השנים הן תחילת שנות השישים, ימי המאבק נגד הגזענות בארצות–הברית — ומדינת מיסיסיפי בוערת. אך בתוך הבתים נמשכת שגרת היומיום.
סקיטר חולמת להיות סופרת, למרות שאמה וחברותיה משתוקקות לראותה מתמסרת לחיי משפחה. כשהיא מסיימת קולג´ ושבה לביתה, היא מגלה כי העוזרת השחורה שגידלה אותה עזבה, ואיש אינו מוכן לספר לה מדוע.
אייבילין טרם התאוששה ממ
תארו לעצמכם שאתם מתעוררים במטוס. אין לכם מושג מאין הגעתם ולאן מועדות פניכם. אתם לא זוכרים דבר מאירועי השבועיים האחרונים. תארו לעצמכם שארבע השיניים הקדמיות שלכם חסרות, האף שלכם שבור, ויש לכם חור בלחי. תארו לעצמכם שאין לכם ארנק, כסף או עבודה. תארו לעצמכם שהמשטרה מחפשת אתכם.
אשמת הכוכבים הוא סיפור של אהבה בלתי-אפשרית, בתנאים בלתי-אפשריים, שלא ישאיר עין יבשה גם בקרב הציניים שבקוראים. זהו סיפור אהבתם הלא צפויה של הייזל ואוגאסטוס, שניהם מתבגרים חולי סרטן, שיוצאים למסע משותף בעקבות ספר עלום. אבל הסיכום היבש הזה לא עושה צדק לספר המצחיק-מורבידי, החכם, הפילוסופי-אך-לא מתפלסף, השנון והמרגש הזה ולגיבוריו, שנעים
"ורד הוא ורד הוא ורד."
שפת הפרחים הוויקטוריאנית שימשה להעברת מסרים רומנטיים: יערה למסירוּת, אסתֵר לסבלנות, ורדים אדומים לאהבה. אך את ויקטוריה ג'ונס היא שימשה בעיקר לביטוי תחושות כמו יגון, אי־אמון ובדידות. אחרי שבילתה את ילדותה המצולקת בבתי אוֹמנה, היא אינה מסוגלת להתקרב לאיש, והקשר היחיד שלה עם העולם הוא דרך פרחים ומשמעויותיהם.
ב
"אי הילדים" - ובו מסופר אודות קבוצת ילדים אנגליים המפונים לארצות הברית בתקופת מלחמת העולם השניה. אניתם עולה על - מוקש ובמהלך חילוצם נסחפת סירת הצלה קטנה ובה אחד - עשר ילדים לאי בודד בלב האוקינוס. סיפור קורותיהם באי וחילוצם לאחר חדשים רבים, נכתב ע"י הסופרת מירה לובה ועובד לאחרונה לסדרת טלביזיה על ידי נתנאל גוטמן מישראל. ©
מלאני סטריידר מסרבת להימוג. אל עולמנו פלש אויב בלתי נראה. בני אדם הופכים פונדקאים לפולשים הללו, המשתלטים על מוחם בזמן שגופם נותר ללא פגע, וממשיכים בחייהם ללא שינוי למראית עין. מרבית האנושות נפלה בידיהם. כשמלאני, אחת מבני האדם ה"פראיים" האחרונים, נלכדת, היא בטוחה שקִצה הגיע. נוודת, ה"נפש" הפולשת שקיבלה את גופה של מלאני, הוזהרה מהאתגרי
לראשונה מאז רב-המכר ימי שלישי עם מורי (בעברית בהוצאת מטר) חוזר מיץ' אלבום לכתוב סיפור אמיתי. בספרו היפהפה, החשוב ומעורר ההשראה אם רק נאמין הוא מתאר מסע רוחני בן שמונה שנים שנפתח בבקשה יוצאת דופן: רב זקן מקהילת ילדותו של אלבום בדרום ניו ג'רזי מבקש מאלבום שיכתוב עליו הספד.
