“באופן כללי הפלספנות בספרון נמלצת יותר מדי. (משפטים תיאוריים של כעמוד לתיאור רחוב בכפר, זה מוגזם אפילו לפלספן עם דיפלומה). התרגום מצרפתית - זוועתי. ההקדמה - מיותרת. אבל - יש פה ושם גם תובנות יפהפיות על מהות וערך הקריאה כך שצריך לשוט הרבה במים עכורים כדי לדוג איזה דג זהב מדי פעם. שווה מאמץ, לספרון של כ 100 עמ'.”

“הרומן שלי עם פרוסט הוא קצת מוזר. חלק לא מאד קטן מהזמן אני אובד בין המילים והעמודים. אבל אז מגיע הנקודה, הסיפור, הזיכרון שאני מתחבר אליו בעוצמה רבה והכל נשכח. רק בשביל הרגעים האלה אני ממשיך לקרוא אותו. והעונג גדול. החיבור הקצר הזה היה במקור הקדמה לספר שפרוסט תירגם לצרפתית. פרוסט עוסק כאן במהות הקריאה בשבילו, אילו זכרונות יש לו מהקריאה כילד וכיו"ב חומרים דומים מהיצירות שלו. כיף. המבוא, לעומת זאת, עוסק במאבק בין הזרמים הפילוסופיים השונים וכיצד השפיע על פרוסט. מי שהתחום לא מדבר אליו רשאי (ומוכרח?) בהחלט לדלג.”

“באופן כללי הפלספנות בספרון נמלצת יותר מדי. (משפטים תיאוריים של כעמוד לתיאור רחוב בכפר, זה מוגזם אפילו לפלספן עם דיפלומה). התרגום מצרפתית - זוועתי. ההקדמה - מיותרת. אבל - יש פה ושם גם תובנות יפהפיות על מהות וערך הקריאה כך שצריך לשוט הרבה במים עכורים כדי לדוג איזה דג זהב מדי פעם. שווה מאמץ, לספרון של כ 100 עמ'.”

“הרומן שלי עם פרוסט הוא קצת מוזר. חלק לא מאד קטן מהזמן אני אובד בין המילים והעמודים. אבל אז מגיע הנקודה, הסיפור, הזיכרון שאני מתחבר אליו בעוצמה רבה והכל נשכח. רק בשביל הרגעים האלה אני ממשיך לקרוא אותו. והעונג גדול. החיבור הקצר הזה היה במקור הקדמה לספר שפרוסט תירגם לצרפתית. פרוסט עוסק כאן במהות הקריאה בשבילו, אילו זכרונות יש לו מהקריאה כילד וכיו"ב חומרים דומים מהיצירות שלו. כיף. המבוא, לעומת זאת, עוסק במאבק בין הזרמים הפילוסופיים השונים וכיצד השפיע על פרוסט. מי שהתחום לא מדבר אליו רשאי (ומוכרח?) בהחלט לדלג.”