מדף הספרים של מיטל - הספרים שדירגה

אט - אט, בנשימה ארוכה, במונולוג אחד ושלושה ספורים, נפרשות תולדותיה של משפחת אופים. יחסים מורכבים של אבות ובנים, אהבת - אם ואהבת אשה. סיפור של שכול ומסירות, כאב וזיכרון, מירושלים והגליל של ראשית המאה עד לכפר בשפלה של שנות השבעים. כל זה בכתיבתו הכנה, רבת ההמצאה והדמיון, של מאיר שלו, שכבשה את לב הקוראים ב"רומן רוסי".

"הייתי בן שתים - עשרה כשהלכתי על מים בפעם הראשונה", כך מתחיל הרומן המפתיע והמרתק הזה, המספר את סיפורו שך נער יתום חסר - כל, שאיש כריזמטי מסתורי אוסף אותו מן הרחוב ומלמד אותו לעוף האוויר, פשוטו כמשמעו. במחיצת מורו, שנהיה לו כאלוהים וכאב, הוא יוצא למסע ארוך אך חיים מלאי מסות, הרפתקאות ותהפוכות, שיעלה אותו אל פסגות של אושר ועושר ויוריד או

הסיפור מתרחש בשכונת היהודים של כפר פרסי קטן בראשית המאה, ובמרכזו שתי נשים-ילדות: פלורה הצחקנית, המפונקת, ודודניתה נזי, יתומה עמלנית, נחבאת אל הכלים.    נזי בת האחת-עשרה מאורסת מילדותה לבן-דודה מוסא, ומחכה בקוצר רוח ליום שתוכל להינשא לו. פלורה בת חמש-עשרה, וכבר בחודשי הריונה האחרונים: בעלה, הסוחר הנכלולי שאהין, עיבר אותה בליל ליקוי-יר

המעגל הסגור של הזיקנה והחולי משקף כראי גרוטסקי ונוגע ללב את החיים שמחוצה לו, על היצרים, הפחדים, החלומות והבדידות שבהם. בכתיבתו הרגישה והמדויקת, שכבשה לה מקום ייחודי בספרותנו, מתאר כאן המחבר את המראות והקולות, הקונפליקטים ורגעי החסד של גברים ונשים בערוב יומם, שבצירופם יוצרים סיפור רב עוצמה החורג מגבולות העולם המצומצם לכאורה שהם מ

פלורנטינו אריסה לא פסק מלהגות בפרמינה דאסה ולשמור לה אמוני נצח ואהבת עולם כל חמישים ואחת השנים ותשעת החודשים וארבעת הימים שעברו מזמן שדחתה אותו, כשהיה בן עשרים ושתיים, לאחר אהבה ארוכה ורצופה מכשולים, ונישאה לאחר. לא היה לו כל צורך לעשות את החשבון ולסמן קו קו על קיר בתא כלשהו, כי לא עבר יום שלא קרה משהו שהזכיר לו אותה. האהבה לכל פניה

כעס צדקני... פחד תמים... מאחר שזעמה של הסבתא לא יצא עדיין מן הכוח אל הפועל, נעשינו, כריס ואני, חסרי זהירות. לא תמיד שמרנו על צניעות בחדר המיטות. היה קשה לחיות יום אחר יום, תוך הסתרה מתמדת של חלקי גופך האינטימיים ביותר מעיני בן - המין האחר. ואם נהיה גלויי לב עד הסוף, לאיש מאיתנו לא אכפת היה מי יראה מה. היה צריך להיות לנו אכפת. היה עלינו להיז

הודו הקולוניאלית של שנות העשרים. בספר ססגוני וקסום, שבו מציאות ודמיון מתערבבים זה בזה, וכך גם הצחוק והדמע, מספר המחבר על חייהן של היוצאים מגדר הרגיל של כמה דמויות. אנוראדהה היפיפייה, בעלת כשרון השירה הנדיר, ווארדמאן בעלה, רופא יפה תואר המתייסר בסודות מענים: נאנדיני, אמנית חסרת מעצורים עם חיבה עזה לפנתרים ונטייה ללכת על המים, שלו

**מהדורה חדשה דצמבר 2024** “זה היה רעיון של עמיחי, הפתקים. מה שחשבתי, הוא אמר, זה שכל אחד מאיתנו ירשום על פתק איפה הוא רוצה להיות בעוד ארבע שנים, מכל הבחינות. ובעוד ארבע שנים נפתח את הפתקים ונראה מה קרה בינתיים.״ כך, במשחק תמים לכאורה, נפתח הרומן משאלה אחת ימינה. ומכאן —הכול מסתבך. בשנים שחלפו מאז ראה אור לראשונה בשנת 2007, הפך משאלה אחת ימ