אלבום, שתמיד העריץ את הרב וגם חשש מפניו, חש שאינו ראוי למשימה.
טטיאנה מֵטָאנובה גרה בדירה דחוסה, וחולקת בה חדר אחד עם אחותה, אחיה ושני הוריה, בתנאי הדוחק שמזמנת רוסיה של סטאלין. כן, לנינגרד של 1941 היא עיר שימיה המפוארים מאחוריה.
אבל כשגרמניה של היטלר פולשת לעיר ומטילה עליה מצור, התנאים האלה רק הולכים ומחריפים, ואל הדוחק מצטרפים דלות בלתי נסבלת ורעב קשה.
זהו הרקע לרומן מרגש וסוחף, שבמרכזו סיפ
בספר "אמא ומשמעות החיים" שוב מתגלה ארווין יאלום, מחבר "כשניטשה בכה", "על הספה", ו"תליין האהבה", כחוקר אמיץ של נפש האדם, בעת שהוא מנחה את מטופליו - ואת עצמו - בדרך אל התמורה הגדולה.
בכושר ביטוי, בפירוט רב ובכושר אבחנה חד עין, מציע לנו יאלום מבט ראוי להפליא, וכמעט אסור, אל לבו של המטפל ואל נפשו, ומציג לפנינו שורה ארוכה של דמויות הנחקקות
מחבר רב המכר הנודע "כשניטשה בכה" מפתיע שוב את קוראיו ואוהביו הרבים, ברומן השני שלו משלב ארוין ד. ילום, כדרכו, את התובנה הפסיכולוגית המעמיקה שלו בכשרון הסיפור, והתוצאה היא ספר מסעיר ורב תהפוכות.
מוינה של תהילת המאה עובר ילום אל סאן - פרנסיסקו של שלהי המאה. פסיכולוגים בעלי שם ויוקרה נכשלים בהגדרת היחסים העדינים בין מטופל למטפל, ונקל
ארווין ד' יאלום, סופר ופסיכיאטר, מזקק יותר משלושים וחמש שנות תבונה פסיכותרפית בספר מבריק זה. עשר שנים מאוחר יותר, במהדורה חדשה זו, הוא מוסיף את דעותיו הרעננות בנוגע להתפתחות התרופות הפסיכיאטריות ומדבר בגילוי לב על ילדותו והוריו, על תקופת לימודיו ועל אהבתו למקצוע. כל מי שמתעניין בפסיכותרפיה או בצמיחה אישית יהנה ממתנת התרפיה, יצירת
מפגש דמיוני בווינה, 1882, הוא ציר ספרו המסעיר של ארוין ד. ילום. ד"ר יוזף ברויר, רופא בעל שם, מורו וידידו של זיגמונד פרויד, קושר עסקה עם לוּ סַלומה, לרפא את ידידה פרידריך ניטשה מהתקפי מיגרנה קשים התוקפים אותו.
המפגש בין הרופא הדגול לפילוסוף המרדן, והעסקה הנרקמת ביניהם - זה יטפל בתחלואי הגוף של הפילוסוף, וזה ינסה לפתור את מצוקות הנפש ש
טטיאנה, נערה בת שמונה עשרה, אלמנה בהריון, נמלטת מלניגרד, העיר השסועה לאחר מלחמת העולם השנייה, כדי להתחיל חיים חדשים באמריקה. ואולם רוחות הרפאים של עברה אינן מוכנות לנוח בשלום במקומן.
היא נתקפת תחושה עזה, כמעט דיבוק שבעלה, רב סרן אלכסנדר בלוב, עדיין חי, והוא זקוק לה נואשות.
בינתיים, מעבר לימים ויבשות, הרחק בתוככי ברית המועצות, אלכס
הנה עובדה קטנה. אתם תמותו.
1939 גרמניה הנאצית.
המדינה עוצרת את נשימתה.
