במארס 1908 צילצל צעיר כחוש בפעמון ביתו של ג'ורג' שִׁיפִּי, המפקד של משטרת שיקגו, וביקש לפגוש אותו כדי למסור לו מעטפה. הצעיר היה לזרוס אָוֶרבוך, כבן 19, מהגר יהודי ממזרח-אירופה שחמש שנים קודם-לכן עבר עם משפחתו את הזוועות של פוגרום קישינֶב המפורסם. שיפִּי לא בדק את תוכנה של המעטפה. הצעיר נראה לו נוכרי ואנרכיסט, ודאי רוצח-מתאבד. אמריקה הית
סמפרון, חתן פרס ירושלים לספרות לשנת 1997, יליד מדריד (1923), כותב בצרפתית, סופר, איש קולנוע, מחזאי, פולייקאי, גולה מספרד לאחר נצחונו של פראנקו ב - 1939, לוחם במסגרת תנועת ההתנגדות הצרפתית לשלטון הנאצי שנתפס על -ידי הגסטאפו ונשלח לבוכנוואלד, משם שוחרר בסוף מלחמת העולם.
'הכתיבה או החיים' הוא ספרו של ניצול בוכנוואלד - קרעי סיפור הנחתכים בהגו
ערב הכיבוש הנאצי הבריחו הוריו של ז'אק אוסטרליץ את בנם בן החמש מפראג לבריטניה ברכבת עמוסה בילדים-פליטים. הם עצמם נספו אחר כך במחנות ההשמדה. בבית הכומר במחוז ויילס, שאליו הגיע ז'אק, הוא קיבל זהות חדשה וגדל ללא כל זיכרון של ילדותו המוקדמת. לימים, הוא נעשה להיסטוריון של הארכיטקטורה, ומחקר שערך בתחנת הרכבת "רחוב-ליוורפול" בלונדון עורר בו
בילי המקסים הוא סיפור על עיקשותה ועמידותה של האהבה, על ייסורי האבלות, על בדידות אין קץ, אבל גם על חברות, נאמנות ונחמה.
בילי המקסים מספר את סיפורו של בילי לינץ', שאכן היה מקסים;
מקסים, אוהב וחלש מכדי לנצח במלחמת החיים.
חבריו ובני משפחתו של בילי, בני הקהילה האירית - אמריקנית, נאספים בבר קטן בברונקס.
הם באו לנחם את אלמנתו של אחד מאחר
בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד.
מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה.
ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק
"באחד משני חדרי הרווקות תלו הבחורות בסתר, על חוטים שהן מתחו תחת למיטות, תחתוניות משי וכותנות לילה מהבית, שמהן לא יכלו להיפרד לטובת מחסן הבגדים.
כל עוד גרו באוהלים וברפת נטולת הפרטיות, החביאו אותן בתרמיליהן;
עכשיו לבשו אותן וחוו שוב, כמו בברית המועצות, ריגוש מחתרתי.
"הביתה הוא סיפורו של קיבוץ מלידתו עד מותו.
זהו סיפורם של אנשים שע
אלינג וש?יל-?י?רנ?ה, בני שלושים ומשהו, גרים יחד בדירה מוגנת של עיריית אוסלו. לאחר תקופה במוסד הם משתדלים לבנות חיים עצמאיים. כל מפגש עם אנשים, בפרט עם אנשים חדשים, גורם להם חרדה, אבל הם ``עובדים על עצמם`` ומתקדמים. פרנק, העובד הסוציאלי שמלווה אותם בתהליך זה, עוזר להם ברגעים של החלטות קשות, יוצא אתם לבלות ואף מזמין אותם לארוחה בביתו. אט-אט
זהו סיפורו של אחד מגדולי הספרות האיטלקית החדשה על מעין דאנטה של עיירה ועל אהובתו המופקרת, שהוא מבקש להעלותה לתפקיד ביאטריצ'ה, בעט אמן, שיש בו צירוף של רכות, הומור וריאליזם, מתאר איטאלו סבבו את הוויתו של איש קטן ורפה-רוח שחייו נקלעים בין סערת יצרים ואהבה נואשת לבין פכחון אכזרי.
הרומאן `יהודים סתם`, שהופיע בווארשה ב1936- (מתרחש בסביבות 1900), הוא מן היצירות הגדולות השכוחות של המודרניזם היהודי. זהו ספר שמקומו ליד `סיפור פשוט` של עגנון, או (ברגישות הסגנונית) לצד `חיי נישואים` של פוגל. בנטוראליזם לירי אפל, ובסגנון בעל תנופה דימויית מטאפורית בלתי נשכחת, עוקב הספר המרתק הזה אחר התבגרותו האירוטית-סקסואלית של נער יהודי,
המסה משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם נחשבת לאחת מיצירות המופת של דיוויד פוסטר וואלאס. כוחו האינטלקטואלי והרגשי באים בה לידי ביטוי רב עצמה. בזכות כישרונו הרנטגני לפרק מבנים ומנגנונים חברתיים לגורמים ולחשוף את הזיוף העומד מאחוריהם, הופך שיט התענוגות בקריביים למקור בלתי נדלה לחקר סוגיות כמו פרסום ושיווק, הזדקנות, הגירה, הירר
"אבל כל צל הלוא הוא ילדו של האור,
ורק מי שיודע אור וחושך, מלחמה ושלום, עלייה וירידה,
חי חיים אמיתיים."
העולם של אתמול הוא תיאור מרתק ומרגש של תקופה שלמה שחרבה, סגנון ותפיסת חיים שאינם אפשריים עוד. בסגנונו הצח ובהיר המחשבה משחזר צוויג את חיי התרבות של אירופה במחצית הראשונה של המאה העשרים ואת הזעזוע האדיר עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה