מדף הספרים של ליאת - הספרים שדירגה


כאן נמצאים הספרים שקרא והדירוג שנתן לכל אחד מהם.


ליאת
בת 52
פתח תקוה



Simania RSS

מדף הספרים של ליאת - הספרים שדירגה


מיין לפי: הצג כ:
המסע המהפנט בן ארבעת הכרכים, המסעיר את הקוראים בארבעים ארצות – מסע שנפתח בהחברה הגאונה – נמשך במלוא עוזו בכרך השני של הרומאנים הנפוליטניים מאת אלנה פרנטה, 'הסיפור של שם-המשפחה החדש'. הספר השני חובק כשבע שנים מחייהן של שתי החבֵרות, מגיל 16 עד 23, מתחילת 1960 ועד סוף 1966. פרנטה ממשיכה להחיות בו באמינות יוצאת-דופן את כל גלריית הדמויות הר
"מילכוד 22" - מקורי, מטורף, פראי ומבעית - תצוגה מעוררת התפעלות שתפגע בקוראים רבים כשם שתענג אחרים. תיאור ריאליסטי ומלא עוצמה של משימות הפצצה, על המטוסים המתרסקים והאנשים הזועקים והמתים בהם... "מילכוד 22" מעורר צחוק מריר ופראי. הוא לא ישכח כלל על - ידי אלה אשר יוכלו לעכל אותו". (ניו יורק טיימס) "...כתוב בצורה מבריקה. מהדהד בצחוק מטורף". (טיי
התקווה שייכת לילדים. אנו, המבוגרים, כבר קיווינו, וכמעט תמיד הפסדנו. ג'מה, גיבורת הספר, נוטשת את ארצה ואת חיי השגרה ונוסעת עם בנה פייטרו בן השבע-עשרה לחופשה בסרייבו. זו גם נסיעה אל עברהּ של ג'מה, אל הנקודות האפלות והמאושרות בביוגרפיה שלה ושל בנה. בשדה התעופה של סרייבו - עיר גבול בין מזרח למערב, המתאוששת מפגעי מלחמת האזרחים שעברה ב
אדום עתיק הוא רומן על מערכות יחסים מורכבות בין אנשים לזמנם ולמקומם, בין הורים לצאצאים, בין גברים לנשים, ובעיקר בין נשים לנשים. רעננה, מעצבת בגדים צעירה – בת לאם דעתנית ונכדה לסבתא נחרצת – ובארי – אדריכל פרוד ואב מודאג לבת רושפת חפ"ש (חימה פמיניסטית שפוכה) – מגוללים, כל אחד בקולו, יריעות של יחסים המתרקמים בין הבנה לתלונה ומזגזגים ב
מהדורה חדשה עם צאת סרטה של מגי ג'ילנהול לפי הספר. לֶדָה, ילידת נפולי, מרצה לספרות אנגלית באוניברסיטה של פירנצה, חשה את עצמה כבפתח חיים חדשים, חופשית לתשוקות ולחלומות, לאחר ששתי בנותיה הבוגרות עברו להתגורר עם אביהן בקנדה. סוף-כל-סוף גמרה להביא אותן לָעולם; אף-אחד כבר לא תלוי בהשגחתה, ואפילו היא-עצמה כבר לא לטורח עליה. באופטימיות הזאת
לפני כעשור היה פרנק מק'קורט לכוכב יוצא דופן: בגיל שישים ושש הוא פרץ אל הזירה הספרותית עם האפר של אנג'לה, ספר זיכרונותיו מילדותו בלימריק שבאירלנד. ספר זה זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס פוליצר, ואחריו בא הספר ככה זה, תיאור נפלא של שנותיו הראשונות בניו יורק. בספר זה, השלישי במספר, מתאר מק'קורט כיצד הובילו אותו שלושים שנותיו כמורה אל המערכ
