מדף הספרים של דנה - הספרים שדירגה


כאן נמצאים הספרים שקרא והדירוג שנתן לכל אחד מהם.


דנה
בת 57
כפר חיים



Simania RSS

מדף הספרים של דנה - הספרים שדירגה


מיין לפי: הצג כ:
בשנת 1943 ביצעו הנאצים טיהור אתני ביהודי העיר לבוב בפולין ועשרות אלפים מהם הוצאו להורג ונשלחו לגטאות. קבוצה קטנה של יהודים, ביניהם בני משפחת חיגר, מצאה מקלט במערכת הביוב של העיר ונאבקה לשרוד בה בתנאים בלתי אנושיים. קריסטינה חיגר, שהיתה אז ילדה בת שבע, מספרת דרך עיניה את סיפור המאבק המזעזע וההרואי של חברי הקבוצה בתוך הביוב הקר, הרטו
דפנה רגב משתוקקת לתינוק וכיוון שאינה יכולה להרות בחרו היא ובן-זוגה באשה אמריקנית להיות הרחם שיביא לעולם את ילדם. בחודש השישי להריונה מגיעה ג'ניפר, הפונדקאית, לביקור בארץ הקודש עם בתה הקטנה. הן נקלעות לפיגוע, הילדה נהרגת וג'ניפר נעלמת. דפנה יוצאת למסע מסויט בחיפוש אחר בנה שטרם נולד. בעימות הנוקב בין השתיים מטיחה בה ג'ניפר משפט שהו
"מחדל רפואי!" זעקה הכותרת בעמוד הראשי, "בתו היחידה של המיליונר בייליס מתה בניתוח רשלני." גוש עבה חסם את גרונו של נועם. רק לפני כמה שעות זה היה בסך הכול עוד ניתוח שהסתבך. עכשיו, ממנתח צעיר מבטיח הוא הופך לאויב הציבור מספר אחת. כמה ימים לפני שהחל הכול הם כלל לא הכירו. נועם נציג היה עסוק בשגרה המתישה של רופא מנתח בבית חולים; יעל לוי
``על גבעה נישאה, אי-שם באירופה הרחוקה, ניצבה טירה בה חיה שושלת מלוכה, ועל השושלת איש לא ידע, ורק אני עדות יחידה לקורות הטירה`. כך סיפרה הלנה ויותר לא אמרה ולא דיברה. אולי הוסיפה משפטים ספורים, משפטי סיום או משפטי פתיחה, לעיתים מעט, לעיתים יותר, וכל היותר היה על ההווה וכל המעט היה על העבר, ועתיד לא היה``. בתה של הלנה, אליזבת, היא ליזי דורו
"איפה אבא שלי?" רעדתי בכל הגוף ולמרות זאת שאלתי שוב את שמוליק. "תשאלי את אמא שלך," השיב לי בקול חלש. "שאלתי כבר," התעצבנתי עליו, "תמיד אני שואלת אותה!" ניסיתי לשכנע אותו, אבל שמוליק לא ענה. ...אבא עוד יופיע, אמרתי לעצמי, למרות השתיקה של אמא שלי...למרות השתיקה של כולם, למרות שלא היו לי הוכחות לקיומו וגם לא ידעתי איך הוא נראה, לא ידעתי איך אזה
"תמיד אני זוכרת סיפורים של אחרים, והזיכרונות שלי הם רק חור שחור." יותר משלושים שנה עבדה לאה'לה במספרה השכונתית, שלושים שנה ישבה באותו מקום, על כיסא קטן בלי משענת, מול שולחן נמוך, נשמה ריח של אצטון, ניערה בקבוקי לק והקשיבה לסיפורים של כולם. היא ידעה יותר טוב מכולם על מה חלם זייצ'יק הספר, את מי באמת אהבה רוזה, החברה הכי טובה שלה, ומה הכי ט
"בראשית שנות החמישים קמה במדינת ישראל ארץ חדשה, היא ארץ כאן. תושביה הגיעו לכאן בעל כורחם, כל רכושם שפה זרה, מנהגים משונים, זיכרונות וסיוטים. אחרי התוהו של ארץ שם ציוו על עצמם לעשות מעשה בראשית, והקימו מחדש עולם." בראשית שנות התשעים, בשבעת ימי האבל על מותה של הלנה, אמה של המחברת, נפגשו שוב בארץ כאן ההווה והעבר, החיים והמתים, ההורים והבנ
שדרנית הרדיו משולחת הרסן עמליה בן עמי שוב הדהימה את מאזיניה. "לסיום תוכנית הלילה אשמיע לכם שלאגר מהלאגר", הודיעה למיקרופון, והשמיעה את "פונאר": "שקט, שקט, בני, נחרישה, פה צומחים קברים..." השידור יחולל גל הדף בחייהם של שני גברים: האחד הוא חזי זוננשיין, פרופסור להיסטוריה בסורבון; האחר הוא גדי גרין, מיליונר בעל רשת אופטיקה בניו יורק. הם מ
פריז, יולי 1942: שרה בת העשר ומשפחתה נעצרים על ידי הנאצים באקציה של "וֶל־ד´איב". לפני שהמשטרה לוקחת אותם, שרה נועלת את אחיה הקטן, מישל, במסתור החביב עליהם, הארון שבחדרם. היא שומרת על המפתח במחשבה שתחזור בתוך שעות ספורות. פריז, מאי 2002: לקראת מלוא שישים שנה לוול־ד´איב מתבקשת ג´וליה ג´רמונד, עיתונאית אמריקאית, לכתוב על היום השחור הזה בעב
