מדף הספרים של קוטי - הספרים שדירג


כאן נמצאים הספרים שקרא והדירוג שנתן לכל אחד מהם.


קוטי
בן 55
נהרייה



Simania RSS

מדף הספרים של קוטי - הספרים שדירג


מיין לפי: הצג כ:
לראות בעיניים פקוחות... שלושה סיפורים, פרי עטו של אחד הבולטים שבסופרינו, שקובץ הסיפורים הקודם שלו`שקיעה כפרית`- זכה להצלחה רבה בקרב הקוראים ובעיני הביקורת. עתליה, בת הקיבוץ, אם לבת מתנכרת, בת לאב רופס דעת, סובבת בעולם אטום ומנותק. ברגר - מנהיגה הנערץ של קבוצת מחתרת אנטי-בריטית קטנה שחבריה נפוצו לכל רוח, נרדף על נפשו. דנציגר, הגבר הצ
פשיזם! פשיסט! נהפכו לתארים וכינויי גנאי נפוצים ביותר בימינו, ושימושיהם יכולים לסמן דבר והיפוכו. אבל האם אי-פעם ירדנו לעומקה של האידיאולוגיה הזו? האם בחברה שלנו נרשמת סכנה ממשית להתפרצות פשיסטית? ומה שיותר חמור: האם כבר יש בנו מאפיינים פשיסטיים? בשאלות הללו מתעסק לא פחות מאומברטו אקו, באחד המסמכים האיקוניים שלו, ולוכד ומזקק את תמצי
"אפשר שלא היו בילדותנו ימים שחיינו אותם כה במלואם, אף כי דימינו כי עברו עלינו בלי לחיותם, בימים שבילינו עם ספר אהוב" כך מתחיל מרסל פרוסט את חיבורו על הקריאה, שננתב נהקדתה לתרגום ספוו של ג'ון ראסקין שומשום ושושנים. הקריאה, אליבא דפרוסט, בעיקר של ספרות גדולה, היא חוויה המעצבת את אישיות הקורא ומפגישה את הקורא עם עצמו ועם הנצח. לספר נוסף
"אדוני! – אמרתי אני בכבוד. כאן קרתה תאונה מצערת. לפניך שטן שהִתאַנֵש... אתה מבין? הוא יצא לטיול ערב ובחוסר זהירות הלך לאיבוד ביער... ביער, אדוני, ביער! התואיל בטובך, אדוני, להראות לו את הדרך הקרובה אל הנצח? אה! אני מודה לך, כך חשבתי. להתראות!" שוו בנפשכם את השטן מגיע לביקור בעולמנו, כשהוא לבוש ומתנהג ככל האדם וכל מטרתו להשתעשע: לפתות נפש
בחמש נובלות שנונות ומרירות הסופר מקסים בילר, ״הילד הרע״ של הספרות הגרמנית, משרטט את עולמם של יהודים הלכודים בעל כורחם ברשת ההיסטוריה: בן לקאפו לשעבר מנסה להיפטר מן התמונות שגזל אביו ערב מלחמת העולם השנייה; חוקר אמנות יהודי נוסע לברלין להלוויית בתו; נער גרמני מתמודד עם מות אחיו הבכור במלחמת יום הכיפורים; סופר יהודי־אמריקני עוסק ב
מברק מליצי, כמעט תיאטרלי, מפר את שלוות חייה של אסתר: לאיוש מגיע לביקור. עשרים שנה לא התראו, ובהן הצליחה, אט אט לעמעם את הכאב, אולי אף לשכוח את הנוכל אשר שדד את לבה, את כספה, את עתידה. ועכשיו לאיוש חוזר, ואיש אינו יודע מדוע. בכיסם של אנשי המקום בוערים שטרי חוב ישנים, נונו הזקנה – המתגוררת
ביצירה המופתית הזאת ניקול קראוס צוללת ללא מורא לעומק היחסים בין גברים ונשים ולשלל המתחים שהם מעוררים מאז ראשית הימים. קובץ הסיפורים להיות גבר נע סביב העולם ובמרחבי ההווה ומציג דמויות גבריות שונות - אבות, מאהבים, חברים, ילדים, פתיינים, ואפילו בעל אבוד שאולי לא היה כלל בעל מעולם. הסיפורים משקפים ומהדהדים להפליא זה את זה באיזון כה
מרינה, אשה צעירה, מגיעה בקיץ לחופשה של חודש באַלפִּים האיטלקיים. לבדה, בלי בעלה, יהיה עליה להתמודד עם חוסר-האונים שלה כאם שבנה בן השנתיים, שכמעט אינו מדבר, בוכה בלי הפסקה, יומם ולילה. בעל-הבית שלה, מנפרד, מתגורר בקומה שמתחת לדירה ששכרה אצלו. השניים בקושי מחליפים מלה. מנפרד הוא מדריך טיולים שתקן וקשוח, איש סגפן ומתבודד, שונא נשים מוש
בבוקר ההוא, כשהקיץ ג׳ים סאמְס [...] מחלומות טרופים, הוא ראה את עצמו והנה נהפך במיטתו ליצור ענקי. ג׳ים סאמס, ג'וק פשוט, ניעור יום אחד והנה הוא ראש ממשלת בריטניה, ומשימתו בגלגול הזה – להעביר בפרלמנט תוכנית שתהפוך את הכלכלה על פיה. התוכנית זכתה לתמיכת העם. ועכשיו מוטל על סאמס, חיה פוליטית, לעשות הכול כדי לעמוד במשימה שנשלח אליה. הוא ירמה
