מדף הספרים של Rosemary_Woodhouse - הספרים שדירגה

"ספר שנון, חכם, כתוב בכנות בלתי רגילה ובהבחנה דקה." טיימס, לונדון "אין סופר אמריקאי בן זמננו שבחן את החלום האמריקאי בעקביות ובחדות כמו צ'רלס בוקובסקי." פרנסיסקו כרוניקל "מר בוקובסקי כותב היטב, בקצב נעים לאוזן, בחכמה ובבהירות... האנשים בעבודותיוהם אנשים אמיתיים..." ניו יורק טיימס "הגיל לא אילף את בוקובסקי... הוא עדיין שואג ומרעיד ארץ,

"... בלב ההתאבדות המערבית, היה ברור שאין להם כל סיכוי." מישל וברונו הם אחים למחצה. אמם זנחה אותם בילדותם מפני שהעדיפה לבלות את שנות השישים והשבעים בפעילות מינית והדוניסטית אינטנסיבית, דרך כל גלגולי התרבות האלטרנטיבית, מהתנועה ההיפית ועד לניו אייג'. ברונו הוא מורה, גרוש ואב לבן. הוא שקוע כל כולו באובססיה מינית נואשת ובחיפוש קדח

בדרך ריאליסטית, חיה ומלאת הומור מתאר המחבר את חיי היומיום בצ'כוסלובקיה של ימינו. העלילה המגוללת חמישה ימים בחייהן של שבע דמויות בעיירת-מרפא קטנה, מרתקת ומעוררת למחשבה.

העיר פראג במחצית שנות החמישים: המשטר שולט ביד ברזל אך הסופרים ממלאים פיהם מים. בתוך זה מתואר גבורו של הספר, ירומיל הנער - המשורר על כל פרשיות אהבותיו, וכן אמו ומערכת היחסים שביניהם. "אל תאמרו שירומיל משורר גרוע! הוא משורר מחונן, בעל דמיון ועוצמת רגש גדולים. אך כמובן הוא גם מפלצת..." מתוך העלילה המרתקת ששזור בה ההומור השנון של קונדר

הקלות הבלתי נסבלת של הקיום הוא סיפורם של ארבעה אנשים וכלב: טומאש, מנתח שסולק ממשרתו אחרי הפלישה הרוסית לצ'כוסלובקיה, רודף נשים בחיפוש מתמיד אחר ייחודן. טרזה, מגישה במסעדת מלון בעיר שכוחה, שבאה להציע לו את נאמנותה. סבינה, ציירת, שחייה שרשרת בגידות וניסיון אמיץ לשמור על עצמאותה. פראנץ, מרצה באוניברסיטה בז'נבה, החולם הנצחי, וקרנין, כלב

"ספר הצחוק והשיכחה", מאת הסופר הצ'כי הגולה מילן קונדרה, הוא רומן המורכב משבעה סיפורים נפרדים לכאורה, אך למעשה הינם ואריאציות מעודנות על מוטיב אחד - גלות, פרידה, געגועים. זה ספר על מעברי - גבול: הגבול שבין ארץ לארץ, הגבול שבין מציאות להזייה ולערגה, הגבול שבין תקווה לייאוש. שבין ציפייה להגשמה; על נדידה בחלל התלישות וחזרה מתמדת אל הכאב ה

"מילכוד 22" - מקורי, מטורף, פראי ומבעית - תצוגה מעוררת התפעלות שתפגע בקוראים רבים כשם שתענג אחרים. תיאור ריאליסטי ומלא עוצמה של משימות הפצצה, על המטוסים המתרסקים והאנשים הזועקים והמתים בהם... "מילכוד 22" מעורר צחוק מריר ופראי. הוא לא ישכח כלל על - ידי אלה אשר יוכלו לעכל אותו". (ניו יורק טיימס) "...כתוב בצורה מבריקה. מהדהד בצחוק מטורף". (טיי

"צאצא ישיר של מדריך הטרמפיסט לגלקסיה." - ניו יורק טיימס   על פי הספר "נבואותיה הנחמדות והמדויקות של אגנס נאטר, מכשפה" העולם יחדל מלהתקיים בשבת. בשבת הקרובה, ליתר דיוק, ממש לפני ארוחת הערב. אז צבאות הטוב וצבאות הרע יתאספו, היבשת האבודה אטלנטיס תתרומם ממעמקי הים, וגשם של צפרדעים יתחיל לרדת.    יום הדין קרב ואף אחד כבר לא יוכל לעצור אותו.

בספר נכללים עיקרי משנתו של בובר בדבר מהות עמידתו ודרכו של האדם בעולם. הוא נדרש לשאלות רבות וביניהן: האם קיומו-הווייתו של אדם היא מתוך דימוי או מתוך יישות, ומה היא משמעות הקיום מתוך אלה? האם יש "שיחה" בין בני-אדם או שמה שנראה כשיחה אינו אלא "פיטומי מלים"? מתי שיחה היא שיחה, ומתי היא דו-שיח אמיתי? מה מקומם של הצמדים אני-אתה ואני-הלז ומתי ה