השנה היא 1942 בברלין. ברונו הוא ילד גרמני, לא יהודי, שאביו הוא איש אס.אס בכיר. כשאביו מקבל קידום, משפחתו עוקרת מביתה. גדר גבוהה נמתחת עד לקצה האופק במקום החדש שבו ברונו ומשפחתו מתגוררים, וברונו הסקרן בוחן את סביבתו החדשה ומתעקש למצוא משהו אחר, משהו שישנה את האווירה הקודרת המעיבה עליה. דרך עיניו מספר ברונו על המתרחש סביבו במחנה ההשמד
חמש שנים אחרי הנסיגה מלבנון חוזר לירז ליברטי אל השנה שטילטלה את חייו - השנה האחרונה של צה"ל על הבופור. הוא חוזר אל ריבר החובש שהבטיח למות למענו; אל אושרי הסמל, הנשמה התאומה, שנשבע לירות בו אם יאבד יד; אל זיתלאווי שהמציא שפה, ובייליס שהוריד כיפה; אל שפיצר, שדיקלם "הנרי החמישי" בשלג - ואל אלה שלא חזרו. "אם יש גן עדן" מהדהד בקול בוטה ו
הוא פעל בחשאי, ודמותו מוכרת אך לקומץ, אבל רבים חבים לו את חייהם. חייו שלו הוקדשו להצלת יהודים, להבאתם לארץ ולקליטתם כאן. כמנהל פעילות הג´וינט באירופה במלחמת העולם השנייה עסק בין השאר במימון המרד בגטו ורשה כמו גם במאמצי ההצלה שעשה קסטנר בבודפשט, היה ממארגני תנועת ´הבריחה´, ההעפלה הלא־לגאלית, וקליטת בני ארצות המזרח במדינת ישראל. אבל
רבים הספרים שעליהם נאמר שאי אפשר להניח אותם מהיד, אבל רק מעטים אכן מקיימים. אתם אוחזים באחד מהם! אלכס ולסלי טוויסדן, זוג אמריקאים מהמעמד העליון, יעשו הכול בשביל צאצא. הם יעברו טיפולי פוריות, ייסעו לכל מומחה ברחבי ארצות הברית, ישתתפו בסדנאות ובקבוצות תמיכה וירחיקו עד סלובניה, לרופא מפוקפק. שם, בעיר הבירה לובליאנה, הם יעברו טיפול ק
הפרדס של עקיבא, ספרה החדש של יוכי ברנדס, הוא רומן פוקח עיניים, מהנה ומענג לאין שיעור. רבי עקיבא הוא מהדמויות הנערצות אך גם החידתיות והשנויות במחלוקת ביותר בפנתיאון האישים של העם היהודי. פרשנים רבים שברו קולמוסים בניסיון לפענח את מסתורי הדמות הזאת, שהכרעותיה עיצבו את זהותו של העם היהודי וגזרו את גורלו למשך דורות. בספרה השאפתנ
סיפור נוגע ללב על שתי נשים שנולדו בהפרש של מאות שנים ועל מורשת האבות הקושרת ביניהן. כשאלה טרנר ובעלה עוברים מאמריקה לעיירה קטנה בצרפת, אלה מקווה לרענן את הצרפתית שלה, להתמחות בתור מיילדת ולהביא ילד לעולם. אלא שמתברר שהחיים בקהילה הסגורה אינם אידיליים כפי שציפתה. בדידותה והסיוטים הפוקדים אותה סוחפים אותה למסע לגילוי אבותיה הצרפת
"איך קוראים לה?" שאלתי בערב ההוא, כשאיחרת לחזור. "נוגה," אמרת והטלת את צרור המפתחות הכבד שלך על השידה. הרמתי מבט מפשטידת הפטריות שכבר התקררה. אני זוכרת בדיוק איפה עמדתי. בין התנור לשיש, אוחזת בתבנית הפיירקס בשתי מטליות, אחת בכל צד. ודווקא בערב ההוא לבשתי מיני שחור. לכבודך. "אבל אני קורא לה נוגי." "מה זאת אומרת 'אתה קורא לה'?" "זה אומר שהבעל
´דוקי,´ אומר הקול. ´דוקי, את שומעת אותי?´ לא יכולה לענות. ´דוקי, תחזרי´, הוא עוצר אותי מלהחליק מטה, מנסה למשוך אותי מהתהום. טעם של אלומיניום ממלא את פי. אני רוצה שיניחו לי להישאב לאי-שם אבל הקול לא מרפה, עוטף אותי כמו גל קטיפה. הקול הזה. יד מלטפת את מצחי, ריח נעים ומוכר מסתחרר סביבי. הריח הזה. אני פוקחת את עיני והחדר פורץ בסחרור מטורף.
חשיש בגיל שתים עשרה... הרואין בגיל שלוש עשרה... עיסוק בזנות בגיל ארבע עשרה... סיפור נעוריה של כריסטיאנה פ. הוא סיפור מדהים, שאינו נותן מנוחה. בגילוי לב חושפני, בדייקנות מפתיעה של זיכרון היורד לפרטים, בפשטות נוקבת עד כדי אכזריות, ובבהירות אינטליגנטית להפליא, מתארת כריסטיאנה את כל מה שעבר עליה ב``שנות הסמים`` שלה, עד אשר עלה בידה - שלא כמ
יום אחד מתהפכים חייה של דניאלה. גונן, בן זוגה הטייס, צלל עם מטוסו למדבר והיא מוצאת את עצמה לבדה עם בנה הקטן. היא שוקעת באבלה וכאבה ומתקשה להסתגל למציאות החדשה. גונן נוכח דרך קבע בדמיונה והיא משוחחת אתו ונאחזת באהבתו. אלא שהחיים חזקים יותר. בתהליך כאוב ומתיש דניאלה נחלצת מתהומות הייאוש ושם ממתינים לה שני גברים אוהבים. האחד בלתי צפ


©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