נולד בשנת 1926 בבגדאד, עיראק. מגיל צעיר היה מעורה בחייה הפוליטיים של אותה ארץ נוקשה. כבר בהיותו בן 17, התמנה חבר - מערכת בכמה כתבי - עת מחתרתיים. בשל פעילות זו נאלץ לברוח בשנת 1946 לפרס, שם חידש את פעילותי הפוליטית נגד שליטי עיראק. כתוצאה מכך תבעה ממשלת עיראק את הסגרתו לידיה. הוא הוכרח לרדת שוב למחתרת, ולאחר מספר חודשיס עלה ארצה. עם תום ש

עיתונאי ישיש מחליט להעניק לעצמו ליום הולדתו התשעים ליל אהבה עם נערה בתולה. הלילה הזה, בבית זונות באחת מסמטאותיה הציוריות של עירו, עתיד לשנות את חייו של הזקן הערירי שכבר ראה את עצמו עומד על ספו של המוות, והוא זוכה באמונה המחיה שעוד יחגוג את שנתו המאה ואז ימות באחד הימים לא מזקנה כי אם "מאהבה בפרפורי גסיסה מאושרים".   ספרו החדש של מא

בגיל 15, עם מעט כסף בארנק ובגדים שדחס לתיק קטן, בורח קפקא טאמורה מביתו, מעברו, מקללתו האיומה של אביו. מצויד במשאלה עתיקה - למצוא את אחותו ואמו שעזבו את הבית כשהיה בן ארבע - הוא יוצא לדרך בלי לדעת לאן תוביל. ממש כמו נאקאטה, זקן פגוע מוח המתפרנס מאיתור חתולים אבודים, שנהדף אל המסע הראשון בחייו בנסיבות קיצוניות לא פחות. שני סיפורי המסע, ש

סירוה מריה, בתו יחידתו של המרקיז דה קסלדוארו, נולדה פגית במאה השמונה - עשרה בעיר נמל קריבית, והמיילדת אמרה שהיא לא תחיה. באותה שעה נדרה דומינגה דה אדוינטו, השפחה הכושית התקיפה שמשלה בבית האציל, נדר לקדושיה שלה, שאם תחיה הילדה לא יגזז שער ראשה עד ליל כלולותיה. והילדה חייתה. אמה שנאה אותה מלידתה, אביה לא התעניין בה, ולכן היניקה אותה

רצח מסתורי, פרשת אהבים חשאית, דירת מסתור שאיש אינו יודע מה מתרחש בה באמת - אלה הם כמה מצירי העלילות שהרומאן הזה, המתרחש כולו בתל - אביב, בנוי מהן. מקצת גורלות החיים המצוירים כאן מתקיימים זה בצד זה, ומקצתם נפגשים, נתקלים, ואף נחבטים זה בזה בכוח. בתוך כך מתחוללות דרמות קטנות וגדולות, עצב מתערבב עם צחוק, טרגדיה נושקת לגרוטסקה, וכך הולכת

כשהייתי קצת יותר גדול, אבא שלי לימד אותי לרכוב על אופניים בלי גלגלי עזר. זה היה בפאתי אמסטרדם, במגרש החניה של פארק שעשועים ענק. ניסיתי לסובב את הדוושות, והוא רץ מאחורי והחזיק את הברזלים שמאחורי המושב. על הפעם הראשונה שהוא עזב אותם ושיחרר אותי לרכוב לבד, איבדתי את שיווי המשקל ונפלתי. הולנדים הצביעו עלינו וצחקו. הזענו בטירוף, אני מ

טימבוקטו היא ארץ המתים, ארץ הפלאות החלומית שמעבר לחיים, ולשם מועדות פניהם של גיבורי הספר: הנווד היהודי וילי ג' כריסמס (לבית גורביץ') - הוגה דעות, משורר ונביא בעיני עצמו, וחולה - רוח שיכור ומסומם בעיני זולתו - ומיסטר בונס, כלבו, בן - לוייתו וידיד - נפשו של וילי. קורות נדודיהם של השניים, על רקע הנוף האמריקני של שנות השבעים, ומערכת היחסים

מחוצה לה, הוא גם אצן חובב למרחקים ארוכים, שהשלים עשרות ריצות מרתון ואף ריצת אולטרה מרתון ל-100 ק"מ. על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה הוא ספרו האישי ביותר של הסופר היפני, המאפשר הצצה נדירה לנפשו ולחייו של מחברם של רבי מכר רבים, גדול סופרי יפן כיום ואחד מהסופרים הזרים הנקראים ביותר בישראל. מורקמי הוא זוכה פרס פרנץ קפקא לשנת 2006 ופרס י

לאחר שהחליפה טאמילה סורוש את הרעלה השחורה ברעלה של ורדים ונישאה לאהוב ליבה האמריקאי, מוכנה טאמילה גם לחלום באנגלית. בספר ההמשך לרב המכר רעלה של ורדים, טאמילה מוצאת שהחיים בארץ החופש אמנם טובים יותר מהחיים באיראן אך רחוקים מלהיות מושלמים. יותר מכול רוצה טאמילה לבנות זוגיות ומשפחה עם גיבורה האמריקאי ולקבל אשרת תושב באמריקה, אך היא