יש ספרים שפשוט גורמים לי להרגיש בת מזל על שקיבלתי מאימי את האהבה לקריאה,זה אחד מהם.
בכלל לא התכוונתי לקרוא עוד ספרים של גיום מוסו אחרי שקראתי את ׳מחר׳, אבל איכשהו הספר הזה הגיע לחדרי.
התחלתי לקרוא אותו בשישי שעבר, אבל במוחי חלפו אותן מחשבות שעולות בי כשאני קוראת ספרי מתח בזמן ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
וואו וואו וואו!
אם כסטודנטית עייפה תמידית ועוד אחרי יום עוד יותר מתיש נשארתי ערה עד 2:00 בלילה רק על מנת לסיים את הספר הזה כאשר בכלל הייתי בעמודיו הראשונים כשנכנסתי למיטה אומר משהו על הספר הזה – פשוט מטורף!
אליס שפר מתעוררת אזוקה באמצעו של הסנטרל פארק לגבר זר שמציג עצמו בפניה... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
ג'ון ורדון הוא סופר מוכשר מאוד ואני חושבת שאין על זה ויכוח.
הספר הראשון:"חשוב על מספר" הוא ספר מאוד מיסתורי ומעניין, אבל אני חושבת שהספר השני הזה, הוא ספר מוצלח יותר.
דייב גרני הוא אדם שמאוד קשה לפענח, אדם שקשה להבין איך הוא חושב.
זאת אחת מהסיבות הרבות למה הספר ריתק אותי כל כך, אנ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
כששואלים אותי איזה כוח על אני רוצה שיהיה לי, אני לא עונה כוח לעוף, כוח להיות רואה ואינו נראה, כוח לקרוא מחשבות, או פשוט כוח של כוח, כמו שכולם אומרים. אני מסתפק במועט: ולכן, כל מה שאני אומר, בכל פעם כששואלים אותי איזה כוח על אני רוצה שיהיה לי, זה פשוט מכשיר כזה שאני רוצה שיהיה לי עם נ... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
"קניתם פעם מכשיר חשמלי?" שאל ריצ'ר.
"מה זה קשור בכלל?"
"ראיתי פעם אחד, בחנות. היתה לו מדבקה צהובה מאחור. היה כתוב שם שאם אתה מתעסק איתו, אתה מסתכן במוות או בפגיעה חמורה."
"אז?"
"תדמיינו שיש לי מדבקה כזאת"
(עמוד 10).
"אל תחזור" (הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, שנת 2015) הוא הספר השמונה-עשר בסדרת ס... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
לעץ ספרות המתח ישנם ענפים רבים או תת סוגות. אחד החשובים שבהם, הוא זה העוסק ברוצחים סדרתיים. למעשה, שיעור הרוצחים הסדרתיים הוא כשני אחוז מכלל הרוצחים, אבל שיעור ספרי המתח העוסקים ברצח סדרתי גדול כמובן בהרבה.
ולמה? מפני שרצח המבוצע בידי רוצח סדרתי אינו מנומק. המניעים השכיחים לר... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
הכתירו לו כתרים תמוהים בעיני.
מורקמי כותב כנער מלא הורמונים,
עם פנטזיות סוטות למדי,
אשר למד דבר או שניים על סקס -
אך אין לו הרבה מושג בנשים. ממש אין לו.
הדמויות בעיני מוקצנות, ובהחלט לא אמינות.
החיבורים בין הדמויות גם הם רופפים מדי.
כך גם החיבור לביטלס.
הכל רופף, מוקצן, ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
באתר סימניה מסתובבים כל-כך הרבה צעירים בסביבות גיל 10-20. אני מפציר בכם. תנטשו לכמה ימים את ספרי הנוער שאתם קוראים, ותעשו טובה לעצמכם: קחו מהספרייה את הספר הזה, שנכתב לפני כמעט 100 שנה, ותפנימו אותו טוב וטוב. אני מבטיח לכם שהוא לא דומה לשום ספר פיתוח-אישיות אחר שפגשתם. "כיצד תרכוש יד... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
מדהים.קלייב בארקר ממש סופר אומן. קשה קצת בהתחלה להכנס לעלילה אבל באמצע הספר עובי הספר נראה פתאום רזה מידי... ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
זה היה ממש עצוב. הגעתי לספריה ואל היה לי הרבה זמן כדי לבחור כמה ספרים (חיכו לי באוטו). ראיתי את "בלי לומר שלום" על העגלה. הסתכלתי בכריכה האחורית של הספר והחלטתי לקחת אותו. כשהגעתי לקרוא אותו, היה נדמה לי שהעלילה מוכרת לי. ככל שאני מתקדם בספר אני בטוח שכבר קראתי אותו. אבל חוץ מהתחוש... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
וואו מוחלט. גם אחרי שנה מאז שסיימתי לקרוא את הספר. "זה" הוא מסוג הספרים שאחרי שאתה מסיים אותם, אתה מרגיש שזכית לחברים לכל החיים. ואני מדבר על מועדון המפסידנים כמובן. סטיבן קינג בכתיבתו הסוחפת גורם לנו להתאהב במועדון המפסידנים אהבה נצחית - ביל דנברו המגמגם, בן הנדסום השמן, ריצ'י ט... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
ספר זורם ומרתק. מאוד אמין. נראה כמו חוויות אישיות של מורקמי. מעניין לקרא סופר יפני עם אוריינטציה מערבית שפותח פתח לתרבות ואורח החיים היפני, כולל מוזרויות פה ושם, התאבדויות, חרמנות ועוד.
כיף שהוא משתף אותנו אחרי תום הסיפור בתהליך כתיבת הספר. גם כאוהב ביטלס, אני לא יכול לדמיין את... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
אהבתי מאוד. לא נותן יותר מדי רקע היסטורי או ידע כלשהו על יפן אבל העלילה ממש טובה ולכן הסיפור מוצלח.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
ספר מעולה... התחלתי לקרוא אותו ופשוט לא הפסקתי עד שסיימתי... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |