#
ספר מתח צריך רעיון מרתק (אבל שאפשר יהיה לקבל אותו), סיבות הגיוניות למעשי הגיבור, אפשרות של הקורא לשים עצמו בנעלי הגיבור המתואר ולא להרגיש אידיוט, לעצור את הנשימה ברגעים שנראה שהכל מתחרב. קורא הספר צריך לרצות להמשיך לקרוא אותו, גם כאשר עליו לעשות דברים אחרים או להיות במקום אחר. כל מה שמניתי מתקיים בספר הזה
בן זוג מתעלל – איכשהו זה תמיד בלשון זכר אם כי נתקלתי כבר גם בנשים מתעללות, המצילות פה את כבוד האישה וחירותה – אינו צריך להיות דווקא בעל ממון רב, בעל קשרים עם הכוחנים שבין שועי עולם, כדי לגרום לבת זוגו לקפוא מפחד או לחשב את צעדיה ומעשיה. היא בטוחה שאם רק תשתדל יותר לא יגיע העונש (זו טעות אופטית שכולם, פרט לקורבנות האלימות וההתעללות, מבינים. אין לקורבן שום קשר, שלא לומר יכולת מניעה, של מה שקיים בתוך ראשו של המתעלל). בסיפור הזה בן הזוג המתעלל הוא בדיוק כזה: מורם מעם, עשיר ובטוח שכל העולם נולד לצרכיו. ואשתו, שהיא קורבנו יותר מעשור, מתכננת בריחה מהכלוב.
התקווה שנותנת קלארק לגיבורתה מבוססת על ההנחה שגם – אולי במיוחד – למתעלל עשיר ורב כוח יש סודות שאם ייחשפו יצליחו לעצור אותו ועל הדרך יצליחו למנוע את המשך האלימות.
זה סיפור שנטווה בקפדנות, נכתב בכישרון, מציג סיפור מקורי אם כי אפשרי, משתמש בטוויסטים במינון נכון, לא מגזים ביכולות ההישרדות שהוא מעניק לגיבורות. אולי יש בספר מעט האדרה עודפת של נושא חברוּת של נשים ונכונותן לעזור לאישה במצוקה, גם אם אינה מוכרת להן. אבל ההסתייגות הקטנה הזו אינה ממעיטה מיכולתו של הסיפור לגרום לקורא(ת) להישאב ולהזדהות.
סוף סוף ספר מתח ראוי לשמו. בלי רציחות מדממות, בלי גיבור העשוי ללא חת או יכולות על אנושיות. נהניתי מאד.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