המוות מעולם לא היה עסוק יותר.
ליזל, ילדה בת תשע, חיה עם משפחה אומנת ברחוב הימל.
הוריה נלקחו למחנה ריכוז.
ליזל גונבת ספרים.
זהו סיפורה והסיפור על דיירי הרחוב שלה כאשר הפצצות מתחילות ליפול.
מעט מידע חשוב: מספרו של הספר זה הוא המוות.
זהו סיפור קטן על: ילדה, אקו
מדינת פאנם בוערת. בכל המחוזות מתנהלים קרבות נוראיים בין חיילי הקפיטול והמורדים.
אבל ההתקוממות לא תוכל להמשיך ללא מנהיג שיחדיר בעם אומץ ותקווה. המורדים זקוקים לעורבני החקיין שלהם. כעת עומדת קטניס בפני הקרב הקשה מכול - הקרב המתחולל בתוכה: האם תוכל לקחת על עצמה תפקיד גורלי שכזה? ואם תעשה זאת, מה יעלה בגורלו של פיטה השבוי בידי הקפיטול
ניצחון יביא עושר ותהילה.
הפסד יביא מוות בטוח.
קטניס בת השש-עשרה אוהבת לבלות את ימי האביב ביער האסור שמחוץ למחוז שתים-עשרה ולצפות בטבע המתעורר לחיים. אבל במדינת פאנם האביב מסמל גם מוות. זאת העונה שבה נערכים משחקי הרעב - קרב הישרדות בין עשרים וארבעה נערים ונערות המועבר ברחבי המדינה בשידור חי.
כשקטניס הופכת לנציגת המחוז שלה ונשלחת
למיילס האלטר מעולם לא היו הרבה חברים, וזה לא מפתיע בהתחשב בכך שתחומי העניין העיקריים שלו הם מעט יוצאי דופן לגילו: שינון מילים אחרונות של אנשים מפורסמים וקריאת ביוגרפיות. בגיל 15 נמאס למיילס מחייו בבית והוא עוזב לפנימיית קאלבר קריק שבאלבמה כדי לחפש אחר מה שכינה המשורר פרנסואה רבּלֶה על ערש מותו: “האפשרי”.
החיים החדשים צופנים למי
אהבתם את "צופן דה וינצ´י"? הצטמררתם מ"מלאכים ושדים"? נסחפתם עם "נקודת ההונאה"? כל זה מתגמד מול המותחן הבא של דן בראון!
האם הסוכנות החשאית תמיד יודעת מה טוב בשביל תושבי אמריקה? ומי ישמור על השומרים?
כבר בפרק הראשון נמצאת גופתו של גיבור הספר, מתכנת המחשבים הגאון אנסי טנקדו. טנקדו עשה את הלא-ייאמן: הוא הצליח לשתק את התוכנה הממשלתית ה
"עלינו על האוטובוס. סבורים היינו, עוד כמה ימים נשוב, שלושה ימים נוראים התואר פניו של האדמו"ר עומד נגד עיני, והמילים שאמר נשמעות באוזני, ובכל פעם שהיה הפחד בא ומאיים ליפול עלי, נראתה לי שמותו כשהוא אומר: עליהם ולא עליכם, עליהם ולא עליכם, ושקטתי. עד ששמעת: דב נפל." חיים סבתו, מתוך תיאום
סיפורה של עלמה, מנחת טלוויזיה חדת-לשון שמואסת בעיסוקה, בהצלחתה ובאורח-חייה על כל הנאותיו הפרועות. היא מתקרבת צעד אחר צעד אל הדת, ומתנתקת מכל עולמה הישן: מתל אביב ההוללת, מחבריה בעולם התקשורת ואפילו מבני-משפחתה.
דרכה החדשה אינה חלקה ופטורה מספקות. להפך, יש בה כאב ותהיות, חיבוטי-נפש ובדיקה עצמית מתמדת, שתעורר הערכה גם בלבו של חילוני