אנג'לה, בתם המתבגרת של עיתונאית מצליחה וכירורג בכיר, מובהלת לבית החולים שבו עובד אביה כשהיא פצועה אנושות בראשה. בעוד עמיתיו נאבקים על חייה, יושב האב, טימוטיאו, בהמתנה מקפיאת דם בחדר סמוך ומדבר אל בתו, מדבר אל עצמו. במשך השעות הוא חושף סוד המייסר אותו זה חמש עשרה שנה. בגילוי לב נוקב וחושפני מתוודה טימוטיאו על האהבה הטראגית שטילטל
בפעם הראשונה שריקרדו ראה אותה, היא רקדה את הממבו כמו כישוף, הם היו שניהם בני עשרה, וריקרדו התאהב בה עד כלות. בה - בילדה הרעה - שבמשך ארבעה עשורים הטריפה את חושיו והסעירה את רוחו. כשהוא נער בן שש-עשרה, פוגש המספר נערה סקסית ומושכת להחריד, שמגיעה עם אחותה לבית הספר שהוא לומד בו בעיר לימה שבפרו. הנערה מסחררת את ראשו ומעוררת בו תשוקה בלתי
השנה היא 1962. המלחמה הקרה, המרוץ לחלל. משפחת מקארת`י מוצבת בבסיס שקט של חיל האוויר הקנדי. מדלן בת השמונה שבויה באהבתה המגוננת של אימא היפה ואינה מודעת לכך שאביה, המפקד כנף בבסיס, נתון במלכוד עקב משימה חשאית שנטל על עצמו. כאשר רוצח מקומי מכה בביתם החדש, משתנים חיי המשפחה לנצח, ומדלן נחשפת לכאב, לבלבול ולפחדים של ילדות בעולמם המסוכן של
מצחיק, טראגי, מריר, לעגני, מקאברי, פנטסטי, גס, מבריק - אלה כמה מן הכינויים והתארים שקשרה הביקורת העולמית ל"תוף הפח" של גינטר גראס עם הופעתו בסוף שנות החמישים, "יצירת מופת הרסנית" קרא לו מבקר אחד , עמיתו כתב : "הדבר הקרוב ביותר ליצירת - מופת ספרותית שהדור הזה מסוגל ליצור" ואילו מבקר אחר הגדיר אותו כך : "אם העולם שמצייר גראס הוא סיוט אחד
'הסיפור של מי שברחו ושל מי שנשארו' – השלישי מתוך ארבעת כרכי 'החבֵרה הגאונה' – מלווה את לִילה ואת אֶלֶנה בעיקר בשנים 1968–1976, מגיל 24 שלהן ועד 32. בסוף הכרך השני היתה אֶלֶנה לאחר לימודיה באוניברסיטה בפיזה, ועל סף נישואים לפייטרו. היא פירסמה רומאן, העתיד להפוך לרב-מכר. לִילה, שזנחה את בעלה סטפנו, חיה בפרבר מרוחק של נפולי עם בנה הקטן ועם אנ
טאה אוברט היא הסופרת הצעירה ביותר שזכתה בפרס אורנג' היוקרתי בכל שנותיו. בארץ בלקנית המתאוששת משנים של סכסוך מגיעה נטליה, רופאה צעירה, אל בית יתומים לשפת הים, מלוּוה בזוֹרָה, חברתה מילדות. אמונות תפלות וסודות בני דור אופפים אותה מכל עבר, ובו בזמן היא מתמודדת גם עם תעלומה פרטית וכואבת משלה - הנסיבות הלא ברורות של מות סבהּ האהוב שמת
לִילָה צֶ'רוּלוֹ, ילידת 1944, בתו של הסנדלר שלא יצאה כל חייה מתחומי נאפולי, נעלמת בגיל 66, ונעלמים כל חפציה ומסמכיה, לאחר שאף גזרה את עצמה מכל התצלומים שבהם הופיעה עם בנה. היא הגשימה בהגזמה אופיינית את רצונה להתנדף ולמחוק את כל החיים שהותירה מאחוריה – והמעשה הרגיז מאוד את אֶלֶנה גְרֶקוֹ, בתו של השוער בעירייה, בת-גילה וחברת-הנפש שלה כמ
