חיל־האוויר הוא ארגון שחשיבותו בצה"ל היא יוצאת דופן, ומורשת פעולותיו מוכרת היטב, אך בה בעת כמות המחקרים עליו נמוכה ביחס הפוך לחשיבותו. ספר זה ממשיך ומשלים את ספריו הקודמים של המחבר - 'הרמטכ"ל' ו'המטכ"ל', שבהם המיקוד היה במפקדה האסטרטגית של צה"ל ובעומד בראשה. למפקדת חיל־האוויר )הקרויה גם "מטה חיל־האוויר"( ולמפקד החיל העומד בראשה יש תפקיד מרכזי בצה"ל, ומחקר זה הוא צעד נוסף בהשלמת התמונה המתארת את התפקוד של הדרג האסטרטגי )מטכ"ל( ושל הדרג האופרטיבי )זרועות ופיקודים( ואת היחסים ביניהם. הספר מתחיל בתיאור התרבות הארגונית של מפקדת החיל - אתוסים המשפיעים עליה, מרכיבים קבועים בה ומרכיבים המצויים בתהליך שינוי. בהמשך הספר מוצגים שמונה תהליכים של בניין כוח ותכנון מבצעי שבוצעו במפקדת החיל, בעיקר בין המלחמות, מראשית שנות ה־60 של המאה ה־20 ועד לתחילת העשור השלישי של המאה ה־21 . הספר מנתח תהליכים אלו ומשווה ביניהם, ובכך מאפשר לזהות כמה מהדפוסים המרכזיים בתפקודה של מפקדת חיל־האוויר. כמו כן הוא מאפיין אתגרים קבועים יחסית בבניין הכוח ובתכנון הפעלתו, ומציע נקודות למחשבה לעתיד....

המטכ"ל הוא המפקדה האסטרטגית של צה"ל, ולאופן תפקודו יש השפעה גדולה על קבלת ההחלטות של הרמטכ"ל, על המלצות הדרג הצבאי לדרג המדיני ועל יישום מגוון תהליכי בניין הכוח והפעלתו. למרות מרכזיות גוף זה בביטחון המדינה, לא בוצע עליו עד היום מחקר שיטתי. ספר זה הוא המשך והרחבה של ספרו הקודם של המחבר - 'הרמטכ"ל', שבו בוצע בידוד מלאכותי של הרמטכ"ל ממטהו לצורך הדיון. מחקר זה משלים את התמונה באמצעות בחינת המטכ"ל והגופים המרכזיים בו, אבחון כמה מן הבעיות המרכזיות שמהן סובל המטכ"ל והצעות לדרכים לשיפור. הספר מציג מחקר מקיף ושיטתי, על סמך מגוון מקורות היסטוריים ומקרי מבחן ייחודיים, באופן היכול לסייע לצה"ל לברר את דרכי למידתו ואת דפוסי התארגנותו והשתנותו לנוכח אתגרים העומדים בפניו, בימים אלה ובעתיד. הספר עוסק בארבעה נושאים עיקריים: • התהליכים הפורמליים של התכנון במטכ"ל - התכנון הרב–שנתי לבניין הכוח, התכנון המבצעי למלחמה והתכנון תוך כדי מלחמה. • דפוסי למידה שונים של המטכ"ל ובהם למידת המטכ"ל מהפקת לקחים ממלחמה, למידה מלקחי צבאות זרים, ועוד. • דפוסי התארגנות אל מול אתגר מתפתח כגון הקמת גופי מטה חדשים וניהול ישיר של המטכ"ל. • התמודדות עם התנגדויות במטכ"ל - כיצד רמטכ"לים שונים התמודדו עם מטכ"ל "לעומתי" שהתנגד לרעיונות השינוי שביקשו ליישם וכיצד ניהלו ויכוחים תפיסתיים במטכ"ל. תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל הוא ראש תחום מחקר במרכז דדו לחשיבה צבאית בין–תחומית באגף המבצעים במטכ"ל. בין תפקידיו הקודמים בצה"ל היה מח"ט שריון (במלחמת לבנון השנייה), ראש מחלקת תו"ל ותפיסות בזרוע היבשה ומפקד מרכז דדו. ספריו 'על הגמישות' ו'הרמטכ"ל' יצאו לאור בהוצאת משרד הביטחון, מערכות ומודן....

