שהדיה רועמים ברקע במשך כל קריאת הספר. ואני קראתי אותו בימים שנחשפה, לכאורה, פרשת התיכוניסט האנס. ולמה ההקדמה הזו? להראות שבכל רגע נתון נושא הספר הזה חי, פועם, ורלוונטי. לצערי. ז'אן וקלייר פארל הם זוג נשוי, מתגוררים בפריז”

“זהו ספר מעניין ביותר שנכתב בהשראת משפט אונס מפורסם בארה״ב שזכה לכינוי ״פרשת סטנפורד״: https://www.mako.co.il/women-women_news/Article-d356cb9bd9dfc61027.htm הסופרת העתיקה את מיקום העלילה לצרפת ובמפתיע רוב הספר נכתב דווקא מנקודת מבטו של הנאשם למרות שבהמשך נקודת המבט מתאזנת לטובת הנאנסת. הספר נכתב על רקע מהפיכת ״Me Too״ ובוחן מקרה שנראה על פניו על ״הגבול האפור״ שנע בין תחושת האונס וההשפלה של המ”

“ז'אן פארל הוא איש תקשורת מפורסם ונערץ, אבל גם נרקיסיסט, אופורטוניסט, ויש לו מאהבות. קלר פארל היא אשתו של ז'אן, או יותר נכון אשתו לראווה. בגיל 40 היא פותחת פרק חדש בחייה ועוזבת את ז'אן לטובת רומן חדש עם אדם וייצמן – יהודי צרפתי מסורתי ואב ל2 בנות, שאשתו חוזרת בתשובה ומתחזקת בדת. לז'אן ולקלר יש בן – אלכסנדר. הוא יפה, הוא מצטיין, הוא ספורטאי, הוא מושלם. הוא גם יהיר, מפונק, ושואף לשלמות מעצבנת. ערב”

“# מי שמרגיש קורבן של מעשה עוול חושב פעמים רבות שמה שיחזיר לו את מה שנלקח ממנו, הוא הענשת מי שפגע בו. אנחנו שומעים פעמים רבות בני משפחה, הקובעים שהעונש הקל (לטעמם) שקיבל מי שגרם למות יקירם, משמעותו שהוא "נהרג לשוא". התפיסה הזו עומדת בבסיס התרבות המערבית שאולי מתחילה בתנ"ך, שגורס עין תחת עין. מדובר גם בפשעים שבוצעו בזדון וגם בשגיאות שיכולות להיות קטלניות (כמו התביעה "צדק לרפאל", שגורסת שענישה חמורה”

“פרשת האונס בסטנפורד היתה ההשראה והבסיס לספר הזה. ובספר עצמו, הסיפור שרקחה (ובכישרון רב) קארין טואיל - מתרחש סמוך להתפוצצות פרשת הארי ויינשטיין, שבעקבותיה קמה תנועת Me Too, שהדיה רועמים ברקע במשך כל קריאת הספר. ואני קראתי אותו בימים שנחשפה, לכאורה, פרשת התיכוניסט האנס. ולמה ההקדמה הזו? להראות שבכל רגע נתון נושא הספר הזה חי, פועם, ורלוונטי. לצערי. ז'אן וקלייר פארל הם זוג נשוי, מתגוררים בפריז”

“זהו ספר מעניין ביותר שנכתב בהשראת משפט אונס מפורסם בארה״ב שזכה לכינוי ״פרשת סטנפורד״: https://www.mako.co.il/women-women_news/Article-d356cb9bd9dfc61027.htm הסופרת העתיקה את מיקום העלילה לצרפת ובמפתיע רוב הספר נכתב דווקא מנקודת מבטו של הנאשם למרות שבהמשך נקודת המבט מתאזנת לטובת הנאנסת. הספר נכתב על רקע מהפיכת ״Me Too״ ובוחן מקרה שנראה על פניו על ״הגבול האפור״ שנע בין תחושת האונס וההשפלה של המ”

“ז'אן פארל הוא איש תקשורת מפורסם ונערץ, אבל גם נרקיסיסט, אופורטוניסט, ויש לו מאהבות. קלר פארל היא אשתו של ז'אן, או יותר נכון אשתו לראווה. בגיל 40 היא פותחת פרק חדש בחייה ועוזבת את ז'אן לטובת רומן חדש עם אדם וייצמן – יהודי צרפתי מסורתי ואב ל2 בנות, שאשתו חוזרת בתשובה ומתחזקת בדת. לז'אן ולקלר יש בן – אלכסנדר. הוא יפה, הוא מצטיין, הוא ספורטאי, הוא מושלם. הוא גם יהיר, מפונק, ושואף לשלמות מעצבנת. ערב”