מה עוד אוכל לומר על הספר הנפלא הזה שלא כתבו לפני. מזמן לא קראתי ספר כל כך נוגע בפשטותו. ספר שכל כולו סיפור אהבה לאדם הפשוט, זה שניחן ברגשי מוסר טבעיים, זה שלא נשחת בידי התאווה לשלטון, לכוח, לשינוי סדרי בראשית בכל מחיר, בדורסנות. זה שלא נפל שבי בידי הסיסמאות של 'עולם ישן עדי-יסוד נח... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
האמת, במלוא הכנות איני יודע מהיכן להתחיל.
אתחיל אם כך מגילוי נאות:זהו ספר לא קל לקריאה, כתוב בסגנון מעט כבד והתירגום שלו למרות איכותו הרבה מעט מיושן - אך בהחלט עושה עבודה מצוינת ומדויקת.כמו כן יקח לקורא זמן מעבר לרגיל להתרגל לשמות הקאזחיים הלא רווחים במקומותינו.
ועתה לעיקר.
... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר מצויין. סיפורו האישי הכואב, המתוזמן באופן מפתיע לסיום הספר, של הסופר המעולה גרוסמן, ניתך אל המציאות הישראלית של כל בית בישראל, על כל הניואנסים הקטנים שבה. על הורות, חברות, ישראליות ושפיות של כולנו.
חצי ספויילר - כמה מתוחכם לו לגרוסמן לנטוע את האבן הלא ברורה בעמוד האחרון, פן ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אין כותב רגיש ומדוייק כגרוסמן. בשפה מעוררת קנאה, האיש מלהטט בין תיאורי טבע לתיאור מפתיע של מחשבותיה של אשה (מאיפה הוא יודע איך נשים חושבות?) לוקח אותך בינות יחסים מסובכים בין שני חברי ילדות לאשה אחת, שוזר לך כמה מלחמות בספר אחד ומגיש לך להתרגש. מה יהיה איתך גרוסמן, מה?
משה שרון
... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
ספר חזק,חובה בכל בית ישראלי!
אורה,אם לבנה עופר המגוייס למלחמה יוצאת עם אהוב נעוריה לטיול בנופי הירק של הצפון.במסע הזה היא מפזמת את שירת חייו של בנה בתקווה שזו,תציל אותו מן המוות ותמגר את חששותיה.
הספר אמנם ארוך (640 עמודים לערך) ויש בו מספר רגעים מיותרים אך החותם שהשאיר בי עמוק.ה... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני מודה, הסיבה שבכלל הנחתי את הידיים על הספר הזה, מעבר לכך שמדובר בספר של המינגוי, היה האזכור שלו בשיר של מאיר אריאל (לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ).
כמו בעוד ספרים שקראתי ('למי צלצלו הפעמונים', 'וזרח השמש'), המינגוי מגדיר מחדש רגש איפשהו בסקאלה בין דיכאון, לעצב, לצער. ובעיני ה... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אני מודה, הסיבה שבכלל הנחתי את הידיים על הספר הזה, מעבר לכך שמדובר בספר של המינגוי, היה האזכור שלו בשיר של מאיר אריאל (לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ).
כמו בעוד ספרים שקראתי ('למי צלצלו הפעמונים', 'וזרח השמש'), המינגוי מגדיר מחדש רגש איפשהו בסקאלה בין דיכאון, לעצב, לצער. ובעיני ה... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הנושא המרכזי בספר הענק הזה הוא המחשבה.
בעוד בחטא ועונשו מתמקד דוסטוייבסקי בפשע הפיזי שאדם יכול לבצע ובהשלכות שלו, כאן ההתמקדות היא שונה לחלוטין, בפשע המחשבה.
רצח אב אחד, ארבעה בנים, חשודים.
אבל אל תטעו, זה לא ספר מתח. לכולנו ברור בשלב די מוקדם בסיפור מי ביצע את הפשע פיזית. אבל מ... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
לא יכולתי לדרג את הספר הזה בפחות מחמישה כוכבים, הוא פשוט כתוב מעולה. אם סופר יכול לגרום לי לפספס את תחנת הירידה שלי באוטובוס עקב קריאת תיאור ארוך במיוחד של דייג (שהוא בעיני, פרט לנוכחות הים, בין הדברים היותר משעממים וחסרי התוחלת, קל וחומר לקרוא אודותיו)- מגיע לו.
אם לצטט מן הספ... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
'ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה' (בראשית כט).
מאיר שלו הצליח לשבות אותי מהפרקים הראשונים, בו הסתער משה רבינוביץ על עץ האקליפטוס האגדי בזעם, כמעט קדוש, ועד ללחישת המילים האחרונות בדף האחרון.
שלו אורג סיפור יפהפה על רקע כפרי העמק העמלים, בשנים שלפני קום המדינה ואחריה, ומצ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
השתפר מאוד בשליש האחרון של הספר. אבל למרות זאת, וגם עם העיסוק המתפעם עד כדי ילדותיות בפילים המופלאים, זה עדיין ספר די פשטני. לא מעמיק מספיק בשום דבר ממה שהוא מנסה לגעת בו. הביקורת על ניצול האדם את הטבע החי ואת הטבע הדומם נגועה בצעקנות די מעיקה. וצורת הכתיבה באופן כללי נעה בין סכ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מתוך פוסט שכתבתי על הספר המופלא הזה:
הבית של הורי תמיד התפוצץ מספרים. ספרים, בכל מיני שפות, איימו למוטט את המדפים; נתחבו בכל מיני פינות, למשל ברווח שבין הכריות של הספה (בצבע כתום (!), כנראה שיא האופנה בשנות השבעים); נשכחו על השיש במטבח ועל המיטה, ונערמו בערימות ליד אסלת השירותים. ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|