“ספר קסום, המכיל עולם ומלואו. בונבון אמיתי! ספרון שמשתרע על גבי 180 עמודים, עם פרקים קצרים שנגמעים במהירות הבזק. יופי של רומן מרתק משולב במתח קליל, הומור מיניאטורי, ו"תבליני בילוש" שווה לקוקטייל מעולה. לחיים! השיר שהולך עם הספר הזה: "תחת שמי פריז" בביצוע של אידית פיאף או שארל אזנבור. תוך כדי קריאה טיילתי עם לורן ברחובות פריז המקסימה. איפה לא הייתי? בחנות הספרים, במכבסה, ברחובות, במטר”

“סיפור רומנטי מהנה! ערב אחד בפריז, אישה צעירה מותקפת בחזית בניין מגוריה. הגנב נמלט עם תיקה. האישה המותקפת מאמינה כי תכולת תיקה אבדה לנצח. בבוקר למחרת מוצא לורן לטלייה, בעל חנות ספרים את התיק הנטוש ברחוב מונח על פחי אשפה. הוא מרים אותו מתוך כוונה למסור אותו בתחנת המשטרה. בירוקרטיה צרפתית מונעת את מסירת התיק להם. הוא בודק בביתו את התיק ותכולתו – אין ניירת, אין טלפון נייד, אין מידע לגבי זהות בעל”

“האישה עם הפנקס האדום – אנטואן לורן נושא הספר מאוד ייחודי. הסופר מעביר אותו בצורה קלילה ומעניינת. אינו משאיר אותנו עם פרצות פתוחות. סוגר את הפתחים בצורה מתוחכמת וקלילה. נהניתי לקרוא במשך יומיים את הספר, ואם לקח לי יומיים זה אומר דרשני. כותבים עליו ב"טלגרף" שהוא "בין מעטי הסופרים היכולים לרקוח תערובת חלקה כל כך של השתובבות ספרותיות," ואכן, בספרו זה, מוכיח לנו לורן איך הוא רוקח את התערובת ויוד”

“פעמיים בחיי "זכיתי" בחוויה המפוקפקת של חטיפת תיק / ארנק. הפעם הראשונה היתה כשהייתי מורה חיילת ב 1972. חזרתי לדירה משיעור של ערב. כשעברתי באחת השכונות קפצו לעברי שני נערים בני 15 בערך, וכשאני עדיין מנסה להבין מה קורה חטף אחד מהם את תיק ההוראה שלי, והשניים נעלמו בחשכה בתוך השכונה. מיהרתי לדירה. ביחד עם חברה נכנסו לדירת שכן וטילפנו למשטרה. הניידת הגיעה די מהר. הם לקחו אותנו לסיבוב באזור החטיפה אבל”

“ספר קסום, המכיל עולם ומלואו. בונבון אמיתי! ספרון שמשתרע על גבי 180 עמודים, עם פרקים קצרים שנגמעים במהירות הבזק. יופי של רומן מרתק משולב במתח קליל, הומור מיניאטורי, ו"תבליני בילוש" שווה לקוקטייל מעולה. לחיים! השיר שהולך עם הספר הזה: "תחת שמי פריז" בביצוע של אידית פיאף או שארל אזנבור. תוך כדי קריאה טיילתי עם לורן ברחובות פריז המקסימה. איפה לא הייתי? בחנות הספרים, במכבסה, ברחובות, במטר”

“סיפור רומנטי מהנה! ערב אחד בפריז, אישה צעירה מותקפת בחזית בניין מגוריה. הגנב נמלט עם תיקה. האישה המותקפת מאמינה כי תכולת תיקה אבדה לנצח. בבוקר למחרת מוצא לורן לטלייה, בעל חנות ספרים את התיק הנטוש ברחוב מונח על פחי אשפה. הוא מרים אותו מתוך כוונה למסור אותו בתחנת המשטרה. בירוקרטיה צרפתית מונעת את מסירת התיק להם. הוא בודק בביתו את התיק ותכולתו – אין ניירת, אין טלפון נייד, אין מידע לגבי זהות בעל”

“האישה עם הפנקס האדום – אנטואן לורן נושא הספר מאוד ייחודי. הסופר מעביר אותו בצורה קלילה ומעניינת. אינו משאיר אותנו עם פרצות פתוחות. סוגר את הפתחים בצורה מתוחכמת וקלילה. נהניתי לקרוא במשך יומיים את הספר, ואם לקח לי יומיים זה אומר דרשני. כותבים עליו ב"טלגרף" שהוא "בין מעטי הסופרים היכולים לרקוח תערובת חלקה כל כך של השתובבות ספרותיות," ואכן, בספרו זה, מוכיח לנו לורן איך הוא רוקח את התערובת ויוד”

“פעמיים בחיי "זכיתי" בחוויה המפוקפקת של חטיפת תיק / ארנק. הפעם הראשונה היתה כשהייתי מורה חיילת ב 1972. חזרתי לדירה משיעור של ערב. כשעברתי באחת השכונות קפצו לעברי שני נערים בני 15 בערך, וכשאני עדיין מנסה להבין מה קורה חטף אחד מהם את תיק ההוראה שלי, והשניים נעלמו בחשכה בתוך השכונה. מיהרתי לדירה. ביחד עם חברה נכנסו לדירת שכן וטילפנו למשטרה. הניידת הגיעה די מהר. הם לקחו אותנו לסיבוב באזור החטיפה אבל”