שילוב כוחות, יכולות ואמצעים שונים בשדה הקרב מעניק יתרונות רבים, והפך עם השנים למוסכמה אוניברסלית. אולם לביטוי השילוב בשדה הקרב פנים רבות. ספר זה מציג את התפתחות השילוב הבין־חילי והבין־זרועי בצה"ל, שנוצר בניסיון מתמשך לתת מענה מיטבי לצורכי הלחימה המשתנים. השילוב בצה"ל מתבצע תוך התייחסות למאפייני כוח האדם, הטכנולוגיה, מגבלות המשאבים ואילוצים נוספים. המבוא לספר מציג את השילוב באופן כללי, ואילו שמונת הפרקים שאחריו מאורגנים ס ביב תקופות, כאשר כל אחד מהם נכתב על־ידי חוקר המומחה לתקופה. כל פרק מתחיל בהצגת אתגרי הלחימה האופייניים לתקופה וממשיך בתיאור המענה להם מהיבט שילוב הכוחות - תורת הלחימה, ההתפתחות בחילות והאיזונים ביניהם, ארגון היחידות, הסיוע לכוחות לסוגיו ועוד. כאשר התקופה מסתיימת במלחמה, מוצגת סקירה כללית ומדגמית של איכות שילוב הכוחות בה, ואחריה תיאור מפורט יותר של השילוב בקרב אחד. סיכום הספר מציג תובנות מסכמות והמלצות לעתיד. זהו הספר הראשון המציג את ההתפתחות התפיסתית־ארגונית ואת תהליכי בניין הכוח והפעלתו של השילוב בשדה הקרב מהקמת צה"ל ועד ימינו. הספר נועד לתת למפקדי היחידות ולבוני הכוח מסד ידע למיצוי מיטבי של הכוחות בהווה, ולשינויים בעתיד. ...

על לחימת כוחות היבשה בדרגים הטקטיים נכתב רבות, אך מעט יחסית נכתב על המפקדות הבכירות ביבשה - מפקדת זרוע היבשה ומפקדות הפיקודים המרחביים: צפון, מרכז ודרום. ספר זה ממשיך ומשלים את ספריו הקודמים של המחבר - 'הרמטכ"ל' ו'המטכ"ל' שבהם המיקוד היה במפקדה האסטרטגית של צה"ל ובעומד בראשה, ו'מפקדת חיל־האוויר' שעסק במפקדת זרוע. מחקר זה הוא צעד נוסף בהשלמת התמונה המתארת את התפקוד של הדרג האסטרטגי(מטכ"ל( an>והדרג האופרטיבי(זרועות ופיקודים) ואת היחסים ביניהם. הספר מתחיל בתיאור התרבות הארגונית של כוחות היבשה וכיצד היא משפיעה על תפקוד המפקדות היבשתיות הבכירות. לאחר מכן מחולק הספר לשני חלקים: חלקו הראשון עוסק בגוף בונה הכוח היבשתי, על גלגוליו השונים - מפקדת גיסות השריון, מפח"ש ומז"י. לאחר סקירה כללית של ההִ שתנות הארגונית בתחום זה, מוצגים שלושה מקרי מבחן של תהליכי בניין כוח - אחד מכל תקופה ארגונית. חלקו השני של הספר עוסק במפקדות הפיקודים המרחביים וגם במפקדות האוגדות המרחביות. הוא מציג את מגוון דרכי הפעולה שלהן בזיהוי אתגרים חדשים ובמתן מענה להם. בחלק זה מופיעים מקרי מבחן של פיתוח ידע ייעודי וכשירות מבצעית שנועדו לתת מענה לאתגרים המצויים באחריות מפקדות מרחביות אלה. הספר מנתח תהליכים בבניין הכוח, בפיתוח ידע מבצעי ובבניית כשירות מבצעית ומשווה ביניהם. המגוון הגדול של הדוגמאות וההשוואה ביניהן מאפשרים לזהות מנעד של דרכי מענה ודפוסי פעולה חוזרים. הספר מציע לכל אורכו, בהתאם לנושא, נקודות למחשבה לעתיד....

