סוסקי כתב ספר זה ב-1914 וגודלו כנובלה. אין צורך ביותר מזה. גם כך סיפור חיים שלם נמזג פנימה. מדובר ביפן של תחילת המאה העשרים, מדינה היוצאת מסגירות של מאות שנים, בהם לוטשו שוב ושוב מנהגים שונים של בין אדם לחברו, וזה ניכר היטב בספר.
אין בספר שמות כלל. בתחילה אנו מתוודעים לנסיבות ההיכר... המשך לקרוא
47 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
אלוקים ישמור!!!
למה עשיתי את זה לעצמי?!?!
נורא ואיום- מקבץ של מתיקות ושמאלץ כזה לא ראיתי מזמן... אני רץ להיבדק לגבי סוכרת סוג 2 ושומנים בדם...
השם ישמרנו- שום טעם ושום ריח... אין עלילה הגיונית ובכלל אין הגיון שרודף את הספר מלבד רומנטיקה דביקה בגרוש...
אני מאשים רק את עצמי- זה מה שקורה... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מעולם לא הייתי בבית משפט. תמיד היה לי חלום מוזר ללבוש חליפה מחויטת. לשבת מול שופט קר ואכזר, לספר את סיפורי קורע הלב ולהישבע שאני חפה מפשע. חלום רחוק כזה שגורם לי לרצות להסתבך עם החוק, להיות מופללת ולנסות לשכנע אחרים. אני טובה בלשכנע. אולי גם לייצג איזה מישהו חלש ולקבל את התהילה ע... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הלוגותרפיה, שיטת הטיפול והריפוי בצורה של חיפוש אחר פשר (לוגוס) לחיים, פותחה על פראנקל. בעזרת שיטה זו הצליח להחזיק מעמד במחנות השונים בהם היה בזמן השואה. העדות נמסרת מפיו בגוף ראשון, אבל התחושה היא כאילו משהו חוצץ בין הקורא לבין המספר.
כמוסר עדות, פראנקל מספר על זוועות שהיה עד ל... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
נראה לי שקל יותר למצוא יופי (או כיעור) מאשר חן. חן הוא תכונה חמקמקה, קשה מאד להגדרה, אבל כל מי שנתקל בה מזהה אותה. זו תכונה, או אווירה, מושכת לפעמים יותר מיופי. הספר הזה חינני ביותר.
למרות שמו המצמרר הוא לא מותח אפילו לרגע, ולא מתכוון למתוח. אין בו תיאורי רצח או גוויות מדממות (אם ... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
***הנערה המושלמת***
אמ;לק: כן או לא? אוי אלוהים, הספר הזה כל-כך גרוע שצריך להמציא קטגוריה מיוחדת של epic fail במיוחד בשבילו כדי להצליח לתאר עד כמה. בואו נגיד את זה ככה, אם כשתמותו ותגיעו לגיהנום אלוהים יתן לכם לבחור את העונש שלכם, *אל* תבחרו בספר הזה, ולא משנה מה יהיו האופציות האחרות
#א... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מעניין איך מונה גייגר, זה המודד קרינה רדיואקטיבית, משתרבב לכל סיפור של היום שאחרי, מופיע בכל דיסטופיה וגם כאן. הוא כאן ולזכותו ייאמר שהוא שולי.
רובר מרל יוצר חיבור מרתק, כשביום שאחרי נפילת פצצת הליתיום ניתן יהיה לדון בשלל נושאים, כאילו מישהו לחץ על מתג "הפעלה מחדש" נחבא. הספר נכ... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הכרך השני נחתם בזיכרוני, והנה מגיעה לה נקודת מפנה בחיי.
אך לפני שאנסה לתארה, אנסה להגדיר תחילה את מהות המושג "שלמות" במושגינו אנו.
יש מבינינו האומרים, כי רק האלוהים מושלם ותו לא. יש אחרים, היכולים לתאר פיסת תרבות, שצורתה יכולה להתהוות כמוזיקה, סיפור או הצגה, כדבר מושלם. מה מניע ... המשך לקרוא
48 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|