"ערב טוב גבירותי ורבותי...היקום שאנו מכירים קיים למעלה ממאה ושבעים אלף מיליון מיליארדי שנים ויגיע לסופו בעוד קצת למעלה מחצי שעה...אני המארח שלכם הלילה...הגעתי כרגע היישר מן הקצה האחר לגמרי של הזמן...הערב אהיה עמכם לכל אורכו של מאורע היסטורי זה, סופה של ההיסטוריה עצמה!" אלה דברי המארח במסעדה שבקצה היקום, שאליה מגיעים גיבורי ספרנו במסע
לפעמים אני הולך ברחוב, ותוהה לאן כולם הולכים? לאן היא הולכת? ומאיפה לעזאזל הם כולם באים? אני עוצם לרגע עיניים, וחושב האם יש מישהו שבאמת מאושר בפנים. ושאלה נוספת, שגם עולה לפעמים, היא לכמה מהם יש פס קקי בתחתונים? זהו ספרו השני של אילן הייטנר מחבר רב המכר "חוכמת הבייגלה".
"גם כאן עכשיו זה החיים," אומר אריה אלוני לאהוד בנאי בסיפור "תורנות שמירה", ואהוד בנאי, המספר השותק של הסיפור "זוכר כמעט הכל", מאזין בניו יורק לתכניותיו של יוסף מונדי לעשות סרט על ברנר ונוצר אותן.
בין שני הקטבים הללו, בין ההווה שמצווה לחיותו ובין העבר שנצבר בדממה, מתרחשים הסיפורים של אהוד בנאי.
רשמים ממסעות, יומנים ושברי ביוגרפיה:
סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.
סיפורו הקסום של נער תמים המטייל בין הכוכבים השונים ונישא על כנפי הדמיון שבה את לב העולם כולו וזכה לאין ספור תרגומים. האיורים הנפלאים, הפשטות שמאחוריה מסתתרות תובנות עמוקות, גורמים לקוראים בני כל הגילים למצא את עצמם בסיפור - כאילו - ילדים זה.
אחד הספרים החשובים והעמוקים של דורנו - מסע מדהים של אדם בחיפוש אחרי זהותו. סיפור מופלא של אדם המבקש את האמת. ספר שעשוי לשנות את יחסך אל החיים ולחדד את תחושותיך לגבי משמעותם. אב ובנו באודיסיאה מזעזעת של גילוי - עצמי. ספר המדבר ישירות אל המבוכות והיסורים של היקום האנושי. ספר נוגע ללב, כואב. ספר חיים נשגב. אלה הם רק כמה מן הדברים שנכתבו
יצירת המופת סולאריס נחשבת לאחד הספרים הגדולים של המאה העשרים. היא ראתה אור בפולין בשנת 1965, ומאז תורגמה ל35 - שפות, זכתה לשני עיבודים קולנועיים ונמכרה במיליונים רבים של עותקים. כישרונו של סטניסלב לם לשלב בין סיפור סוחף לדיון מרתק בסוגיות פילוסופיות מתחום המדע, המוסר, הפסיכולוגיה והתקשורת, ריתק אליו קהל קוראים עצום בעולם כולו. קריס
דצמבר, 1987.
מחלקה של חיילי נח"ל, כולם חברי ילדות מחיפה, מוזעקת מתוך הטירונות למחנה פליטים בלב עזה.
המשימה היא לדכא ניצנים של התקוממות מצד האוכלוסייה המקומית, ולחזור בתוך ימים ספורים לשק"ם של מחנה שמונים.
אבל הימים נמתחים לשבועות, חודשים ושנים.
שלוש שנים של שירות סדיר במה שהפך לאינתיפדה הראשונה.
המציאות המוטרפת הופכת כל ערך שהם
הספר ``התפוז המיכני`` שראה אור באנגליה בתחילת שנות ה70-, והסרט שנעשה בעקבותיו, הפכו מיד עם פרסומם לנכסי צאן ברזל של התרבות המערבית והעולמית, ולא בכדי. עולם העתיד הקשה והאכזרי המתואר בתפוז המיכני נשלט על ידי הטלוויזיה מצד אחד ועל ידי כנופיות רחוב ברוטליות מצד נשי. בעוד התושבים של עולם מאוחד נמסר ובמידע מסתגרים בבתיהם וצופים באקרנים ה
תרגום חדש - עם אחרית - דבר מקיפה - של כל הסיפורים וקטעי הפרוזה שפירסם קפקא בימי חייו. בכרך מכונסים בין השאר סיפורי - המופת "הגלגול", "במושבת העונשין", "אמן צום", ו"יוזפינה או עם העכברים", וכן קובצי הסיפורים והפרוזה הקצרה "התבוננות" ו"רופא כפרי". מיטב יצירתו של אחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים, אשר ביטא את אי - הוודאות הקיומית של האדם בע
ויש בעוני עוד הרגשה שהיא נחמה גדולה. נראה לי שכל מי שהיה תפרן התנסה בה. זו הרגשה של הקלה, כמעט של עונג, שמקורה בידיעה שסוף־סוף אתה דפוק וזרוק באמת." ביצירת מופת זו, הנודעת בתיאורי העוני הריאליסטיים וחסרי הסנטימנטים שבה, אורוול מספר את הרפתקאותיו של סופר בריטי חסר פרוטה שמוצא את עצמו בלִבן החולה של שתי בירות אירופיות גדולות. כשוטף כל
"האם האח הגדול קיים?"