הרבה נכתב על פרשיות מודיעיניות ועל הצלחות וכישלונות אמ"ן באירועי שונים וכן על היבטים מתודולוגיים בעבודת המודיעין אך חסר מחקר שיטתי על אמ"ן לאורך תקופות ארוכות. ספר זה ממשיך ומשלים את ספריו הקודמים של המחבר - הרמטכ"ל והמטכ"ל, שבהם המיקוד היה במפקדה האסטרטגית של צה"ל ובעומד בראשה; 'מפקדת חיל האוויר' ו'מפקדות היבשה', שעסקו במפקדות זרועות ופיקודים מרחביים. מחקר זה הוא צעד נוסף בהשלמת התמונה המתארת את התפקוד של הדרג האסטרטגי (מטכ"ל ואגפיו) והדרג האופרטיבי (זרועות ופיקודי) ואת היחסים ביניהם. הספר מתחיל בתיאור התרבות הארגונית של אמ"ן על יתרונותיה וחסרונותיה. לאחר מכן מחולק הספר לשני חלקים: הראשון עוסק בניתוח מקרי מבחן זירתיים-נושאיים אמ"ן בתחילת האינתיפאדה הראשונה; לפני ותוך כדי האינתיפאדה השנייה; בשנים שלפני מלחמת לבנון השנייה; מחקר הנשק הבלתי קונבנציונלי באמ"ן הכולל שמונה מקרי מבחן המשתרעים מ- 1979 ועד 2013. החלק השני מציג היבטים רוחביים: פלורליזם מחקרי בתוך צה"ל - בין חטיבת המחקר לגופי המודיעין הפיקודיים והזרועיים; התפתחות המודיעין לכוחות היבשה; היחסים בין האיסוף והמחקר; פיתוח הסייבר באמ"ן והשפעתו על אמ"ן. הספר נכתב לפני מלחמת "חרבות ברזל", ומחקר מעמיק של תפקוד אמ"ן בה יצריך ביצוע תחקירים ופרספקטיבה רחבה מעבר לעשייה המודיעינית. עם זאת, במקומות המתאימים הוספה התייחסות לדרך שבה התשתית העיונית וההיסטורית שמוצגת בספר תסייע למחקר עומק של העשייה המודיעינית במספר היבטים ובהם: ההבנה העקרונית של ארגון החמאס יכולותיו ותוכניותיו לפני המלחמה, ההתרעה הקונקרטית ערב מתקפת הפתע ותפקוד המודיעין במהלך המלחמה. הספר מנתח תהליכים בפיתוח האיסוף והמחקר, ובוחן את השפעת ההבנות שהתפתחו באמ"ן על תהליכי בניין הכוח הצבאי ועל הפעלתו. המגוון הגדול של הדוגמאות וההשוואה ביניהן מאפשרים לזהות מנעד של דרכי מענה ודפוסי פעולה חוזרים. הספר מציע לכל אורכו, בהתאם לנושא, נקודות מחשבה לעתיד. תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל הוא ראש תחום מחקר במרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית באגף המבצעים במטכ"ל. בין תפקידיו הקודמים בצה"ל היה מח"ט שריון (במלחמת לבנון השנייה), ראש מחלקת תו"ל ותפיסות בזרוע היבשה ומפקד מרכז דדו....