חיל־האוויר הוא ארגון שחשיבותו בצה"ל היא יוצאת דופן, ומורשת פעולותיו מוכרת היטב, אך בה בעת כמות המחקרים עליו נמוכה ביחס הפוך לחשיבותו. ספר זה ממשיך ומשלים את ספריו הקודמים של המחבר - 'הרמטכ"ל' ו'המטכ"ל', שבהם המיקוד היה במפקדה האסטרטגית של צה"ל ובעומד בראשה. למפקדת חיל־האוויר )הקרויה גם "מטה חיל־האוויר"( ולמפקד החיל העומד בראשה יש תפקיד מרכזי בצה"ל, ומחקר זה הוא צעד נוסף בהשלמת התמונה המתארת את התפקוד של הדרג האסטרטגי )מטכ"ל( ושל הדרג האופרטיבי )זרועות ופיקודים( ואת היחסים ביניהם. הספר מתחיל בתיאור התרבות הארגונית של מפקדת החיל - אתוסים המשפיעים עליה, מרכיבים קבועים בה ומרכיבים המצויים בתהליך שינוי. בהמשך הספר מוצגים שמונה תהליכים של בניין כוח ותכנון מבצעי שבוצעו במפקדת החיל, בעיקר בין המלחמות, מראשית שנות ה־60 של המאה ה־20 ועד לתחילת העשור השלישי של המאה ה־21 . הספר מנתח תהליכים אלו ומשווה ביניהם, ובכך מאפשר לזהות כמה מהדפוסים המרכזיים בתפקודה של מפקדת חיל־האוויר. כמו כן הוא מאפיין אתגרים קבועים יחסית בבניין הכוח ובתכנון הפעלתו, ומציע נקודות למחשבה לעתיד.