“הספר מתאים מאוד לתקופה בה אנו נמצאים כמעט בכל העולם. ספר מסע עם מסר-לעשות מהלימון לימונדה. אנה גרושה אם לשתי בנות: לילי וקלואי. היא עובדת כמלצרית במסעדה כבר 14 שנים, אלא שביום אחד הבוס החליט לפטר אותה, כדי שהמאהבת שלו תאייש את המשרה שלה. אז מה עושים עם כל ערימת החובות וההתחייבויות? לאנה לא נותרה ברירה ונופלת החלטה: "לצאת למסע בקרוואן שנרכש על ידי אביה יחד עם בנותיה". אנה מחליטה להקדיש את הזמן”

“ספר נחמד קל וזורם לקריאה. רחוב זעיר "יונקי הדבש" בעיר קטנה בצרפת הולך לההרס עבור בנית בית ספר עקב גידול האוכלוסיה בכפר.הרחוב מאויש בתושבים קשישים שהגיעו לגור בו כמשפחות צעירות ותוססות שכיום נלחמים נגד ההריסה. הרחוב והבתים מלאי זכרונות שקשה להפרד מהם. הסיפור מספר על שתי תקופות הנוכחית וסיפורי העבר וההסטוריה של המשפחות במקום. ספר על חברות, הזדקנות, ושינויי הזמנים.”

“קראתי עד עמוד 61. שם עצרתי! בקריאת הגיגיה של ילדה בת 12. הספר מספר את סיפורה של אנה ושתי בנותיה. הוא נכתב מנקודת ראות של כל אחת מהדמויות. לקרוא את האם היה לי מעניין. לקרוא את הנערה בתיכון, גם היה חביב. לקרוא את הגיגיה של הילדה הצעירה, פה עצרתי. לסיכום, לא רותקתי. הפעם אין ציטוט.”

“חביב. הרעיון הכללי הזכיר לי במעט את "אחד ועוד אחד" של ג'וג'ו מויס. אבל בעוד אהבתי את אחד ועוד אחד, ואפילו קראתי פעמיים, ספר זה היה חביב אך הרגיש חסר. מה חסר- לא יודעת להסביר, אולי אפשר להשוות את זה לסעודה המוגשת ללא תיבול כלל. הרעיון טוב, והביצוע קולח אבל מרגיש אנמי ובאופן כללי לא נגע לי ברגש...”

“הספר מתאים מאוד לתקופה בה אנו נמצאים כמעט בכל העולם. ספר מסע עם מסר-לעשות מהלימון לימונדה. אנה גרושה אם לשתי בנות: לילי וקלואי. היא עובדת כמלצרית במסעדה כבר 14 שנים, אלא שביום אחד הבוס החליט לפטר אותה, כדי שהמאהבת שלו תאייש את המשרה שלה. אז מה עושים עם כל ערימת החובות וההתחייבויות? לאנה לא נותרה ברירה ונופלת החלטה: "לצאת למסע בקרוואן שנרכש על ידי אביה יחד עם בנותיה". אנה מחליטה להקדיש את הזמן”

“ספר נחמד קל וזורם לקריאה. רחוב זעיר "יונקי הדבש" בעיר קטנה בצרפת הולך לההרס עבור בנית בית ספר עקב גידול האוכלוסיה בכפר.הרחוב מאויש בתושבים קשישים שהגיעו לגור בו כמשפחות צעירות ותוססות שכיום נלחמים נגד ההריסה. הרחוב והבתים מלאי זכרונות שקשה להפרד מהם. הסיפור מספר על שתי תקופות הנוכחית וסיפורי העבר וההסטוריה של המשפחות במקום. ספר על חברות, הזדקנות, ושינויי הזמנים.”

“קראתי עד עמוד 61. שם עצרתי! בקריאת הגיגיה של ילדה בת 12. הספר מספר את סיפורה של אנה ושתי בנותיה. הוא נכתב מנקודת ראות של כל אחת מהדמויות. לקרוא את האם היה לי מעניין. לקרוא את הנערה בתיכון, גם היה חביב. לקרוא את הגיגיה של הילדה הצעירה, פה עצרתי. לסיכום, לא רותקתי. הפעם אין ציטוט.”

“חביב. הרעיון הכללי הזכיר לי במעט את "אחד ועוד אחד" של ג'וג'ו מויס. אבל בעוד אהבתי את אחד ועוד אחד, ואפילו קראתי פעמיים, ספר זה היה חביב אך הרגיש חסר. מה חסר- לא יודעת להסביר, אולי אפשר להשוות את זה לסעודה המוגשת ללא תיבול כלל. הרעיון טוב, והביצוע קולח אבל מרגיש אנמי ובאופן כללי לא נגע לי ברגש...”