“לפעמים הספרות הפופולרית המערבית של ימינו מזכירה לי את ספרות הילדים החרדית שקראתי כילדה. זאת היתה ספרות דידקטית מאוד, היא נבעה מתוך סט ערכים נוקשה. היה ברור מה הטוב ומה הרע ומי הטובים ומי הרעים. הנבלים בדרך כלל היו גויים אנטישמיים מרושעים, נאצים או מיסיונרים. אם הספר רצה להיות חדשני ומקורי במיוחד - אולי הרשע היה נאצי שהוא גם מיסיונר, שיהיה איזה טוויסט בעלילה שיפתיע את הקורא המנוסה. יותר מדי ס”

“# ספר מתח צריך רעיון מרתק (אבל שאפשר יהיה לקבל אותו), סיבות הגיוניות למעשי הגיבור, אפשרות של הקורא לשים עצמו בנעלי הגיבור המתואר ולא להרגיש אידיוט, לעצור את הנשימה ברגעים שנראה שהכל מתחרב. קורא הספר צריך לרצות להמשיך לקרוא אותו, גם כאשר עליו לעשות דברים אחרים או להיות במקום אחר. כל מה שמניתי מתקיים בספר הזה בן זוג מתעלל – איכשהו זה תמיד בלשון זכר אם כי נתקלתי כבר גם בנשים מתעללות, המצילות פה”

“# בגדול יש שני סוגי נוכלים. הסוג הראשון, הנפוץ יותר, הם הנוכלים הגוזלים מאלמנות, יתומים וגימלאים את פרוטתם האחרונה (אפילו אם היא לא האחרונה, ונשארו להם עוד שתיים-שלוש פרוטות לשלם בהם חשבונות). נוכלים אלה יכולים להיראות כמו כל אחד. השכן ממול, איש עסקים, פוליטיקאי. אנחנו נפגוש אותם אחרי שהתגלתה נוכלותם, בדרך כלל כתחקיר מיוחד בעיתון או בטלוויזיה. הסוג השני של הנוכלים הם ה"רובין הוד". אלה נוכלים אהוד”

“*הביקורת מכילה ספויילרים* לא כל כך יודעת איך לתאר את ההתרשמות שלי מהספר. מאוד נהניתי מהסיפור, הוא כתוב היטב. יש כאן סיפור על מעין רובין הוד מודרנית שעל הדרך מצליחה לחיות חיים טובים בהחלט על חשבונם של הגברים שהיא שמה לעצמה למטרה. הסיפור מסופר לסירוגין מעיניה של קאט- עיתונאית שמנסה לכתוב את הסיפור הגדול בכדי לרפא את עברה ומג- נוכלת. דרכיהן נפגשות ומערכת היחסים ביניהן מתבססת בעיקר על שקרים, אבל”

“לפעמים הספרות הפופולרית המערבית של ימינו מזכירה לי את ספרות הילדים החרדית שקראתי כילדה. זאת היתה ספרות דידקטית מאוד, היא נבעה מתוך סט ערכים נוקשה. היה ברור מה הטוב ומה הרע ומי הטובים ומי הרעים. הנבלים בדרך כלל היו גויים אנטישמיים מרושעים, נאצים או מיסיונרים. אם הספר רצה להיות חדשני ומקורי במיוחד - אולי הרשע היה נאצי שהוא גם מיסיונר, שיהיה איזה טוויסט בעלילה שיפתיע את הקורא המנוסה. יותר מדי ס”

“# ספר מתח צריך רעיון מרתק (אבל שאפשר יהיה לקבל אותו), סיבות הגיוניות למעשי הגיבור, אפשרות של הקורא לשים עצמו בנעלי הגיבור המתואר ולא להרגיש אידיוט, לעצור את הנשימה ברגעים שנראה שהכל מתחרב. קורא הספר צריך לרצות להמשיך לקרוא אותו, גם כאשר עליו לעשות דברים אחרים או להיות במקום אחר. כל מה שמניתי מתקיים בספר הזה בן זוג מתעלל – איכשהו זה תמיד בלשון זכר אם כי נתקלתי כבר גם בנשים מתעללות, המצילות פה”

“# בגדול יש שני סוגי נוכלים. הסוג הראשון, הנפוץ יותר, הם הנוכלים הגוזלים מאלמנות, יתומים וגימלאים את פרוטתם האחרונה (אפילו אם היא לא האחרונה, ונשארו להם עוד שתיים-שלוש פרוטות לשלם בהם חשבונות). נוכלים אלה יכולים להיראות כמו כל אחד. השכן ממול, איש עסקים, פוליטיקאי. אנחנו נפגוש אותם אחרי שהתגלתה נוכלותם, בדרך כלל כתחקיר מיוחד בעיתון או בטלוויזיה. הסוג השני של הנוכלים הם ה"רובין הוד". אלה נוכלים אהוד”

“*הביקורת מכילה ספויילרים* לא כל כך יודעת איך לתאר את ההתרשמות שלי מהספר. מאוד נהניתי מהסיפור, הוא כתוב היטב. יש כאן סיפור על מעין רובין הוד מודרנית שעל הדרך מצליחה לחיות חיים טובים בהחלט על חשבונם של הגברים שהיא שמה לעצמה למטרה. הסיפור מסופר לסירוגין מעיניה של קאט- עיתונאית שמנסה לכתוב את הסיפור הגדול בכדי לרפא את עברה ומג- נוכלת. דרכיהן נפגשות ומערכת היחסים ביניהן מתבססת בעיקר על שקרים, אבל”