"ודאי שהוא קיים. המפלגה קיימת. האח הגדול הוא התגלמות המפלגה."
"האם הוא קיים באותו מובן שאני קיים?"
"אתה לא קיים."
1984, הרומן הדיסטופי הנודע ביותר בספרות העולם ועדיין המפתיע בחיותו ובאקטואליות שלו, ראה אור לראשונה ב־1949. ג'ורג' אורוול חוזה בו חזות דמיונית קשה על דמותו החברתית והפוליטית של העולם בעתיד, עולם השרוי במל
איפה זה רחוב כינרת, שאלתי את הבחורה שטיילה עם הכלב בלילה בנווה צדק. היא ענתה לי שהיא גרה שם, אז אמרתי לה שאשמח לראות את דירתה כדי להבין מה "הסטנדרט" באזור, כי אני מחפש דירה. עלינו אליה הביתה. היא הציעה לי קפה, אחר כך עוגיות, אחרי זה סיגריה ואחר כך קצת וויסקי.
היא נשכבה לידי במיטה והסתכלנו אחד על השני בעימים. היא הדליקה סיגריה ואני הד
חמש שנים אחרי הנסיגה מלבנון חוזר לירז ליברטי אל השנה שטילטלה את חייו - השנה האחרונה של צה"ל על הבופור.
הוא חוזר אל ריבר החובש שהבטיח למות למענו;
אל אושרי הסמל, הנשמה התאומה, שנשבע לירות בו אם יאבד יד;
אל זיתלאווי שהמציא שפה, ובייליס שהוריד כיפה;
אל שפיצר, שדיקלם "הנרי החמישי" בשלג - ואל אלה שלא חזרו.
"אם יש גן עדן" מהדהד בקול בוטה ו
כמו רובינזון קרוזו על אי, באומץ רב ובתושיה, מסתתר ילד יהודי בבית הרוס, ברובע רפאים בגיטו.הרובע פונה מדייריו, שהשאירו כמעט את כל רכושם.
הבית ההרוס נמצא ליד חומת הגבול, ומבעד לפתח האוורור שבפינת המסתור שלו יכול אלכס לצפות בנעשה ברובע הפולני. עליו להמתין בין ההריסות לאבא שהבטיח לחזור כעבור כמה ימים.
אך הימים הופכים לשבועות והשבועות
השתחררתי מהצבא, מצאתי עבודה והכרתי חברים חדשים. זנחתי את הישנים, פזלתי לצדדים ונפרדתי מקרן אחרי ארבע שנים. התחלתי לחגוג, זיינתי כל מה שזז, טיפסתי גבוה על עצים. עד שגיליתי שגם לה זה קרה ונשבר לי הלב לרסיסים. התחלתי לשתות, נזכרתי לבכות, ירדו אלי מהשמים שלוש מלאכיות. האחת נתנה לי עט ומחברת, השניה נתנה ג'וינט והשלישית, בעיקר, אוזן קשבת. וב
הספר שלפניכם הןא מהדורה שלישית, מעודכנת ומתוקנת, של מדריך מפה לשביל ישראל, המדריך האמין היחיד בישראל המוביל לכל אורכו של השביל. כל המפות ותיאורי המסלולים של שביל ישראל עוברים עדכון שוטף בידי המחבר וצוות מפה, בסיועו של דני גספר, מרכז הוועדה לשבילי ישראל. שביל ישראל, ה'טרק' של המדינה, הוא מפעל אדיר שיזמה והוציאה אל הפועל הוועדה לסימו
אדם רוחני הוא בסך הכול אדם שמבקש להבין איך עובד כל העסק הזה של החיים זה הכול. לא פרחי באך ולא יוגה ולא צמחונות ולא מדיטציות. זה לא רוחני. אדם שכל חבריו כבר התחתנו והוא נואש כולו. יושב עם עצמו בשבת בצהרים ושואל - מה קורה פה? למה דווקא אני לא, אז הוא נהיה רוחני או במילים אחרות, כשאלוהים רוצה שמישהו יחפש אותו הוא דוחה לו את השידוך. זה הכול.