"ערב טוב גבירותי ורבותי...היקום שאנו מכירים קיים למעלה ממאה ושבעים אלף מיליון מיליארדי שנים ויגיע לסופו בעוד קצת למעלה מחצי שעה...אני המארח שלכם הלילה...הגעתי כרגע היישר מן הקצה האחר לגמרי של הזמן...הערב אהיה עמכם לכל אורכו של מאורע היסטורי זה, סופה של ההיסטוריה עצמה!" אלה דברי המארח במסעדה שבקצה היקום, שאליה מגיעים גיבורי ספרנו במסע

אֶדמוֹנד דַנטֶס מהעיר מַרסֵיי הוא ימאי צעיר ישר ואמיץ, העומד להתמנות לרב-חובל ולשאת לאישה את אהובת נעוריו. שניים ממכריו, המתקנאים בהצלחתו ובאושרו, טופלים עליו האשמה בשיתוף פעולה עם מתנגדי המלך. חגיגת האירוסים של דַנטֶס נקטעת במעצר, והוא נכלא בתא אפל במצודת איף האימתנית. כעבור עשרים ושלוש שנה מופיע בפריז הרוזן ממוֹנטֶה כּריסטוֹ,

קנדיד של וולטר היא אחת הסאטירות הטובות ביותר שנכתבו מאז ומעולם. היא תוקפת את הטענה כי הרע הוא חלק מהקיום האנושי, שעלינו לקבל את גורלנו מתוך אמונה שלכל מה שקורה יש סיבה מוצדקת ושאנו חיים "בעולם הטוב ביותר מבין העולמות האפשריים". וולטר רואה בגישה זו תגובה אומללה לסבל האנושי. העלילה הקלילה והקצרה עוקבת אחר קורותיו האבסורדיים של ק

סאראמאגו הוא היום הבולט שבסופרי פורטוגל. "דברי ימי מינזר" (1982), ספר מונומנטלי על רקע המאה ה - 17, זכה ללמעלה מ - 20 מהדורות, ראה אור בתרגום ב - 25 ארצות, וקיבל שורה של פרסים ספרותיים. לקורא העברי צפוי מיפגש ראשון המזכיר בעצמתו את המיפגש מעורר ההשתאות עם "מאה שנים של בדידות". ואכן, הספר - תערובת מקורית של ריאליזם היסטורי דק בפרטים ושל פנטסי

ז`וריס-קרל הויסמנס הוא גדול הסופרים הצרפתים של עידן ה``דקדנס``, סוף המאה התשע-עשרה. בתחילת דרכו הספרותית השתייך לאסכולה הנטורליסטית של זולה, אך כבר שם התבדל בסגנונו התזזיתי והסובייקטיביסטי, שמגיע לשיאו ברומו זה, הרומן האציין את פרידתו מן הנטורליזם. גיבורו של ``להפך``, דז-אסנט, הוא בו אצילים עשיר וספוג בתרבות, המייצג באופן קיצוני את מ

"פרחי הרע" יצירת הענקים של שארל בודלר (1867 - 1821), היא ללא ספק מהנישאות שבפסגות השירה העולמית. בדברי ימיה של השירה הצרפתית אין יצירה שהשפעתה היתה כה מכריעה וגורפת, מאז שפורסמה ב -1837 ועד עצם ימים אלה. שארל בודלר הוא מחוללה של המודרנה בשירה, ושירתו, כדברי ט.ס. אליוט: "היא בוודאי המופת הגדול ביותר של שירה מודרנית בשפה כלשהי". הופעת "פרחי

"ויש בעוני עוד הרגשה שהיא נחמדה גדולה. נראה לי שכל מי שהיה תפרן התנסה בה. זו הרגשה של הקלה, כמעט של עונג, שמקורה בידיעה שסוף-סוף אתה דפוק וזרוק באמת." ביצירת מופת זו, הנודעת בתיאורי העוני הריאליסטיים וחסרי הסנטימנים שבה, אורוול מספר את הרפתקאותיו של סופר בריטי חסר פרוטה שמוצא את עצמו בלבן החולה של שתי בירות אירופיות גדולות. כשוטף כ

טיטוס פטרוניוס ארביטר, שמכונה אף גיוס פטרוניוס, נחשב לאחד מגדולי הסופרים הלאטיניים ברומא במאה הראשונה. סאטיריקון, ספרו הידוע ביותר, תורגם לשפות רבות אך זהו תירגומו הראשון לעברית. מדובר במסמך ספרותי והיסטורי חשוב שהופעתו היא חג לקורא העברי. התרגום שלפניך מאפשר לקורא העברי להתוודע לראשונה לאחת היצירות הקלאסיות והחשובות בספרות

"האם האח הגדול קיים?" "ודאי שהוא קיים. המפלגה קיימת. האח הגדול הוא התגלמות המפלגה." "האם הוא קיים באותו מובן שאני קיים?" "אתה לא קיים."   1984, הרומן הדיסטופי הנודע ביותר בספרות העולם ועדיין המפתיע בחיותו ובאקטואליות שלו, ראה אור לראשונה ב־1949. ג'ורג' אורוול חוזה בו חזות דמיונית קשה על דמותו החברתית והפוליטית של העולם בעתיד, עולם השרוי במל

With his trademark growl, carnival-madman persona, haunting music, and unforgettable lyrics, Tom Waits is one of the most revered and critically acclaimed singer-songwriters alive today. After beginning his career on the margins of the 1970s Los Angeles rock scene, Waits has spent the last thirty