“"באותו רגע ניעור ניצוץ קטן, ניטע ספק, זה כל מה שהיה צריך לקרות, בן השקה וטיפח ומתוך הספק צמחה תקווה".

ואכן זהו ספר על תקווה ועל צמיחה מתוך ההריסות. חייהם של סול ושל בן אינם קלים, כל אחד מהם עובר טרגדיה ואפילו מספר טרגדיות, סול נשברת ודי עוצרת את חייה. בתחילת הספר כל מה שממלא את חייה הוא הניסיון לשרוד, תוך התרכזות אך ורק בעבודתה כגננת. אצל בן המצב דומה: עזיבתה הפתאומית של חברתו יסמין מביאה אותו להפסיק להאמין באהבה ולהשקיע את כל כולו בעבודה ובדאגה לאביו. מה שבן לא מבין הוא שהאבא גדעון גבע, יודע יפה מאד לדאוג לעצמו והגיע הזמן שבן יתרכז בעצמו.
בין כיבוי של שריפה אחת לאחרת (כי בן הוא כבאי, סליחה - לוחם אש מסור במיוחד), בן שכח לכבות את השריפות שבתוכו. אבל אז מפציעה סול אל חייו ומבין מדפי הספרים שבספריה המקומית, מתרחש הקסם, לאט אבל בטוח.
זהו סיפור על אהבה שהכתה כברק שמכה פעמים ולמרות העצב שטמון בו, הוא כולל גם המון רגעים של הומור וצחוק. בעיקר תודות לדמויות המשנה - אנדרי, בלאט ואריקה/קוקה או "הבחורה עם התחת", כפי שמכנה אותה אנדרי. אהבתי גם את סיפורם של הקשישים שבחבורה: גדעון אבא של בן וחנה - הספרנית שיודעת לעמוד על שלה כשצריך.
עוד דבר מיוחד בספר הוא שהוא נותן קריצה לספרים אחרים, לפעמים באופן ישיר ולעיתים במרומז. ייתכן כי מטיבי הקריאה בז'אנר הרומן הרומנטי / אירוטי ידעו לזהות את הספרים ויתחברו למחווה. לדעתי החיבור למחווה יעזור גם להתחבר לעלילת הספר, כי האהבה לספרים ובספרים מהווה חלק מרכזי, בעיקר בחייה של סול ובתהליך ההחלמה שלה. בקיצור, מומלץ בחום, תרתי משמע :).”