אלנה פרנטה מסעירה בשנים האחרונות את הספרות האיטלקית. "היא בין הסופרים האיטלקים החשובים של השנים האחרונות... הסופרת האיטלקית הגדולה ביותר מאז אלזה מורנטה", מעתיר עליה שבחים ה'קוֹריֶרֶה דֶלָה סֶרָה' – אף כי דומה שכתיבתה קרובה יותר לזו של נטליה גינצבורג, בַּמשפטים ובפרטים המצטברים; כלומר, אילו גינצבורג היתה כותבת במאה העשרים-ואחת, א
את הסוד שסופייה מגלה בגיל שמונה-עשרה היא מחליטה לנצור בלבה לעד. היא מתנתקת מעברה ונישאת לגבר אנגלי שפגשה באתונה, עוקרת מיוון ללונדון ומקימה משפחה. אבל ערב נישואי בתה, אלקסיס, שב העבר ומתדפק על דלתה. סופייה מבינה שכדי לאפשר לבתה להכיר את עצמה ולמצוא את דרכה בעולם, עליה להתפייס עם משפחתה ועם תולדותיה. כשאלקסיס מחליטה לנסוע לכרתים, סו
בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד. מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה. ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק
אנג'לה, נערה אירית שהיגרה לארצות-הברית כדי להימלט מהרעב הגדול של אירלנד, פוגשת ביום הרה גורל את מלאכי מק'קורט, אירי גם הוא, שהגיע ליבשת הנחשקת מסיבות זהות לאלה שלה. היא נכבשת בקסמיו ונישאת לו, ובהיותם שניהם קתולים אדוקים, מתחילה מיד להביא לעולם ילדים. מלאכי הבעל מתגלה כשתיין כרוני, שאינו מסוגל לפרנס את משפחתו, ואנג'לה נאלצת לבקש את ח
, דרזדן, 8 באפריל 1944. ויקטור קלמפרר - יהודי גרמני . מומר - רושם ביומנו: "לא הדברים הגדולים הם שחשובים, אלא היומיום תחת הרודנות, שהוא שיישכח. אלף עקיצות יתוש גרועות ממכה אחת על הראש. אני מתבונן בעקיצות היתוש..." השורות האלה מכילות את תמצית ייעודן וערכן הגדול של רשימות היומן הארוכות והמפורטות שהניח אחריו קלמפרר מן השנים 1933 עד 1945, ובהן בי
סאגה משפחתית רבת תהפוכות הנפרשת על פני שלושה דורות של נשים ביפו, מתחילת המאה העשרים ועד ערב קום המדינה. תמרה, בת הדור השלישי, מנסה להתחקות על הכוחות הגורליים והאכזריים שקבעו את קורות משפחתה. העלילה המפותלת מתגלגלת כמסע גילוי של סודות העבר - כמין טקס התבגרות מיוסר, שבו נחשף כל סוד במועדו ושופך אור חדש על חייה של תמרה, המתפענחים לאט
אווה מעולם לא רצתה באמת להיות אמא – ודאי לא אמא לבן שאינו ניתן להיאהב, אשר יומיים לפני יום הולדתו ה-16 מבצע טבח המוני בבית ספרו. שנתיים אחר כך היא מתמודדת בכנות נוקבת עם שלל נושאים - נישואים, קריירה, משפחה, הוֹרוּת - דרך חליפת מכתבים עם בעלה הנעדר, פרנקלין. האם קווין נולד פסיכופת, או שמא גם היא אשמה במידה זו או אחרת בפשעיו? מה השתבש בדי


©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