שישה בתים בסך הכול יש בסמטת יונקי הדבש, אולם בשנת 1955 היא שקקה חיים: אוסף של זוגות צעירים מלאי תקווה החלו בה את חייהם, בהם מרסלין, עקרת הבית הביישנית וחסרת הניסיון, שבעזרת שכנתה
רוזלי, זמרת ברים שחולמת על ברודוויי, היא אוזרת אומץ, יוצאת לעבוד ומוצאת את קולה; ז’וזפין, שנשואה לגסטון יפה התואר ומשוועת לילד, עד שטרגדיה לא צפויה משנה את עתידה; ומריוס, נגן הסקסופון מפריז, שהתאהב באשתו כשראה אותה יושבת בקהל באחת מהופעותיו. שש
נשים וחמישה גברים, כולם ישנים, אוכלים, מתעלסים, בוכים, צוחקים ורועדים במרחק מטרים ספורים זה מזה, ורק קירות מפרידים ביניהם.
חייהם משתלבים ונפרדים בעוד השנים עוברות.
כעבור 65 שנים תושבי הסמטה הנותרים, כעת בשנות השמונים לחייהם, מקבלים בשורה מרה: העירייה מתכננת להרוס את בתי הסמטה ולבנות במקומם חניון. נואשים וזועמים, חברי חבורת ”השמוניסטים מופלאים” פוצחים בשּורת פעולות מחאה משעשעות ומלאות דמיון בניסיון להציל
את בתיהם.
מרסלין פורׂשת את חייהם של תושבי סמטת יונקי הדבש, משנות החמישים ועד היום, על השמחות והטרגדיות, האהבות והמריבות, ועל המאבק העיקש האחרון שאליו הם יוצאים בזקנתם, המאבק על ביתם.