מתוך כבוד ורצון לפרגן לחיילנו ולחיילי צבא ארה"ב שבאים לעזרתנו, החלטתי לקרוא את הספר שדה מוקשים מאת <mark>אן רוז</mark>. קראתי גם ספרים אחרים שלה ועד כה את כולם אהבתי.
ציטוט נבחר : "אולי רק דרך הסדקים והחלקים החסרים האור שבנו יוכל לפרוץ החוצה".

הספר הזה שם במרכז שני אנשים, ראיין וסם. ראיין היה מפקד צוות של חיילים באפגניסטן ויום אחד הצוות נכנס לקסבה בקאבול והם היו חשופים למטווח. ראיין איבד את רגלו, החיילים שעלי

אז שוב אני מרמה, ואחרי שקראתי סיפור קצר של עשרים עמודים, החלטתי שזה מעניין אותי לראות איך כותבים סיפור קצר טוב.
בכל אופן, הספר הבא הוא נובלה שכתוב שאורכה הוא 50 עמודים, וכמובן שזה קרץ לי, כי אני נפשית מותשת כרגע מהרבה דברים אז קשה לי לקרוא, וידעתי שאני אוכל לסיים אותה בשעה אחת.

התקציר שיכנע אותי שהכתיבה יותר סוחפת ורגשית מהסיפור הקצר שקראתי, ובאמת רציתי לבדוק את זה.
לא יודעת, פורמט הסיפור הקצ

הסיפור מתחיל בשנת 1939 בטוסקנה שבאיטליה, תחת שלטונו הפשיסטי של מוסוליני ובצל המלחמה המתקרבת.
העלילה מתמקדת במשפחת דה-רוסי, משפחה החיה בין כרמי ענבים באזור כפרי ויפה,
אך המציאות סביבם הולכת ונעשית מסוכנת יותר ככל שהמלחמה מתקדמת.
יום אחד מגיע אל בית המשפחה, מתאו, פרטיזן יהודי, פצוע, שנמלט מחייליו של מוסוליני.
ג’וליאנה, בת המשפחה, מטפלת בו ומצילה את חייו.
מתוך המפגש הזה מתפתחת ביניהם אהבה עמוקה

סימנים בעץ

"באותו רגע ניעור ניצוץ קטן, ניטע ספק, זה כל מה שהיה צריך לקרות, בן השקה וטיפח ומתוך הספק צמחה תקווה".

ואכן זהו ספר על תקווה ועל צמיחה מתוך ההריסות. חייהם של סול ושל בן אינם קלים, כל אחד מהם עובר טרגדיה ואפילו מספר טרגדיות, סול נשברת ודי עוצרת את חייה. בתחילת הספר כל מה שממלא את חייה הוא הניסיון לשרוד, תוך התרכזות אך ורק בעבודתה כגננת. אצל בן המצב דומה: עזיבתה הפתאומית של חברתו יסמין מ

את הספר אפשר לקטלג כספר מתח, השומר על הילוך גבוה כבר מהפרולוג וממשיך כך ככל שהעלילה נבנית ומתבהרת.
במרכז העלילה גבר שמגיע פצוע לחניון של בית חולים. כשהוא חוזר להכרה מתברר כי איבד את זכרונו ואפילו את שמו אינו זוכר. הבזקים של סיטואציות מעברו וחלקי אינפורמציה שהוא שומע מאנשים המזדהים כמכריו מסייעים לו אט אט לחבר את הפאזל ולגלות מה היו מעשיו לפני הפציעה והכי חשוב: מי רוצה ברעתו ומדוע?
במקביל, נפרש

ספר שמתחיל בצורה מסתורית. רונה גיבורת הספר נכנסת לביתה ומגלה גבר זר עם פרצוף זועף וחתך מעל הגבה יוצא מחדר האמבטיה שלה. אחר כך הם נפגשים עוד כמה פעמים במקריות או שלא בבניין המגורים של רונה או בסביבתו.
בסופו של דבר הם נכנעים למשיכה ההתחלתית שיש ביניהם. סקיי מנשק אותה ומכ<mark>אן</mark> כבר אין דרך חזרה. אבל מתוך חוויה קשה שחוותה כנערה רונה מרגישה שהיא לא יכולה לתת את כל כולה וגם סקיי לא מתמסר ולא מתחייב ולעיתים

ספר כזה אי אפשר להישאר אדישים אחרי קריאה שלו וחייבים לרשום ביקורת .
סיימתי את הספר שלשום ובער לי לרשום ולשתף .
ספר מעולה, העלילה מעולה, דמויות מדהימות, הכותבת יצרה קו עלילה שקשה להניח את הספר מהיד.
עלילת הספר מתרחשת באיטליה 1939- מתחיל בשלטון הפשיסטי של מוסליני וממשיך בפלישת גרמניה, לאושוויץ ועד סוף המלחמה.
הספר מספר על משפחת דה-רוסי, משפחה יהודית בעלת כרם ומתארת כל דמות במשפחה מה עובר עליה

"באותו רגע ניעור ניצוץ קטן, ניטע ספק, זה כל מה שהיה צריך לקרות, בן השקה וטיפח ומתוך הספק צמחה תקווה".

ואכן זהו ספר על תקווה ועל צמיחה מתוך ההריסות. חייהם של סול ושל בן אינם קלים, כל אחד מהם עובר טרגדיה ואפילו מספר טרגדיות, סול נשברת ודי עוצרת את חייה. בתחילת הספר כל מה שממלא את חייה הוא הניסיון לשרוד, תוך התרכזות אך ורק בעבודתה כגננת. אצל בן המצב דומה: עזיבתה הפתאומית של חברתו יסמין מביאה אותו