"לכל אחד מאיתנו יש שלושה סוגי חיים: חיים ציבוריים, חיים פרטיים וחיים סודיים..." (גבריאל גרסיה מרקס) ב־1999, לאחר שפירסם שלושה רומנים שהפכו לספרי פולחן וזכה בפוליצר, הסופר המפורסם נתן פולס מכריז על סיום קריירת הכתיבה שלו ופורש לבּומון, אי פראי ויפהפה לחוף הים התיכון. סתיו 2018. במשך כעשרים שנה נתן פולס לא התראיין ולו פעם אחת, אבל ספריו
לפעמים כישלון הוא ניצחון סמוי. יונתן ברנע עשה טעות. הוא ידע שאסור היה לו להכניס לביתו את הצעיר שביקש את עזרתו באישון לילה. כבר שנים שהוא שופט בבית המשפט הקהילתי וזו הפעם הראשונה שבה אחד המשתתפים בתוכנית מופיע על סף דלתו. הוא ידע ששום דבר טוב לא יצא מזה, אבל לא הצליח לסרב. הוא לא יכול היה לשער כמה רע זה עומד להיות. ענת נחמיאס עשתה את ה
בתוך הרעב, הייאוש, המוות והאלימות של אושוויץ אפשר היה למצוא בכל זאת גם כמה מאורות זעירים. למשל ספרים. בבלוק המשפחות מצויים שמונה ספרים ועוד כמה “ספרים חיים“ - מורים שיודעים לדקלם ספרים שלמים בעל פה. אסור בשום אופן שהנאצים יגלו את דבר קיומם של הספרים האלה. העונש על החזקתם הוא מוות מיידי. ובכל זאת נערה אמיצה אחת, דיתה, מקבלת על עצמה א
במחצית השנייה של המאה ה־19 החלה מהפכה שקטה, שמעטים בעולם השגיחו בה בזמן אמת: היהודים, שבמשך מאות שנים חיו מחוץ לחברה הכללית, זינקו אל תוך ההיסטוריה ושינו את מהלכה ואת האופן שבו אנו רואים את העולם. בכל תחום כמעט – בפוליטיקה ובכלכלה, בספרות ובציור, במוזיקה ובתיאטרון, בפסיכולוגיה ובפיזיקה וברפואה — יהודים מילאו תפקיד מרכזי בעיצוב ה
העיתונאית רבֶּקָה רוברטס עובדת בצהובון ניו יורקרי ושואפת לסקר אירועים משמעותיים יותר. כשהיא מקבלת מכתב מאסיר בשם דֶה־שוֹן פרקינס, רוצח מורשע הטוען לחפותו, היא מזהה סיפור שאינה יכולה להתעלם ממנו (אולי אפילו קרש קפיצה בשבילה) ומחליטה לחקור אותו.עשרים ושתיים שנים קודם לכן, זמן קצר אחרי שפרצו מהומות קראון הייטס ברובע ברוקלין וחשפו
המשיח היא דמות מעוררת מחלוקת ביהדות. האם משיח אמור לבוא? האם מדובר באל או בבן אנוש? האם הוא מלך גיבור, עבד סובל או כהן? האם הוא חי או מת שעוד יקום לתחייה? האם הוא חייב להיות נצר לבית דוד? פרופסור ישראל קנוהל, מחבר רב המכר איך נולד התנ״ך, יוצא לעוד מסע מרתק, והפעם לשורשי המחלוקת על הרעיון המשיחי. מן התורה דרך הנביאים ומזמורי התהילים,
ניתן לקבוע ללא היסוס כי קלאס, הרומן הארגנטינאי הגדול של המאה ה20 הצליח לשנות באופן רדיקלי את הרגלי הקריאה שלנו. הרומן הופך את הקורא לשותף של המחבר, למחבר משנה, ומשחרר אותו באופן מוחלט מדעותיו הקדומות על הקריאה ומתפקידו הפסיבי כקורא, ובכך גם מצליח לשחרר אותו מהתנהלותו הפסיבית בעולם. – פרופ׳ רות פיין, האוניברסיטה העברית   אני מעד
הנדון: סוכן 10483 מסמך זה מביא לידיעתכם את תוצאות גיוסו של סוכן 10483 והשפעותיו בין השנים 2006-2005, אשר הביאו בין היתר למותם של שישה סוכני ארגון ו-אזרחים במדינות זרות. יש להדגיש שתוכן מסמך זה רגיש ביותר ועלול לגרום לנזק מדיני בלתי הפיך אם יודלף. אם יתגלה כי 10483 עדיין בחיים, יש כמובן לחסלו מיד. המשך יום נעים, אבנר מויאל רא"ג גיוס - -
ברעננות ומתוך חדווה מוליך אותנו יהושע ברומאן־הקצר הקרנבלי הזה אל גיבורה ומקום חדשים אצלו. רקֶלֶה לוצאטו האיטלקייה־יהודייה – בת יחידה ילדותית ומפונקת, שחיה עם משפחתה האמידה בעיר קטנה ליד ונציה – נושאת על כתפיה העדינות את מלוא העלילה, הווה הנמשך פחות משלושה חודשים. אלה נפתחים בימי ההיערכות לחג־המולד ולחגיגות של ערב השנה החדשה, ש
"יאקוב וסרמן היה אחד הסופרים הנקראים והידועים במחצית הראשונה של המאה העשרים. אך משקלו הספרותי עולה וגדל עוד יותר בשנים האחרונות." (מרסל רייך-רניצקי) יאקוב וסרמן העניק יצירות מופת של הארה ספרותית." (זיגמונד פרויד) "וסרמן הוא הכוכב העולמי של סוגת הנובלה. הוא חש את העולם באופן עמוק, עתיר מחשבות ופואטיקה משלו." (תומאס מאן) "בני דורו,


©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